אדי ברט 1922-2012 Eddie Bert
אילו מוזיקאי ג'אז יכולים להתהדר בכך שניגנו גם עם מלכי סווינג כבני גודמן ומוזיקאים אחרים המייצגים את מיטב הג'אז הקלאסי שלפני תקופת הביבופ, וגם עם אומני ג'אז מודרני כצ'ארלי פארקר, צ'ארלס מינגוס ות'לוניוס מונק?
בודדים.
הטרומבוניסט אדי ברט היה בדיוק אחד כזה. יחיד ומיוחד.
אדוארד ג'וזף ברטולטוס ("אדי ברט") נולד ביונקרס, ניו יורק, ב-16 במאי 1922. מגיל צעיר הוא התעניין במוזיקה ואת השיעורים הראשונים שלו בטרומבון הוא לקח בגיל העשרה אצל בני מורטון, אחד מהטרומבוניסטים החשובים של קאונט בייסי.
אדי ברט סיפר שהוא פגש את טראמי יאנג בסוף שנות ה-30 מחוץ לאולם ריקודים בניו יורק, ויאנג
שהתרשם ממנו, שלח אותו ללמוד אצל בני מורטון. (למי ששני השמות הללו נשמעים לא מוכרים – שווה להכיר. אולי אקדיש להם בעתיד את "אומן החודש".)
הקריירה של ברט כמוזיקאי מקצועי התחילה מיד אחרי שסיים את התיכון בראשית שנות ה-40. היא נמשכה עד סמוך מאוד למותו בגיל 90.
בשנת 1942 אדי ברט נשכר לעבודה המקצועית הראשונה שלו ע"י נגן הויברפון רד נורבו. בחמש השנים הבאות ניגן ברט במספר תזמורות מעולות: צ'ארלי בארנט, וודי הרמן הוראס הנדרסון, הרבי פילדס וסטן קנטון.
כשניגן בתזמורת של צ'ארלי ברנט, אדי ברט הכיר את החצוצרן דיזי גילספי. ברט מספר שדיזי לימד אותו את יסודות הביבופ.
התזמורת האחרונה בשרשרת התזמורות שבהן ניגן, היתה התזמורת המהוללת של סטן קנטון, שמרכז פעילותה היתה בחוף המערבי.
במהלך חמש שנות הנדודים עם התזמורות, הגעגועים של אדי ברט לבית שבניו יורק הלכו וגברו. הם הפכו לקשים מנושא בתקופה עם קנטון, בגלל שהתזמורת ניגנה כמעט אך ורק בחוף המערבי, וביקוריו הלא תכופים בביתו שבניו יורק, בעת סיבובי ההופעות עם התזמורות האחרות, נעלמו כלא היו.
אדי ברט "ניצל" סיבוב הופעות נדיר של סטן קנטון בחוף המזרחי בסוף שנת 1947, וכשהתזמורת הגיעה לניו יורק הוא התפטר וחזר לביתו. הפעם – באופן קבוע.
בניו יורק ניגן יחד עם קבוצת נגנים בראשות מיילס דייויס, גיל אוונס וג'רי מאליגן ביצירת מוזיקה חדשה לחלוטין. לימים הקלטות ההרכבים הללו נודעו כ Birth of the Cool. אבל אדי ברט לא נכלל בהקלטות ההיסטוריות הללו. מיילס דייויס החליט ברגע האחרון, ממש באולפן ההקלטות, שקיי ווינדינג יחליף את ברט בהקלטה.
אבל מזלו הרע של ברט התחלף במהירות. ממש כשיצא מאולפן ההקלטות במצב רוח רע, פגש אדי ברט את בני גודמן, לאחר שיחה קצרה שהתפתחה ביניהם, בני גודמן הזמין אותו להצטרף להרכב חדשני שלו, ששילב בין הסווינג לדבר החדש – הביבופ. ברט כמובן נענה בשמחה. אחרי הכל, קשה לומר לא למלך הסווינג.
אחרי בני גודמן, אדי ברט ניגן בתזמורות של ארטי שואו ושל וודי הרמן (שוב) ועם הרכב הלטין-ג'אז החשוב של צ'יקו אופאריל.
בשנים 1948-1950 ברט השתתף בתזמורת חזרות המכונה בהיסטוריה של הג'אז
"התזמורת שלא היתה – "The Band That Never Was – תזמורת אול סטארית ניו יורקית ענקית בת 25 חברים, בה ניגנו גם צ'ארלי פארקר, אל קון, זוט סימס ועוד כוכבים. התזמורת שלא היתה לא הוקלטה מעולם, אך כמובן היתה לאגדת ביבופ.
בשנת 1952 הקליט אדי ברט לראשונה כמנהיג הרכב. הוא היה אז בן 30, גיל מבוגר יחסית לתחילת דרך עצמאית כמוביל הרכבים בקרב אומני הג'אז.
בשנת 1955 אדי ברט זכה בתואר "טרומבוניסט השנה" במגזין הג'אז מטרונום.
בעקבות הזכייה, לייבל הג'אז החשוב סאבוי ביקש להקליט אותו. המנהל האומנותי של הלייבל הציע לאדי ברט שהאלבום שיקליט בסאבוי יהיה אלבום ובו הרכב שבראשו שני טרומבונים, בסגנון ההרכב המאוד פופולרי בימים ההם – Jay & Kai שבהובלת שני הטרומבוסניטים ג'יי ג'יי ג'ונסון וקיי וינדינג.
אדי ברט שאל כמובן מי יהיה הטרומבוניסט השני, והמנהל האומנותי של סאבוי ענה לו שהוא – אדי ברט – ינגן את תפקיד שני הטרומבונים. הטכנולוגיה באותם הימים השתכללה, כך שאפשר היה להקליט פעמיים את אדי ברט בטכניקת ה-Overdub, כך שהתוצאה הסופית תישמע כאילו שני טרומבונים שונים מנגנים באלבום.
וכך היה. האלבום Eddie Bert: Musician of the Year הוקלט בשנת 1955 בלייבל סאבוי ובו אדי ברט מנגן את התפקיד של שני הטרומבונים בפרונטליין. האלבום הוא אלבום נהדר, ונחשב עד היום לאחת מפסגות אלבומי הביבופ-טרומבון. מוזיקאים ומבקרי מוזיקה שהשמיעו להם את האלבום בהאזנה עיוורת, היו בטוחים שלפניהם אלבום חדש ומשובח במיוחד ההרכב Jay & Kai…
במקביל להובלתו את הרכבים הקטנים שלו, כשרון הנגינה שלו, היכולת שלו לנגן בסגנונות רבים, ויכולת קריאת התווים המשובחת שלו, הפכו את אדי ברט לטרומבוניסט מבוקש מאוד בתזמורות ג'אז ובהרכבים גדולים אחרים, והוא הרבה לנגן בביג בנדס ובהרכבים גדולים אחרים במהלך כל שנות ה-50 וה-60, ואף ה-70.
הנה כמה מהתזמורות החשובות בהם אדי ברט ניגן בשנים אלה:
>> הוא השתתף בהרכבים שונים, כולל בתזמורות של צ'ארלס מינגוס;
>> הוא היה חבר במשך 4 שנים בתזמורת של ת'אד ג'ונס ומל לואיס, שההופעות שלה בוילאג' ונגארד בכל יום שני, היוו את אחד מהקטליזטורים המרכזיים לתחייה המחודשת של תזמורות הג'אז בשנות ה-60;
>> הוא ניגן בתזמורות של ת'לוניוס מונק – בהם מונק תירגם את לחניו להרכבים מוגדלים. הוא השתתף בהופעה המוקלטת של התזמורת של מונק בטאון הול, 1959, ו-4 שנים אח"כ גם בהופעה של מונק בפילהרמוניק הול;
>> בנוסף, הוא ניגן בתזמורות של ליונל המפטון, קלארק טרי ועוד.
בעולם הג'אז אדי ברט היה מוכר כאחד ממוזיקאי הג'אז הטובים והאמינים ביותר. אבל כמו שאומרים, עם ההכרה מקולגות ותשבחות ממבקרי מוזיקה לא קונים במכולת.
כל הרכבי הג'אז האלה – ההרכבים הקטנים בהובלתו, ותזמורות הג'אז השונות – לא הצליחו לפרנס אותו.
את מחייתו אדי ברט הרוויח הן מהשתתפות בהקלטת אינספור פרסומות לרדיו ולטלוויזיה והן בנגינה בתזמורות של מיוזיקלס בברודוויי.
שיתוף הפעולה המשמעותי ביותר של אדי ברט היה עם צ'ארלס מינגוס. עם מינגוס ברט ניגן מאמצע שנות ה-50 ועד שנות ה-70.
בשנות ה-50 אדי ברט היה חלק מה- Workshop של מינגוס – ההרכב האורגני הקבוע של מינגוס. בכל שנות השת"פ שלו עם מינגוס, אדי ברט השתתף בהקלטת רבים מאלבומיו של מינגוס: החל מ- At the Bohemia שהוקלט בשנת 1955, ועד לאלבום (הנפלא) Let My Children hear Music שהוקלט בשנת 1972.
אבל לא רק אדי ברט ניגן בהרכבים של מינגוס. לפעמים היוצרות התהפכו.
כשהבסיסט הקבוע בחמישייה של אדי ברט, קלייד לומברדי, לא יכול היה להופיע, ברט היה שוכר את שירותיו של מינגוס כבסיסט.
אדי ברט סיפר פעם אנקדוטה הקשורה להיפוך תפקידים זה. באחת מהפעמים בהם החמישייה שלו ניגנה במועדון האגדי בירדלנד, מנהל המקום סירב שינגנו, כששמע שמינגוס מנגן בהרכב. מינגוס היה ידוע בהתקפי האלימות שלו, שתוצאותיהם – מוזיקאים חבולים וגם ציוד הרוס במועדונים. רק שיחה של אדי ברט עם מוריס לוי, ובו התחייב לשמור על התנהגות טובה של מינגוס, אפשרה את קיום ההופעה של ברט עם מינגוס.
אחרי אותה הופעה, אגב, כך סיפר אדי ברט, מינגוס פנה אליו ואמר לו: "אתה יודע מה הבעיה של ההרכב הזה? שאף אחד מחברי ההרכב לא רב ולא צועק על אף אחד אחר!"
במהלך השנים ברט הקליט למעלה מתריסר אלבומים כלידר, כולם טובים עד מעולים, והשתתף בסיידמן באלבומים של
הרכבים קטנים, אבל כמו שהזכרתי לעיל, שמעו יצא למרחוק כטרומבוניסט ביג בנד אמין ואיכותי שמתאים עצמו לכל סיטואציה ולכל סגנון מוסיקלי.
אדי ברט נפטר בביתו שבקונטיקט במאי 2012. הוא היה בן 90.
