בכל בוקר, כשאנשי תעשיית המוסיקה מגיעים לעבודה, הם פותחים בחשש את תיבת הדואר שלהם ומסתכלים על עשרות המיילים שממתינים להם בפנים.
הם יודעים שאין להם סיכוי לקרוא את כל המיילים האלה, ובוודאי לא לענות עליהם. בהנחה שהם רוצים גם לעבוד ושיש להם חיים אחרי העבודה כמובן.
אז איך בדיוק כותבים מייל שיגרום איך לאנשי התעשייה לפתוח, לקרוא וגם לענות דווקא עליו?
זה בדיוק הנושא של ארבעת חלקי
המדריך (הכמעט) מלא לקבלת תגובות מאנשי תעשיית המוסיקה
החלק הראשון של המדריך היה החלק העקרוני – הפסיכולוגיה והמוטיבציה שמנחה את אנשי התעשייה לפתוח, לקרוא ולענות למיילים. גם סיפרתי לכם על שלוש מילות הקסם, שלוש הפעולות העקרוניות שאתם צריכים לעשות, שיגרמו לצד השני להגיב לפניות שלכם.
בחלק השני של המדריך נתתי 5 טיפים שאתם צריכים לעשות עוד לפני שאתם כותבים מייל, כדי לקבל תגובות.
בחלק השלישי של המדריך עסקתי בשורת הנושא של המייל שלכם ונתתי לכם 8 טיפים שיבטיחו את פתיחת המייל שלכם
החלק הרביעי של המדריך עוסק בגוף המייל עצמו – איך כותבים מייל אפקטיבי לאנשי תעשיית המוסיקה – מה לכתוב ומה לא לכתוב. בגלל אורכו פרסמתי כבר את החלק הראשון של חלק זה:
גוף המייל: 5 טיפים שיבטיחו שאנשי תעשיית המוסיקה יחזרו אליכם
וכעת לחלקו האחרון של המדריך לקבלת תגובות מאנשי תעשיית המוסיקה:
איך כותבים מייל אפקטיבי: עוד 8 טיפים שיבטיחו תגובה מאנשי תעשיית המוסיקה
6. פרטי התקשרות מלאים
שלחתם מייל בתקווה שיחזרו אליכם?
כשאתם כותבים מייל, ספקו לנמענים שלכם את כל דרכי התקשורת שלכם – מייל, טלפון, טלפון/וואטסאפ בזמן שאתם בתור בחו"ל, סקייפ וכו'.
מילת המפתח כאן היא "זמינות".
הנה כמה דוגמאות שפגשתי בחודשים האחרונים:
אם במועדון מסוים בוטל גיג ומחפשים אתכם מעכשיו לעכשיו כדי להציע את הסלוט לכם, וכל מה שיש להם זה מייל שלכם, אליו אתם תגיעו רק בסוף היום – זה אולי יהיה מאוחר מידי, ולסלוט כבר שובץ מישהו אחר.
אם איזה נפל איזה אירוח בתוכנית ברדיו, והתחקירנים שם מנסים למצוא תחליף מעכשיו לעכשיו – עדיף שהם יוכלו להשיג אתכם במיידית.
7. איפה אתם נמצאים ברשת
רוצים לאפשר לאותם נמענים, שרוצים בכך, לשמוע עוד מוסיקה שלכם, ומצד שני אתם לא רוצים להעיק על השאר בהצפת לינקים?
רוצים לאפשר לנמענים הסקרנים יותר, להכיר אתכם יותר?
הוסיפו בכל מייל לינקים נבחרים למקומות בהם אתם פעילים ברשת לחתימה שלכם:
האתר שלכם, דף אומן בפייסבוק ובשאר הרשתות החברתיות (לאלו שאתם רוצים שנמענים ייכנסו ויתרשמו, כן?), ערוץ היוטיוב שלכם, ספוטיפיי, אפל מיוזיק, סאונדקלאוד, באנדקאמפ וכד'.
זו דרך לא מטרידה לאפשר לנמענים להכיר אתכם ואת המוסיקה שלכם יותר, כמו גם לראות במו עיניהם מהו ההייפ שקורה מסביבכם.
8. מיצאו סיבות למה הנמען שלכם ירצה דווקא אתכם
אתם רוצים שהעיתונאי או הבלוגר יכתוב על האלבום החדש שלכם? אתם רוצים להופיע במועדון או בפסטיבל?
נסו לחשוב למה.
מה הסיבה שתגרום לאותו עיתונאי לכתוב דווקא עליכם ולא על עשרות האלבומים החדשים שיצאו בזמן האחרון. מדוע שאותו פרוגרמר יזמין דווקא אתכם להופיע, ולא את אחת ממאות הלהקות האחרות?
ולא, "זה האלבום הכי טוב שעשינו" או "אנחנו עושים מוסיקה מעולה" זו לא סיבה שרלוונטית לאנשי התקשורת והתעשייה.
הסיבה לא צריכה להיות קשורה בכם. היא צריכה להיות קשורה להוא שנמצא בצד השני של המייל
הנה רק כמה דוגמאות לסיבות כאלה:
- אם אתם פונים לאיש תקשורת או בלוגר: המוסיקה שלכם היא מאותו ז'אנר שהעיתונאי כבר כתב עליו
- אם אתם פונים למועדון: הופעתם במועדון אחר עם נתונים דומים והבאתם 50 איש
- אם אתם פונים לפסטיבל: פסטיבלים אחרים בהם הופעתם ומה היו התגובות
- וכו'.
אגב, אם אתם לא מוצאים סיבה כזו, שרלוונטית לנמען שלכם, אל תטרחו לפנות. זה יחסוך לכם זמן ועגמת נפש.
9. תנו רפרנסים מוסיקליים
ספרו לאנשי התעשייה או התקשורת שאתם פונים אליהם, באילו ז'אנרים אתם ממוקמים או כמו מי אתם נשמעים.
אם עשיתם עבודת מחקר נכונה כמו שפירטתי לכם בטיפ #2 בפוסט למה לא מגיבים למיילים? 5 טיפים שאתם צריכים לעשות עוד לפני ששלחתם מייל, ופניתם רק לאנשים הרלוונטיים למוסיקה שלכם – זה יעזור לכם מאוד ליצירת העניין אצל הצד השני.
10. בלי תירוצים
אם בזמן שאתם כותבים מייל אתם מרגישים צורך עז להתנצל על דמו לא-שמיע, או לספר ש"אתם נשמעים בלייב הרבה יותר טוב מהקלטת האולפן" – אתם בבעייה.
אם אתם שולחים תמונת יח"צ של הלהקה, ומרגישים שאתם צריכים להוסיף "אין לכם תמונה עדכנית של הלהקה העכשווית, שבינתיים התחלפו בה המתופף והגיטריסט" – אתם בבעייה.
אם אתם מרגישים שאתם צריכים להתנצל, עשו לעצמכם טובה – אל תשלחו את המייל לפני שתכינו חומרים שיווקיים שאתם יכולים לעמוד מאחוריהם – או פשוט אל תתנצלו. ההתנצלויות האלה פוגעות בכם.
לא רק שהחומרים שאתם שולחים לא מציגים את המוסיקה שלכם ואתכם בצורתה המיטבית, עצם ההתנצלות מושכת את תשומת הלב של הנמען לפגמים, שאולי אפילו לא היה שם אליהם לב, ואתכם ההתנצלות מציגה באור חובבני.
לכן אם אתם מחליטים בכ"ז לשלוח משהו שהוא לא מושלם בעיניכם – אל תתנצלו – Own It.
11. בלי הגזמות
נסו לחסוך בתעופה עצמית בסגנון "הדבר הכי חם במצפה רמון" או "ההופעה הכי טובה שתראו". אף אחד לא קונה האדרה-עצמית מהסוג הזה, ואותכם זה מוציא קצת פאתטים.
לעומת זאת, אם מישהו אחר – עיתונאי או בלוגר או מישהו אחר שמוכר בתעשייה – כתב עליכם סופרלטיב מהסוג הזה – אל תהססו להוסיף אותו למייל
12. אל תצרפו למייל קבצים
רוצים לעשות רושם רע ישר מההתחלה? סיתמו לאנשי התעשייה את המייל שלהם בקבצי מוסיקה שתצרפו למייל שלכם.
שילחו תמיד רק לינק לסטרימינג
ואגב, לינק לאייטיונז או בנדקאמפ או גוגל פליי שידרוש מהנמען שלכם להוריד את המוסיקה אליו למחשב – לא לגיטימי באותה המידה.
רק סטרימינג
13. אל תפשלו בלינק המוסיקה
אם אנחנו כבר עוסקים בלינק לסטרים שלכם, הנה כמה דברים שאסור לכם שיקרו:
אל תצרפו לינק שבור, או כזה שמוביל ליוטיוב פרטי שלי שנתתם הרשאות מתאימות, או כזה שמוביל למקום הלא נכון. בידקו את הלינק לפני שאתם שולחים אותו.
אל תצרפו לינק שלא מוביל ישר למוסיקה, אלא דורש מהנמען שלכם לשחק ב"מחפשים את המטמון", כולל עוד כמה וכמה הקלקות נוספות עד שיגיע למוסיקה שלכם. זה לא יקרה.
אל תצרפו לינק לאתר הדורש הרשמה. אולי אגרום לכם להלם קל, אבל לא לכל אנשי התעשייה יש מנוי גם בספוטיפיי, גם באפל מיוזיק גם בדיזר וגם בטיידל.
וגם אם יש להם מנוי לאותו אתר סטרימינג, הם לא בהכרח מחוברים אליו דרך הדסקטופ ממנו הם ינסו לשמוע את המוסיקה שלכם.
לסיכום:
כשאתם כותבים מייל לאנשי תעשיית המוסיקה ולאנשי תקשורת, דאגו לכך שהמייל שאתם שולחים יתאים לכל 13 הטיפים שנתתי לכם:
1. לא ארוך מידי
2. לא קצר מידי
3. לא נרקיסיסטי מידי
4. אל תשלחו מייל גנרי
5. אל תהיו לא ברורים
6. פרטי התקשרות מלאים
7. איפה אתם נמצאים ברשת
8. מיצאו סיבות למה הנמען שלכם ירצה דווקא אתכם
9. תנו רפרנסים מוסיקליים
10. בלי תירוצים
11. בלי הגזמות
12. אל תצרפו למייל קבצים
13. אל תפשלו בלינק המוסיקה
אם תעשו את כל אלה, אנשי תעשיית המוסיקה ואנשי התקשורת יחזרו אליכם. פשוט לא?