מוסיקה, כמו יין, צריכה לנשום. להתפתח.

אז אל תחשבו כמה שירים אתם יכולים להכניס בפרק הזמן הנתון. תחשבו על החווייה שאתם רוצים להעביר לאנשי התעשייה ודרכם לקהל, ובנו את השואוקייס שלכם בהתאם/

 

3.  הכניסו "רגע קסם" אחד לפחות לסט ליסט

לכל להקה שמופיעה יש "רגעי קסם" בזמן ההופעה "שמציתים" את הקהל, ועליו אתם מקבלים את התגובות הכי לוהטות. כמעט תמיד לא מדובר בשירים עצמם, אלא באינטרו או ברידג' בשיר מסוסים, או בסולו של אחד הנגנים, או אפילו בסיפור שאתם מספרים לפני איזה שיר.

הכניסו את רגע הקסם הזה לתוך הסט ליסט שלכם. גם אם המשמעות היא שהשיר הזה (כולל הסולו הקסום) "יגזול" חלק משמעותי מזמן השואוקייס.

 

4.  אל תחרגו מהזמן הקצוב לכם

אל תחרגו מהזמן הקצוב אפילו לא בדקה. חריגה כזו תפגע בכם ובסיכויים שלכם להתקדם בקריירה המוסיקלית שלכם.

 

5.  שיר פתיחה: ביחרו שיר סיום ותתחילו בו

בשואוקייס צריך להדהים ולהלהיב מהרגע הראשון. אין לכם זמן או תשומת לב של הקהל להתפתחות.

ביחרו את אחד משירי הסיום שלכם עם אנרגיות גבוהות – והתחילו בו.

 

6.  שיר סיום: שמשאיר טעם של עוד

End with a BANG

אנשי התעשייה יראו אחרי השואוקייס שלכם עוד הופעות. אתם צריכים לגרום להם לזכור דווקא את ההופעה שלכם. זה יעזור מאוד אם תסיימו עם שיר באנרגיה גבוהה שמשאיר טעם של עוד. 

 

חזרות

7.  עשו הרבה חזרות

רק אם תעשו מספיק חזרות, תוכלו לראות מה עובד ומה לא עובד בסטליסט שיצרתם במיוחד לשואוקייס, האם צריך להחליף שירים או להכניס עוד "רגע קסם", וכמובן אם אתם עומדים במגבלת הזמן.

ככל שתעשו יותר חזרות, תרגישו יותר משוחררים ויותר "אתם" על הבמה. 

 

8.  צלמו בוידאו 

צלמו את החזרות שלכם בוידאו – וצפו בהן.

"דברים שרואים משם לא רואים מכאן": הקהל חווה אתכם אחרת לחלוטין ממה שאתם חווים – כשאתם על הבמה. רק צפייה בוידאו שהקלטתם בחזרות שלכם – כשהמצלמה עומדת במקום של הקהל – תאפשר לכם לראות  דברים שלא עובדים – ולתקן אותם בזמן.

 

על הבמה: בזמן הופעת שואוקייס

לקריאה נוספת: 7 דברים שפשוט אסור לכם לומר על הבמה

9.  למדו את הסטליסט בעל פה

או הדביקו עותקים של הסטליסט על הבמה במקומות שקל יהיה לכם לראות אותם.

כל חברי ההרכב חייבים לדעת בדיוק מה עומד לקרות, וזה יקרה אם עשיתם הרבה חזרות וכולם יודעים מה  השיר הבא.

רק ככה תרגישו משוחררים מספיק כדי להוציא החוצה את האישיות המוסיקלית שלכם בצורה הכי טובה.

 

10. אל תתחבאו מאחורי כלי הנגינה

או מאחורי המיקרופון.

אתם מרגישים לא בנוח על הבמה? מתביישים? תטפלו בזה לפני שאתם עולים להופעת שואוקייס.

הקהל מחפש קודם כל קליק עם הפרסונות שעל הבמה, ואם זה לא קורה – לא משנה כמה המוסיקה שלכם טובה – ההופעה לא תהיה מוצלחת. 

 

11. שימרו על קשר עין עם הקהל

נכון, עם כל הפדאלים והאפקטים ולשמור שכל הנגנים האחרים יידעו בדיוק מה לעשות בזמן ההופעה, יכול להיות מאוד מאתגר לשמור על קשר עין עם הקהל, ועדיין

אתם חייבים לשמור על קשר עין עם הקהל

כשאתם לא שומרים על קשר עין עם הקהל, אתם לא מגיעים לקהל, ולכן גם המוסיקה שלכם לא.

גם כאן, חזרות מרובות יכולות לעזור. מאוד. 

 

12.  לעולם אל תתנצלו

טעויות של נגנים ותקלות טכניות תמיד קורות בהופעות. בשואוקייסים – אפילו יותר. 

לעולם אל תתנצלו על טעויות או תקלות.

ברוב המקרים רק אתם שמים אליהן לב. אבל אם תתנצלו – כולם ישימו אליהן לב.

בנוסף, הרבה פעמים התנצלות יכולה להתפרש כאקט של חוסר מקצועיות שלכם

רוצים דוגמה? בבקשה: 

"מצטער, אבל זו הפעם הראשונה שאני משתמש ב USB  לא שלי."

אנשי התעשייה שומעים:

"אנחנו לא טרחנו ולא הבאנו ציוד משלנו."

או

"כל בלת"ם משבש לכם את ההופעה"

או

"אנחנו יודעים לנגן רק במגרש הביתי שלנו" 

 

13. אל תספרו בדיחות פנימיות בין חברי הלהקה

הקהל ירגיש כאילו הוא אורח לא קרוא למסיבה שלא הוזמן אליה. וזה בדיוק הפוך ממה שאתם רוצים שהקהל ירגיש.

 

14.  אל תפעילו את הקהל

כן. בלי שירה בציבור, או מחיאות כפיים או "כולם לקום ולרקוד".  גם אם זה עובד לכם נהדר בהופעות.

אנשי התעשייה הם קהל קשה יותר, ציני יותר וסיכויי הצלחת ההפעלה אינם גדולים. ואם לא תצליחו – זה יכול לדפוק את כל האנרגיה שלכם. אז אל. 

ואם במקרה עשיתם את הטעות הזו, והקהל "למרבה הפלא" לא שיתף אתכם פעולה – אל תנזפו בהם שהם לא בסדר. זה לא הם – זה אתם! בעצם זה טיפ נפרד אז:

 

15. אל תנזפו בקהל

ברור, לא?

 

על הבמה: דיבור בפני קהל

16. ותרו על הצגת השירים והנגנים ועל התודות

יש לכם זמן קצר – אל תבזבזו אותו על תודות ועל הצגת שמות הנגנים. אם זה יעניין את אנשי התעשייה הם יקראו את זה בתכנייה של האירוע. 

 

17. אם יש לכם משהו לומר – תגידו

אם יש לכם סיפור על שיר או עליכם שייתן קונטקסט לשיר או לכלל הופעת השואוקייס שלכם – אל תהססו לספר אותו.

ובתנאי שאתם מכניסים את זה כחלק בלתי נפרד מהסטליסט שלכם, עושים על זה חזרות וכו'. 

 

18. דברו בשפה שהקהל מבין

לשיר אפשר בכל שפה, אבל לדבר – בשפה שאנשי התעשייה יבינו. אנגלית.
אם האנגלית אינה טבעית לכם – תרגלו מה שאתם רוצים לומר על הבמה. במקרים בהם השליטה שלכם באנגלית גרועה מאוד – שקלו לתת לחבר להקה אחר לדבר. עדיף מגמגום של משפטים מגומגמים ולא ברורים.

 

בהצלחה!