לפני כמה שבועות שוחחתי בסקייפ עם חבר בהרכב מוסיקת עולם. הוא רצה להבין ממני מדוע הם לא מצליחים להתרומם כבר כמה שנים, למרות שהם בהחלט מצוינים.
חמש דקות לתוך השיחה כבר הבנתי את הסיבה:
הסיבה העיקרית שההרכב לא מצליח להתרומם הוא בגלל שיש רק אחד בכל הרכב שבאמת אכפת לו מההרכב, שמסור אליו ושרוצה הצלחתו – וזה בן שיחי. לכל האחרים – לא ממש אכפת מה יקרה להרכב
לרבים מכם הסיטואציה מוכרת: ברוב ההרכבים יש אחד, מקסימום שניים, שההרכב הוא החיים שלהם. הם אלה שדוחפים, שולחים מיילים, עושים בוקינג ואפילו מתקשרים אלי להתייעץ. כל האחרים – נאדה. כלום. זילץ'.
לכל האחרים יש סיבות מצוינות למה הם לא עושים כלום לקדם את ההרכב:
לאחד אין זמן כי הוא עוסד בהייטק.
לשני יש תינוקת חדשה.
השלישי – מבין רק במוסיקה ו"תעזוב אותי באמש'ך מכל המיילים האלה ואני בכלל לא יודע אנגלית".
לרביעי יש הרכב משלו אותו הוא דוחף.
החמישי הוא סתם פרימדונה.
במצב הזה, חברים, אתם פשוט לא תצליחו. פשוט חבל על התסכול שלכם
למה? נורא פשוט . אתם רואים בהרכב שלכם כקריירה מוסיקלית כדרך להתקדם מקצועית. אבל עבור שאר חברי ההרכב, ההרכב הוא סוג של תחביב. נורא כיף לנגן עם החבר'ה ועל הדרך עושים כמה שקלים – אז מה רע?
אז מה עושים?
תתחילו לחשוב ולהתנהג כמו מקצוענים:
חברים בהרכב חייבים להשתתף בקידום ההרכב. אם לא – מצאו להם תחליף. חד וחלק.
ותאמינו לי, אני חושב ששמעתי כבר את כל ההסברים המלומדים בעולם למה זה לא נכון ולמה יש תמיד מוסיקאים שבאים רק לנגן.
ועדיין. אין הבדל בין מוסיקאי שלא משתתף אתכם בקידום ההרכב למוסיקאי שלא מגיע לגיגים או לחזרות. אלה שני צדדים של אותו מטבע.
אז מה עושים?
- התחילו בפגישת תיאום ציפיות עם כל חברי ההרכב.
- הגדירו יחד את מטרות ההרכב לשנה הקרובה. מטרות קונקרטיות לא "אנחנו רוצים להצליח". יותר משהו כמו: "בשנה הבאה אנחנו נוסיף עוד 100 אוהדים לדף האומן, נשפצר את אתר האינטרנט שלנו ונופיע ב-10 הופעות בישראל ועוד 2 בחו"ל."
- הבינו יחד מה המשמעויות של הגעה למטרות אלה – כמות ההשקעה, במיוחד השקעת הזמן, ואת הפעולות שיש לבצע כדי להגיע לשם.
- בדקו שכל אחד מחברי ההרכב מקבל מטלה שמתאימה לו. כזו שלא תייאש אותו אחרי שבוע.
- יש כזה שהרשת חברתית נוחה לו לפעולה? תנו לו לתפעל את הפייסבוק.
- יש כזה שיודע לכתוב? שיכתוב את הניוזלטרים שלכם.
- יש כזה שיודע לעשות מחקר ברשת? תנו לו למצוא את הפסטיבלים המתאימים לכם וכו' .
- קבלו התחייבות של חברי ההרכב על מינימום שעות עבודה שבועיות של כ"א בשביל ההרכב.
- קיבעו דרכי עדכון של הקבוצה להבין מה כל אחד עשה, ואיך התקדמתם כקבוצה.
- אלה שלא מתחייבים וממש לא משנה מה הסיבה – תחליפו אותם.
ולא. זה ממש לא משנה כמה שמדובר במוסיקאים מדהימים או שהם חברים שלכם עוד מהשכונה. מי שאינו מחויב לקידום הפרוייקט הזה, מושך אתכם למטה יותר מכל האיכויות שלו כמוסיקאי.
עכשיו תתחילו להתקדם. יחד!
אני מה זה מזדהה עם הפוסט הזה
אני חושב שיש לו עוד כל מני סעיפים
שחשוב ש מוסיקאים ידעו
כמו חבר שנכנס לך ללהקה ונוגס ברעיונות שלך
וממשיך עם זה הלאה
(אפילו גונב..)
זה בעצם אותם סובבים אותך שמזיקים למטרה שלך..
ברק, אני מתפלא שאתה מרגיש נוח לתת עצה כל כך חריפה וחד משמעית.
לפני הכל, אני יכול להעיד באופן אישי שהרכב יכול להצליח כשרק חלק מחבריו מחוייבים ליותר מנגינה. אמנם הצלחה היא יחסית ותמיד אפשר יותר, אבל אני מנגן בלהקה שמופיעה הרבה בארץ, מספקת חלק מהפרנסה של החברים בה, מופיעה בחו"ל ומוכרת דיסקים בתקופה שזה רחוק מלהיות בה מובן מאליו.
אין לי ספק שאם תשאל כמה מהלהקות המצליחות בישראל בעיניך הן יספרו לך שיש בהן חברים שכל מה שהם עושים בהן זה לנגן.
כמובן שאדם אחד לא יכול להחזיק לבדו להקה וכמה אנשים צריכים לתרום מכוחותיהם, אבל מכאן ועד להגיד לאנשים להחליף את מי שלא תורם לקידום הלהקה יש מרחק גדול. נגינה, כתיבה ועיבוד הם חלק חשוב מאוד בחייה של להקה, ולעתים הם כל מה שמישהו יכול לתת. יכול להיות שהוא עסוק מדי כי הוא מוזיקאי נהדר שכולם רוצים לנגן איתו; יכול להיות שקרוב משפחה שלו חולה והוא מטפל בו; יכול להיות שהוא מוביל הרכב משלו ועסוק בלדחוף אותו. לעתים כל מה שהוא יכול לתת ללהקה זה לבוא לחזרות, להכיר תפקידים ולהגיע להופעות. אתה בוודאי יודע שלעתים לא קל למצוא מי שמחוייב מספיק כדי לעשות את כל אלה באופן עקבי ואמין.
מדי פעם שווה לשאול את השאלה ההפוכה – האם הלהקה נותנת לכל החברים בה משהו שבגללו הם מרגישים שייכים ורצויים? מי שרוצה להקה שלחברים בה אכפת ממנה והם מוכנים לתת מעצמם בשבילה, צריך לשאוף ליצור שיהיה חשוב להם. זאת יכולה להיות המוזיקה המעולה, ההזדמנות שלהם להתבטא אמנותית, תפקידים מאתגרים, הכרה, חברות בין הנגנים, הופעות מספקות, הגשמה של חלום ועוד. הסיבות יכולות להיות שונות לגמרי לכל אחד מהחברים, וגם להשתנות לאורך זמן, אבל כשמישהו לא מוצא משהו כזה, אפשר לנחש שהוא יפסיק לתת אחרי כמה זמן, ואם יכעסו עליו זה רק יחמיר את הבעיה.
אודי, העלית נקודות חשובות שטוב שייקראו ע"י קוראי הפוסט הזה. תודה!
הנה מה שאני רואה אצל הרכבים רבים: מוסיקאי אחד ש"אכפת" לו מהמשך קיומו של ההרכב, והוא נושא על גבו את כל מלאכת השיווק, המכירות ובכלל קידום ההרכב, ושאר החברים שמנגנים. וזהו.
המסר בפוסט הוא להרכבים מהסוג הזה: הפעילות החוץ-מוסיקלית חשובה לקיומו של ההרכב לא פחות מאיכות הנגינה, ולכן כמו ששוקלים אם להחליף מוסיקאי אם הוא לא מתאים מוסיקלית להרכב מסיבות כאלה או אחרות, כך צריך לנהוג גם בתחומים האחרים.
המסר הנוסף בפוסט הוא – תיאום ציפיות בין חברי ההרכב. קשה יהיה למוסיקאי שאף אחד לא ציפה ממנו שיעזור בקידום ההרכב פתאום לעשות את זה. וקשה יהיה לדרוש ממוסיקאי לעשות משהו שהוא לגמרי שונא לעשות.
מה עושים במקרה ואתה מנהל הרכב והנגנים קבועים בהרכב אבל מבחינתם לא חייבים לך כלום??
יש אמת גדולה בבלוגון
ומראה קטנה מחיי : הרכב ללא שאיפות "להצליח" בו הגיטריסט פסיכולוג ביום ובלוזיסט בלילה ואני מתבוסס בבס ושנינו שרים
הצליח להחזיק מתופף מחוץ לאשפוז (גם הצלחה)
הנושא הכי מורכב ומרתק בכל העניין הזה של לעשות מוזיקה ,אפשר לכתוב על זה ספר,זה בעצם קודם כל מפגש בין אנשים
ממליץ לראות פרק בסדרה "האלבומים הישראלים" של קוטנר ,את הפרק על "איפה הילד",נוגע בנושא הזה בצורה מעניינת