בוב ברוקמאייר, טרומבוניסט, מלחין מעבד ומחנך ג'אז נודע 1929-2011
פלייליסט ספוטיפיי: https://sptfy.com/Nsgo
הקריירה רבת-הפנים של בוב ברוקמאייר, נפרשה החל מנגינה בשנות ה-50, בהרכבים של ג'רי מאליגן וסטן גץ, דרך הרכבים בהנהגתו והלחנת קומפוזיציות מאתגרות לתזמורות ג'אז ועד לכיתות הלימוד בניו אינגלנד קונסרבטורי (NEC) היוקרתי והחשוב בבוסטון.
ברוקמאייר הוא בין מוזיקאי הג'אז המודרני הבודדים, שניגן בטרומבון שסתומים, לא בטרומבון הרגיל עם הסלייד.
ברוקמאייר פרץ לתודעת עולם הג'אז בראשית שנות ה-50, עת הביבופ שלט בכיפה. באותה התקופה, סגנון הנגינה בטרומבון, שהוביל ג'יי ג'יי ג'ונסון, שלט שליטה מוחלטת בתחום נגינת הטרומבון בג'אז המודרני.
ברוקמאייר נקט בגישה שונה לנגינה בטרומבון. הוא ניצל את תכונות טרומבון השסתומים ליצירת סגנון נגינה שונה, עם פרייזינג שונה, מלודי מאוד. סגנון נגינה מאתגר מבחינה הרמונית, אך גם שנון ומלא הומור.
למרות הפרוגרסיביות בגישה ההרמונית שלו, ברוקמאייר אהב והעריך מאוד את הג'אז "הישן" – הג'אז של שנות ה-20 וה-30, והרבה לחזור למוזיקה הזו, ולנגנה – בדרכו שלו, כמובן.
הגישה ההרפתקנית שלו, באה לידי ביטוי גם בקומפוזיציות ובעיבודים שעשה לתזמורות הנפלאות להן כתב: ה-Concert Jazz Band של ג'רי מאליגן וה-Vanguard Orchestra (למעשה זו Thad Jones-Mel Lewis orchestra, ששינתה את שמה, אחרי מותם של שני מנהיגיה הראשונים), והוא נחשב לאחד מגדולי הקומפוזיטורים לתזמורות ג'אז מאז ומעולם.
בשנות ה-80 ברוקמאייר החל גם ללמד הלחנת ג'אז במנהטן סקול אוף מיוזיק ובניו אינגלנד קונסרבטורי, והיה אחד מהמשפיעים ביותר על יוצאי מוסדות אלה בפרט, ועל חינוך הג'אז בכלל.
בוב ברוקמאייר נולד בקנזס סיטי. הוא החל לנגן פסנתר וקלרינט מגיל צעיר, אבל המפגש שלו בגיל 11 עם התזמורת של קאונט בייסי, שינה את עולמו לעד. ברוקמאייר מספר על "חוויה אורגזמטית" שחווה, כששמע לראשונה את התזמורת האגדית של בייסי.
בשנת 1953 הוא החליף את החצוצרן צ'ט בייקר ברביעייה של ג'רי מאליגן, שהיתה אז אחד מהרכבי הג'אז המוכרים ביותר בעולם. השותפות שלו עם ג'רי מאליגן נמשכה שנים רבות. ברביעייה, ואח"כ בשישייה, ולבסוף בתזמורת המופלאה של ג'רי מאליגן ה- Concert Jazz Band, לה כתב גם עיבודים רבים.
אגב, נהוג לכנות את ההרכבים של מאליגן – הרביעייה, השישייה וה-CJB – כחסרי פסנתר (pianoless). למעשה, גם ברוקמאייר וגם מאליגן היו פסנתרנים מצוינים, והם היו תופסים מידי פעם את עמדת הפסנתר בהרכבים אלה.
שת"פים משמעותיים אחרים שהיו לברוקמאייר, בנוסף לשת"פ הארוך והמשמעותי עם מאליגן, היו הרכבים נהדרים ושונים אלה מאלה, עם סטן גץ, קלארק טרי, ג'ימי ג'ופרי וג'ים הול.
בשנות ה-80 ברוקמאייר נמשך יותר ויותר לחיבור שבין קומפוזיציה קלאסית לג'אז, והחל כותב קומפוזיציות שאפתניות לתזמורות ג'אז.
בוב ברוקמאייר נפטר בשנת 2011. בן 81 היה במותו
