הנה סיפורו של אחד מהמוזיקאים המוכשרים, אבל הגם המסתוריים בג'אז. דמות צנומה עם שם שמתאים יותר לתקופת היובש והגנגסטרים בארה"ב, נגן האורגן האמונד: "בייבי פייס ווילט".
סיפורו של בייבי פייס נשמע לעיתים כקלישאה של חיי מוזיקאי ג'אז. יש שם את כל האלמנטים: מוזיקאי אדיר שנועד לגדולות, לבוש בגינדור משל היה גיבור בסרטי גנגסטרים, שקיבל לא הזדמנות אחת, אלא שתיים, להקליט בשני לייבלים אגדיים, וביזבז את שתיהן בגלל התמכרות, חיי פשע, שנות מאסר, ומוות בגיל צעיר.
הוסיפו לזה השתתפות בהקלטת 6 אלבומים בלבד, כולם מעולים, 4 מהם תחת שמו, ושניים מהם קשים מאוד להשגה, ובנוסף הרשומון סביב חלקים מרכזיים בפרטים הביוגרפיים בחייו, והעובדה שאין אף ביוגרפיה שנכתבה עליו – וקיבלתם סיפור ג'אז, שאם לא היה אמיתי, הוא היה נשמע כמעט פרודיה על עולם הג'אז.
אבל מדובר בסיפור אמיתי ובדמות שבצדק הפכה לדמות ג'אז כמעט מיתולוגית.
אז מי היה בייבי פייס ווילט? בגלל שאין ביוגרפיה רשמית, הרגשתי צורך להקדיש יותר זמן מחקר ל"אומן החודש". נברתי בקטעי המידע המעטים בכל מיני ספרים, קראתי את אחורי עטיפות התקליטים ובאינטרנט קראתי ביקורות על הופעות ותקליטים ועדויות מזדמנות, וניסיתי ליצור ביוגרפיה מוזיקלית מוחשית יחסית על נגן האורגן האגדי בייבי פייס ווילט. הקריאה משום כך, הביוגרפיה תהיה הפעם ארוכה יותר מכרגיל.
רוזוולט "בייבי פייס" ווילט 1936-1971 Roosevelt "Baby Face" Willette
רוזוולט ווילט Roosevelt Willette (או Willet או אולי Willett, הדעות חלוקות) נולד ב-11 בספטמבר 1934 (לפי תעודת הפטירה שלו) או אולי ב 11 בספטמבר 1936 (לפי הכיתוב על המצבה שלו) בליטל רוק ארקנסו (אבל יש אומרים שנולד בניו אורלינס, לואיזיאנה)
הוא היה הילד ה-6 מבין 7 ילדים במשפחת ווילט.
אמו היתה מתנדבת בכנסיה המקומית, ובין היתר ניגנה שם בפסנתר. היא התחילה ללמד את רוזוולט לנגן בפסנתר, כשהיה בן 4.
בשנת 1945, כשרוזוולט הצעיר היה בן 11 (או 9), הדוד שלו החל ללמד אותו לנגן באורגן ההאמונד. אלה היו האורגנים החשמליים שהכנסיות העניות, במיוחדות השחורות, היו קונות, במקום העוגבים הגדולים המפוארים והיקרים, שהיו בכנסיות העשירות יותר.
מידי פעם, כשהאורגניסט הקבוע של הכנסיה לא יכול היה להשתתף בתפילות, היו קוראים לרוזוולט הקטן למלא מקום.
בתקופת התיכון ווילט כבר ליווה הרכבי גוספל מקומיים בליטל רוק, ובגיל 20 החל בקריירה מוזיקלית, והפעם בהרכבי רית'ם אנד בלוז. הוא ניגן כפסנתרן עם הרכבים רבים וביניהם מוזיקאים מובילים כג'וני אוטיס, גיטאר סלים, ביג ג'יי מקנילי ואחרים. עם הרכבי RnB אלה, ווילט ערך סיבובי הופעות בארה"ב ובקנדה, ואפילו לקובה הגיע.
בתקופה הזו הוא גם קיבל את הכינוי שלו Baby Face בגלל פני הילד שלו, כמובן.
במשך קרוב ל-15 שנים בייבי פייס השתתף בתורים אינסופיים ברחבי צפון אמריקה. החיים בתורים האלה אינם פשוטים בלשון המעטה, אבל בייבי פייס היה צריך להתפרנס…
הסינגל הראשון תחת שמו – Wake Up, Get Out הוקלט בסוף 1951 בלוס אנג'לס. זהו שיר אר אנ בי טיפוסי ובייבי פייס מנגן בפסנתר ושר.
בערך באותה התקופה, בייבי פייס העתיק את מקום מגוריו לשיקגו. שם היה נח בין סיבובי ההופעות הבלתי נגמרים.
שם, בשיקגו, הכיר גם אורגניסטים שניגנו גוספל. בייבי פייס הושפע מהם מאוד, וסגנון הנגינה שלו בפסנתר (אז עוד ניגן בפסנתר) השתנה בעקבותיהם לפחות רוקי ויותר גוספלי.
בזמן מגוריו בשיקגו, היה קופץ מידי פעם לנגן גם במועדוני המוזיקה השחורה במילווקי הסמוכה.
שם, במילווקי, פגש את זמרת הג'אז ג'ו גיבסון, והחל להופיע איתה במועדוני ג'אז מקומיים.
עד מהרה היחסים המקצועיים הפכו לאישיים, והשניים נישאו בספטמבר 1955.
יממה אחרי נישואיו לג'ו במילווקי – בייבי פייס כבר היה באולפן הקלטות בשיקגו והקליט כמה צדדים ללייבל המקומי המובח Vee-Jay Records וביניהם השיר Why? בו הוא מנגן בפסנתר ושר.
החיים בשיקגו וסגנון הנגינה שלו , שנגע בג'אז, בלוז, גוספל ואר אנ בי, הפכו את בייבי פייס לפסנתרן מבוקש למוזיקאים רבים שהגיעו להופיע בשיקגו.
בייבי פייס ניגן כפסנתרו בהרכבים של אומני ג'אז כדקסטר גורדון, בן וובסטר ולסטר יאנג, בלוזרים כרוזוולט סייקס וווילי דיקסון וזמרי אר אנ בי וסול כלויד פרייס וארתה פרנקלין.
די בסמוך לנישואיהם, בני הזוג ווילט עברו לגור במילווקי הרגועה. בייבי פייס היה מופיע שם במועדוני המוזיקה השחורה, לעיתים מלווה את ג'ו אשתו, ולפעמים בהרכבים שלו.
אבל נראה כי הפרנסה בתחום המוזיקה במילווקי לא היתה שופעת, כי בייבי פייס החל שם בקריירה שנייה – כספר נשים…
נראה שהמעבר של בייבי פייס מפסנתר לאורגן ההאמונד התרחש בשנת 1958, כמה שנים אחרי שג'ימי סמית' הציג לעולם לראשונה את הסגנון הג'אזי-בופי-סולי אותו פיתח באורגן. פסנתרני ג'אז-אר אנ בי רבים הושפעו מג'ימי סמית' ועברו לנגן באורגן ההאמונד בעקבותיו, ובייבי פייס ווילט היה אחד מהם.
בייבי פייס לא רק החליף את הפסנתר באורגן בעקבות ג'ימי סמית'. הוא גם החליט להקדיש את חייו לג'אז.
בתוך זמן קצר בייבי פייס יצר סגנון נגינה מאוד אישי וייחודי בהאמונד, ששילב את הג'אז של צ'ארלי פרקר בתיווכו של ג'ימי סמית', עם הגוספל והרית'ם אנד בלוז שבייבי פייס ספג וניגן מאז ילדותו.
באותה העת לא היה לבייבי פייס הרכב משלו. הוא ערך סיבובי הופעות לבדו, ובכל עיר ניגן עם הנגנים המקומיים.
לבייבי פייס גם לא היה מעולם אורגן משלו. רוב המועדונים בהם ניגן החזיקו אורגן שכזה. אם למועדון אליו הגיע לנגן היה רק פסנתר, בייבי פייס הסתובב עם מכשיר אלקטרוני-חשמלי שנקרא Organo, שהתחבר לפסנתר והפך את הסאונד האקוסטי של הפסנתר לסאונד חשמלי של אורגן. האורגנו גם התחבר לפדאלים של הפסנתר ואיפשר לאורגניסט לנגן ברגליו את הליינים של הבס, כנהוג אצל אורגניסטים.
כמעט כל מי שכתב על בייבי פייס – בביקורת הופעות או בספרי היסטוריה של הג'אז – הזכיר שני אלמנטים חיצוניים – את גובהו, או יותר את "נומך" קומתו (הוא היה בערך 170 ס"מ עם מבנה גוף צנום ודק), ואת העובדה שהיה תמיד לבוש בהידור ובאלגנטיות עם חליפות, חולצות מגוהצות ומכופתרות ומשקפי שמש.
אבל בייבי פייס היה מכור להרואין, וזה סיבך אותו פעם אחר פעם עם רשויות החוק.
עוד בשנת 1955 – בייבי פייס נעצר לראשונה בעוון החזקת מריחואנה.
שנה אח"כ הוא הועמד לדין באשמת סרסרות לזנות. הוא זוכה מאישום זה.
מיד אח"כ הועמד שוב לדין והפעם בעוון הכאת אישתו.
אירוע האלימות הזה גרם לג'ו גיבסון, אשתו של בייבי פייס, לעזוב את הבית ולעבור לגור בחוף המערבי של ארה"ב, יחד עם בנם בן השנתיים.
מסתבר, כי ההתמכרות של בייבי פייס לא השפיעה על יכולותיו כמוזיקאי. לפחות לא בינתיים.
בינואר 1961 הסקסופוניסט לו דונלדסון שכר את שרותיו להקלטת אלבום בלייבל בלו נוט. יחד איתו באותו סשן ניגן גיטריסט צעיר ולא מוכר – גרנט גרין.
אלבומו של לו דונלדסון, שהיה גם האלבום הבכורה בלייבל בלו נוט לבייבי פייס ולגרנט גרין נקרא Hear 'Tis
הרושם ששני המוזיקאים האנונימיים עשו על אלפרד ליון, הבעלים של בלו נוט, היה כנראה גדול, כי ליון החתים את שניהם על חוזים לבלו נוט מיד בסיום ההקלטה.
ואכן, אלפרד ליון לא נתן לשני הכוכבים החדשים של בלו נוט זמן מנוחה רב.
חמישה ימים בלבד אחרי הקלטת Hear 'Tis של דונלדסון, גרנט גרין הקליט את אלבום הבכורה שלו בבלו נוט – Grant's First Stand – טריו עם בהשתתפות בייבי פייס ווילט בהאמונד ובן דיקסון בתופים.
יומיים אח"כ הגיע תורו של בייבי פייס להוביל. הוא הקליט את אלבום הבכורה שלו – Face to Face עם פרד ג'קסון בסקסופון הטנור (גם פרד ג'קסון, כמו בייבי פייס ווילט, היה וטרן של סצינת האר אנ בי של ראשית שנות ה-50), והשלימו את ההרכב גרנט גרין בגיטרה ובן דיקסון בתופים.
שלושת האלבומים הללו, שהוקלטו במרווח של כמה ימים אלה מאלה היו אלבומי סול ג'אז מעולים.
בייבי פייס חזר לאולפנים של רודי ון גלדר כמה חודשים מאוחר יותר – במאי 1961, והקליט את אלבומו השני בבלו נוט, והפעם בטריו – עם (כמובן) גרנט גרין ובן דיקסון. האלבום יצא בשם Stop and Listen.
זו היתה הפעם הרביעית בה אלפרד ליון חיבר בין בייבי פייס ווילט, גרנט גרין ובן דיקסון ונדמה כי הוא תכנן שיהפכו לרית'ם סקשן הבית לכל הקלטות הסול-ג'אז, שליון תכנן להקליט בבלו נוט.
אבל זה היה אלבומו האחרון של בייבי פייס ווילט בבלו נוט. הוא חזר להסתבך עם החוק.
ביוני 1961 ווילט נעצר ע"י המשטרה בעוון שוד עובר אורח באיומי סכין. למרות שטען לחפותו, בייבי פייס הורשע בשוד ונידון למאסר. בזמן ש Stop and Listen ראה אור, הוא כבר היה בכלא.
שנתיים הוא שהה בכלא ושוחרר רק בסוף 1963.
אחרי ההסתבכויות החוזרות ונשנות עם החוק וחוסר הוודאות המקצועית שנלוותה לכך, אלפרד ליון כבר לא היה מוכן לעבוד איתו יותר, ולכן בייבי פייס ארז את חפציו וחזר לשיקגו. שם, בשיקגו הוא הקים טריו אורגן והחל להופיע במועדונים המקומיים.
הלייבל בלו נוט אולי כבר לא היה מוכן לעבוד עם בייבי פייס, אבל הלייבל השיקגואי המיתולוגי Chess כן היה מוכן לתת לו הזדמנות נוספת.
האלבום Mo’ Rock בלייבל המשנה של צ'ס – Argo – ראה אור בשנת 1964 והוא הציג את הטריו השיקגואי העכשווי של ווילט.
בראשית 1965 ראה אור תקליטו השני של בייבי פייס בלייבל ארגו – Behind the 8 Ball.
זה היה אלבומו השני והאחרון של בייבי פייס בארגו וגם האלבום האחרון בכלל שבייבי פייס ווילט הקליט.
באלבום האחרון נכללו, נוסף ללחנים מקוריים של בייבי פייס, גם שני קטעי גוספל מסורתיים.
אפשר לראות בזה סוג של סגירת מעגל במכלול היצירה של בייבי פייס, שהתחיל בגוספל, עבר לאר אנ בי ואז לג'אז וסיים את הקריירה המוזיקלית שלו שוב בנגינת גוספל.
בייבי פייס עוד המשיך להופיע במועדונים בשיקגו עוד מספר שנים אח"כ.
רוזוולט "בייבי פייס" ווילט נפטר בבית החולים באפריל 1971 מסיבוכי דלקת ריאות. הוא היה בן 37 בלבד במותו.
