ג'ודי כריסטיאן 1932-2012 Jodie Christian
במשך 60 שנים ניגן ג'ודי כריסטיאן בפסנתר. תמיד בשיקגו, כמעט תמיד כסיידמן בהרכבים של אחרים. בקרב מוזיקאי הג'אז בשיקגו הוא היה ענק. מחוץ לסצינה השיקגואית הוא היה מוכר למעטים, עד שבגיל 60 הוא הקליט את אלבום הסולו הראשון שלו, והחל לקבל את ההערכה לה היה ראוי מצד מבקרי המוזיקה והקהל הרחב. זהו הפסנתרן ג'ודי כריסטיאן – הענק הצנוע של שיקגו.
**
ג'ודי כריסטיאן נולד בשיקגו בשנת 1932 למשפחת פסנתרנים: אימו ניגנה פסנתר בכנסיה, ואביו היה פסנתרן בלוז. כריסטיאן עצמו הרוויח את מעותיו הראשונות מה"שואוביזנס" עוד לפני שהגיע לגיל ביה"ס: הוא היה רוקד מחוץ לפאבים באזור מפעלי הפלדה של שיקגו.
בגיל 12 התחיל לשיר במקהלת הכנסייה. וגם למד ב- Chicago School of Music. אבל כריסטיאן עצמו לא החשיב את החינוך המוזיקלי שקיבל בבית הספר כמשמעותי. "רוב מה שלמדתי, הגיע מהרחובות, ממוזיקאים ומזמרים אחרים" הוא אמר.
כזמר, כריסטיאן שר בלוז, גוספל ואפילו קטעי אופרה פופולריים. אבל עוד לפני שהגיע לתיכון, הוא החל לנגן בפסנתר. את ההכנסות הראשונות כנגן פסנתר הוא קיבל כשהיה רק בן 16.
היותו זמר בעברו סייעה לכריסטיאן רבות בהבנת זמרים אחרים. עד מהרה הוא הפך לפסנתר הליווי המבוקש ביותר בקרב זמרי שיקגו.
אירוע שנצרב בתודעתו של ג'ודי כריסטיאן הצעיר, התרחש בשנת 1949. כריסטיאן, שעדיין לא מלאו לו 18, התגנב למועדון הסאבוי בשיקגו, שם ניגן ג'ין אמונס. צ'ארלי פרקר התארח. זו היתה הפעם הראשונה בה כריסטיאן נכל בהופעה חיה של ג'אז מודרני. כריסטיאן מספר שהוא היה מהופנט. ולמרות שתמיד אהב לרקוד, הוא נשאר כל הערב צמוד לבמה.
אותו הערב גרם לכריסטיאן הצעיר לזנוח את נגינת יתר סגנונות המוזיקה, ולהתמקד בג'אז.
השרות הצבאי בתזמורת חיל האויר ביפן בשנים 1953-1954 סיפק לכריסטיאן הזדמנויות נוספות לשיפור כישוריו כפסנתרן. "היתה לי שם הזדמנות לנגן עם מוזיקאים יפנים מצוינים. היו שם כפילי ג'אז יפנים שנשמעו בדיוק כמו צ'ארלי פרקר, סטן גץ, לי קוניץ ועוד."
בתום שירותו הצבאי כריסטיאן חזר לשיקגו עירו והחל לעבוד כפסנתרן במשרה מלאה. ההקלטה הראשונה בה השתתף היתה עם ההרכב של סטן גץ וצ'ט בייקר בשנת 1958. האלבום עצמו לא חף מבעיותיות (בלשון המעטה) והמתח בין שני הסולנים ניכר, אבל כריסטיאן בולט בו לטובה כ"מגשר" שבין סטן וצ'ט.
כמו מוזיקאי ג'אז רבים בשיקגו, כריסטיאן השלים הכנסה בליווי מוזיקלי של הופעות סטריפטיז. אבל כמובן ההופעות שלו במועדוני הג'אז היו מרכז חייו המוזיקליים. במהלך השנים כריסטיאן הפך לפסנתרן המבוקש ביותר בשיקגו, ונותר במעמד המכובד הזה לכל חייו.
כולם רצו לנגן עם כריסטיאן. המוזיקאים משיקגו ומחוץ לשיקגו. במהלך השנים כריסטיאן הקליט וניגן באופן קבוע רוב מוזיקאי הבופ הגדולים של שיקגו: וון פרימן, ג'ין אמונס, אדי האריס, איירה סאליבן אריק אלכסנדר ועוד.
הוא היה הבחירה ראשונה של כל מוזיקאי שהגיע לעיר וחיפש פסנתרן. וכך כריסטיאן ניגן עם כל הגדולים שעברו בשיקגו – לסטר יאנג, קולמן הוקינס, דקסטר גורדון, סוני סטיט ועוד.
בתחילת שנות ה-60 כששינוי הטעמים המוזיקלים בקרב הקהל הביא להקטנת סצינת הג'אז בשיקגו ולסגירת מועדוני ג'אז רבים, כמה מוזיקאי ג'אז משיקגו, ובהם ג'ודי כריסטיאן, החליטו לקחת את העניינים לידיים. הם הקימו את Association for the Advancement of Creative Musicians – AACM. ה-AACM היה ארגון שדגל בפרו אקטיביות ובעצמאות המוזיקאים.
הם מצאו מקומות להופעות ג'אז, כולל מקומות רבים לא שגרתיים ואף שיווקו ופרסמו את ההופעות בעצמם. במקביל אנשי ה-AACM הקימו הרכבים פרוגרסיביים, שניגנו מוזיקה חדשה, פרי ג'אז ואוונגארד.
ה-AACM היו חלוצים ב"לקיחת העניינים לידיים". הם דגלו בעצמאות אומנותית ועצמאות עסקית והבינו ששני אלה חייבים להיות כרוכים אלה באלה, כדי שלא להיות תלויים ברצונותיהם ובהעדפותיהם המוזיקליות של אנשי תעשיית מוזיקה אחרים – בעלי מועדונים, בעלי חברות תקליטים, אמרגנים ואנשי מכירות.
ג'ודי כריסטיאן, ממייסדי ה-AACM היה כמובן שותף לאידאולוגיה הזו של ה- AACM של עצמאות אומנותית ועסקית השלובות זו בזו, אבל הוא לא הירבה לנגן עם יתר חברי ה-AACM. רובם ניגנו פרי ג'אז ואוונגארד, ואילו כריסטיאן ראה עצמו כנגן בופ.
למרות זאת, בשנות ה-90 כריסטיאן הקליט סדרת אלבומים עם רוסקו מיטשל, גם הוא אחד ממייסדי ה-AACM, וענק פרי ג'אז. נהדר לשמוע כיצד כריסטיאן משתלב בקלילות בהרכב שעוסק בחומרים חופשיים, למרות שאלה לכאורה זרים לו.
בשנות ה-70 וה-80 ג'ודי כריסטיאן הקדיש את עצמו לחינוך מוזיקלי של הדור הצעיר בשיקגו. בערבים היה מופיע ללא הרף במועדוני הג'אז השונים. כמעט תמיד כסיידמן בהרכבים של אחרים.
את אלבום הבכורה שלו כלידר Experience, הקליט כריסטיאן רק בשנת 1992 – כשהיה בן 60 בלייבל השיקגואי (כמובן) Delmark. זה היה אלבום סולו פסנתר ברובו, עם מספר קטעי טריו פסנתר.
למה חיכה עד גיל "מופלג" זה להקלטת אלבום הבכורה שלו? "תמיד החשבתי את עצמי כפסנתרן מלווה ולא כלידר" אמר כריסטיאן "אני חושב שאת נגינת הפסנתר הטובה ביותר שלי אני עושה כשאני מלווה אחרים." (הרשו לי לחלוק על קביעה אחרונה הזו. ב.ו.)
האלבום הזה הביא סוף סוף לכריסטיאן הכרה מצד מבקרי המוזיקה על יכולותיו כסולן.
מרגע זה ואילך, כאילו נפרצו הסכרים, וכריסטיאן החל בהקלטת שרשרת אלבומים לאורך כל שנות ה-90. הפסנתרן המלווה המועדף של שיקגו, סוף סוף זכה להכרה מצד מבקרי המוזיקה כסולן וכמנהיג הרכבים.
גודי כריסטיאן הקליט את אלבומו האחרון בשנת 2001 – Reminiscing
ג'ודי כריסטיאן נפטר בשנת 2012 בשיקגו. בן 80 היה במותו.
