ג'ראלד ווילסון 1918-2014 Gerald Wilson
ג'ראלד וילסון נולד בעיירה הקטנה שלבי שבמדינת מיסיסיפי. בגיל 6 אמו החלה ללמד אותו פסנתר. בגיל 11 הוא רכש בכספו את החצוצרה הראשונה שלו (9.95$ למי שמתעניין).
בשנות ה-30 לא היה בשלבי מיסיסיפי תיכון לשחורים, ואינטגרציה בין שחורים ללבנים היתה עדיין בגדר מדע בדיוני. ווילסון היה אמור לנסוע בכל יום ללמוד בממפיס, אבל טיול משפחתי לשיקגו, גם למשפחה להחליט כי ווילסון הצעיר יעבור לגור אצל משפחת חברים בדטרויט, ושם ילמד בתיכון. וכך היה. בגיל 15 עבר ווילסון לבדו לדטרויט, ושם סיים את התיכון (אגב, באותה כיתה של ווילסון למד גם הסקסופוניסט הנהדר וורדל גריי.)
בשנת 1939 ווילסון הצטרף לביג בנד של ג'ימי לאנספורד כחצוצרן. לאנספורד גילה די מהר את כשרונו של החצוצרן הצעיר בהלחנה, ואיפשר לו להלחין לתזמורת. ווילסון נשאר בתזמורת של לאנספורד נשאר עד שנת 1942, אז הוא עזב את התזמורת ועבר ללוס אנג'לס.
בלוס אנג'לס ווילסון ניגן בתזמורות שונות, ביניהן התזמורת של בני קארטר. אחרי שירות קצר בחיל הים, ווילסון חזר ללוס אנג'לס והקים את התזמורת הראשונה שלו בשנת 1944.
התזמורת נחלה הצלחה. היא הקליטה עשרות שירים, היתה מוכרת מאוד בחוף המערבי, ואף קיבלה רזידנסי בתיאטרון אפולו הנודע בהארלם, ניו יורק, כשהגיעה לחוץ המזרחי להופעות.
ולמרות כל זאת, ווילסון לא היה מרוצה מיכולותיו כמלחין וכמעבד. הוא פירק את התזמורת והקדיש את השנים הבאות ללימודי המוזיקה, כדי להשלים את מה שכינה "פערים בחינוך המוזיקלי שלו." כדי להשלים פערים נוספים, הוא הצטרף לתקופות קצרות לתזמורות של קאונט בייסי ודיזי גילספי כנגן מהשורה וכמעבד.
לכל אורך שנות ה-50 וה-60 ג'ראלד ווילסון היה פעיל מאוד בסצינת המוזיקה המסחרית בלוס אנג'לס. הוא הלחין ועיבד לזמרי פופ, למוזיקאי ג'אז, לביג בנדס ולסרטים וסדרות טלויזיה. במהלך שנות ה-60 ווילסון החל גם ללמד ג'אז ב Cal State וב UCLA.
בראשית שנות ה-60 ווילסון חזר והקים את התזמורת שלו, שהקליטה שרשרת אלבומים מצויינים בלייבל Pacific Jazz במהלך שנות ה-60. בתקופה הזו, בה התזמורת של ג'ראלד ווילסון היתה פעילה, הקליטה בצורה סדירה וערכה סיבובי הופעות, התזמורת היתה מהטובות בג'אז המודרני, אם לא הטובה שבהן.
קל לזהות את הסאונד הייחודי של התזמורות של ג'ראלד ווילסון:
ראשית, ניכרת בהן השפעה גדולה של המוזיקה שהגיעה מעבר לגבול – ממקסיקו. דבר שלא נפוץ בג'אז בכלל ובתזמורות ג'אז בפרט.
שנית, ווילסון לא חשש לשלב כלי נגינה שאינם טיפוסיים לתזמורות ג'אז, שרובן המכריע התבסס על הרכב כלי קלאסי של חצוצרות-טרומבונים-סקסופונים-
התזמורות של ווילסון גם נודעו באיכות הנגנים שבהן. לאורך עשרות שנות פעילותו, ווילסון הקפיד לשכור מוזיקאי ג'אז מעולים, כאלה שעיקר פעילותם בהרכבי ג'אז קטנים, ושיכולת האלתור שלהן משובחת במיוחד.
האיזון הזה – בין כתיבה ועיבודים לתזמורת גדולה, לבין מתן מקום משמעותי לאלתור הסולנים – יוצר אוירה קלילה ומלאת אויר, דבר שלא תמיד אופייני בתזמורות ג'אז.
אחרי שפירק את התזמורת, באמצע שנות -60 ועד קרוב למותו בגיל המופלג של 96, ווילסון המשיך בפעילות המוזיקלית-מסחרית העניפה של עיבודים והלחנה לזמרים, תזמורות, סרטים וסדרות טלוויזיה, ובמקביל לימד מוזיקה באוניברסיטאות של לוס אנג'לס.
מידי כמה שנים, היה ווילסון מרכיב ביג בנד משלו, מקליט מוזיקה חדשה ויוצא לסיבובי הופעות קצרים, ואז חוזר לשגרת יומו כמוזיקאי פעיל וכמחנך מוזיקה.
ג'ראלד ווילסון נפטר בשנת 2014 בגיל 96, הדיסקוגרפיה שלו מכילה עשרות אלבומים – רובם מעולים, ועוד מאות אלבומים בהם השתתף בעיבודים בהלחנה וכד'.
