דיוק ג'ורדן 1922-2006 Duke Jordan
אירוין "דיוק" ג'ורדן נולד בניו יורק בשנת 1922. לפני שחגג יומולדת 21, הוא כבר עבד לפרנסתו כפסנתרן ב-Savoy Sultans, תזמורת הבית של מועדון הריקודים הענק והמפורסם – סאבוי. אח"כ ניגן בתזמורות סווינג שונות, ובהן זו של רוי אלדרידג'. בתקופה הזו נגינתו הושפעה מאוד מטדי ווילסון ומארט טייטום.
בתקופה הזו צ'ארלי פרקר שמע אותו, והזמין אותו להזצטרף להרכב שלו.
ג'ורדן היה חבר בחמישייה החשובה של צ'ארלי פרקר במשך שלוש שנים ארוכות. החמישייה כללה גם את מיילס דייויס ומקס רואץ'.
למרות שגם מיילס וגם מקס רואץ' שנאו את הנגינה שלו וחשבו שהוא לא מצליח להשתלב ברית'ם סקשן, ג'ורדן הצליח להשאר בהרכב.
כנראה שבירד אהב את מה ששמע מג'ורדן.
ג'ורדן ייזכר תמיד מהקלטותיו של בירד בלייבלים Dial ו-Savoy. בגלל פתיחי 8 התיבות שלו לכמה מההקלטות הכי משפיעות של פרקר. אלה היו פתיחים ליריים ויפהפיים. אולי שלושת השירים של צ'ארלי פרקר בהם דיוק ג'ורדן הטביע חותם גדול ביותר הם Embraceable You, Crazeology ו- Scrapple From the Apple.
אחרי ההתמחות בת השלוש שנים אצל צ'ארלי פרקר, בה צבר מוניטין כפסנתרן ביבופ מצוין, אבל גם הפך למכור להרואין, ג'ורדן התחל להקליט עם הרכבים בהובלת כמה מהסקסופוניסטים הטובים ביותר – סוני סטיט, ג'ין אמונס, קולמן הוקינס וסטן גץ.
בשנת 1952 דיוק ג'ורדן החליף את הוראס סילבר כפסנתרן של סטן גץ. עבור ג'ורדן, זו לא היתה תקופה מאושרת מבחינה מוזיקלית. סטן גץ כמעט ולא נתן לו סולואים, והגיטרה של ג'ימי רייני הסבה לו קשיים מרובים בחטיבת הקצב (לא פשוט לשלב שני כלים הרמונים כפסנתר וגיטרה). ג'ורדן עזב את גץ באביב 1953.
בשנת 1952 דיוק ג'ורדן נשא לאשה את זמרת הג'אז שילה ג'ורדן, שפעמים רבות אמרה שהיא כ"כ אהבה את צ'ארלי פרקר, אז היא התחתנה עם הפסנתרן שלו…
הנישואין הבין-גזעיים של דיוק ושילה היו לא שכיחים בשנים האלה, בהן סגרגציה היתה חוקית ונישואי תערובת – עבירה על החוק בחלק ממדינות ארה"ב.
הנישואין של דיוק ושילה ג'ורדן נמשכו 10 שנים.
ביתר שנות ה-50 וה-60 דיוק ג'ורדן המשיך לנגן בהרכבי ביבופ שונים, ומידי פעם גם הקליט אלבומים תחת שמו.
בשנים האלה ג'ורדן אהב במיוחד לנגן עם חברו הטוב, נגן סקסופון הבריטון ססיל פיין, איתו גם הסתבך עם שלטונות שבדיה, אחרי שבמהלך סיבוב הופעות שם, השילוב גם שתיה וסמים גרמו לשניהם התנהגות שהובילה לסילוקם מהמדינה.
ג'ורדן שיתף פעולה עם ססיל פיין גם בהקלטת גרסה מוזיקלית חדשה למחזה The Connection.
ג'ורדן תמיד ראה בעצמו מלחין יותר מפסנתרן. שניים מלחניו – Jordu ו-No problem הפכו לסטנדרטים.
לחנים אחרים מפרי עטו ניתן לשמוע בפסקול הסרט Les Liaisons Dangereuses ("יחסים מסוכנים") משנת 1959 בבימויו של רוז'ה ואדים ובכיכובה של ז'אן מורו.
בסוף שנות ה-60 ג'ורדן עזב את עולם הג'אז והתפרנס כנהג מונית. זה עזר לו להיגמל מהתמכרות ההירואין שלו.
הוא חזר לנגן ג'אז בשנת 1972, הרכיב לעצמו טריו, ואיתו ערך מספר סיבובי הופעות מוצלחים מאוד בסקנדינביה וביפן.
אבל ג'ורדן היה ממורמר על כך שדווקא בביתו – בארה"ב – הוא כמעט נשכח מלב. ולכן בשנת 1978 הוא עבר לגור באופן קבוע בקופנהאגן, דנמרק.
ההגירה הוכיחה את עצמה.
באירופה ג'ורדן היה מוזיקאי מאוד פופולרי. הוא לא הפסיק להופיע ולהקליט עם הרכבים שלו בלייבל הדני סטיפלצ'ייס, בו הקליט למעלה מ-30 אלבומים, ועם אורחים אמריקאים שהגיעו לאירופה, כמו צ'ט בייקר וארט פפר.
לאורך כל חייו, מאז שאימץ את שפת הביבופ של שנות ה-40, דיוק ג'ורדן לא שינה את סגנון נגינתו. הוא אומנם הוסיף לנגינתו גם השפעות בלוז וגוספל, אבל נותר נאמן ליסודות הג'אז המודרני ולסאונד של הביבופ.
דיוק ג'ורדן נפטר בקופנהגן בשנת 2006. הוא היה בן 84.
