7 דברים שפשוט אסור לכם לעשות על הבמה

יש דברים שאסור, פשוט אסור לעשות בזמן הופעה על הבמה, ועדיין – אתם עושים אותם. שוב ושוב.

קראתי פעם מחקר (שעכשיו אני לא מצליח לאתר) שמצא, שחוויית הקהל בהופעה מורכבת מ – 

  • 35% מהמוסיקה ומהרגש העובר דרך המוסיקה
  • 10% מתוכן השירים – הטקסטים
  • ולא פחות מ-55% מהחווייה בהפעות מוסיקה היא ויזואלית – מה שהקהל חווה דרך העיניים.

לכאורה – מחקר מפתיע: בהופעת מוסיקה, רוב החווייה היא ויזואלית? יותר מהמוסיקה עצמה?

אבל אם תחשבו על זה עוד קצת – זה יישמע לכם סביר.

אנחנו – בני האדם – אנחנו יצורים מאוד ויזואלים. חוש הראייה שלנו הוא החשוב ביותר עבורנו.

עכשיו, כשהמידע הזה לנגד עיניכם, אני אשמח אם תקראו ואף תפנימו

7 הדברים שפשוט אסור לכם לעשות על הבמה

 

1.  אל תסתתרו מאחורי הכלים שלכם

אל תסתתרו מאחרוי הכלים שלכם בזמן הופעה על הבמה

או מאחורי הסטנד של המיקרופון.

אתם חייבים להיות בפרונט – לא הכלים שלכם.

אתם מרגישים לא בנוח על הבמה? מתביישים? אתם חייבים להתמודד עם זה ולפתור לעצמכם את העניין.

כאמנים מופיעים אתם לא יכולים להיות ביישנים. ז"א, לא על הבמה. אתם חייבים ללמוד To Own the Stage ולתקשר עם הקהל שלכם.

אני שומע הרבה מוסיקאים, כאלה שלא מרגישים בנוח על הבמה, אומרים "המוסיקה תדבר בעד עצמה."

אבל זו אשליה 

אנשים לא באים להופעה חיה לשמוע מוסיקה טובה. בשביל יש להם מוסיקה בבית ובאוזניות.

אנשים באים להופעות, בראש ובראשונה, כדי לראות אתכם, להרגיש את האישיות שלכם ולהתחבר אליה.  

אם זה לא יקרה – לא משנה כמה המוסיקה שלכם טובה – ההופעה לא תהיה מוצלחת.

נכון, לא כולנו נולדנו להיות חיות במה ולא כולנו מרגישים בנוח מול קהל.

אבל אפשר ללמוד לעשות את זה

איך? הכי חשוב – חזרות. והרבה.

כשתהיו בטוחים בעצמכם, בסט-ליסט ובחברים שלכם על הבמה, תרגישו יותר חופשיים ומשוחררים. וברגע שתרגישו חופשיים ומשוחררים – האישיות שלכם תוכל לצאת החוצה.

אבל קודם כל – אל תסתתרו מאחורי הכלים שלכם וסטנד המיקרופון שלכם.

אתם צריכים להיות בפרונט – לא הקלידים או הסטנד שלכם

לקריאה נוספת: 7 דברים שפשוט אסור לכם לומר על הבמה

 

2.  אל תספרו בדיחות פנימיות

אל תספרו בדיחות פנימיות בזמן הופעה על הבמה

אני נתקל בזה המון פעמים: מוסיקאים על הבמה מתלחששים וצוחקים מאיזו בדיחה פנימית. הצחוק הזה גם נובע הרבה פעמים מתחושת חוסר הבטחון שלהם על הבמה

ומה איתנו? חשבתם מה הקהל מרגיש בזמן שאתם צוחקים?

הקהל באותו הרגע מרגיש שני דברים

הדבר האחד, שהוא אורח לא קרוא למסיבה שלא הוזמן אליה.

וזה בדיוק ההיפך מהמטרה שלכם.

אתם הרי רוצים שהקהל ירגיש הזדהות אתכם ויהיה מעורב במה שקורה עלהבמה ובמוסיקה, נכון?

הדבר השני, הקהל מרגיש את חוסר הבטחון שלכם. הוא מריח את זה כמו כרישים שמריחים דם. וברגע שזה קורה – יהיה לכם קשה עוד יותר To Own the Stage ולתקשר עם הקהל שלכם

אז אל תחליפו בדיחות פנימיות!

 

3.  אל תתעסקו בציוד שלכם בזמן שחבריכם מנגנים

אל תתעסקו בציוד שלכם בזמן שחבריכם מנגנים

זה קורה המון בהופעות. בזמן שאחד מהנגנים לוקח סולו, האחרים מתעסקים בציוד שלהם, מדפדפים בתווים או מתלחששים ביניהם.

מוסיקאים יקרים, אתם אולי מקשיבים לסולו בזמן שאתם עושים את מה שאתם עושים, אבל המסר שאתם מעבירים לקהל הוא שונה לחלוטין:

שום דבר מעניין לא קורה עכשיו על הבמה

אתם זוכרים שחלק גדול מהחווייה בהופעה היא ויזואלית, נכון? אז כשרוצים להעביר לקהל מסר שהם צריכים להאזין לסולו-גיטרה היא משהו משמעותי קורה שם – המסר הזה חייב להיות גם ויזואלי מצידכם:

עצרו את כל ההתעסקויות שלכם ותראו לקהל שאתם מקשיבים!

 

4.  אל תאבדו קשר עין עם הקהל שלכם

אל תאבדו קשר עין עם הקהל שלכם

שמירה על קשר עין עם הקהל יכולה להיות מאוד מאתגרת, במיוחד עם כל הפדאלים והאפקטים שמסביבכם מצד אחד, והצורך לתקשר עם הנגנים האחרים ולשמור שהם יידעו בדיוק מה לעשות בזמן ההופעה מצד שני. ועדיין –

אתם חייבים לשמור על קשר עין עם הקהל

כשאתם לא שומרים על קשר עין עם הקהל, אתם לא מגיעים לקהל, ולכן גם המוסיקה שלכם לא.

גם כאן, חזרות מרובות יכולות לעזור. מאוד.

 

5.  אל תחלטרו בזמן הופעה על הבמה (ולא, זה לא נקרא "לאלתר")

אל תחלטרו בזמן הופעה על הבמה

מוסיקאים רבים מגיעים לבמה לא ממש מוכנים, בסגנון עדות ה"יהיה בסדר".

אבל זה לא בסדר. ולא – זה לא קשור ל"חופש היצירה" או לאלתור. זה קשור לחילטור.

דווקא כשההופעה מוכנה פיקס עם חזרות, ואתם וכל יתר הנגנים יודעים בדיוק מה הסטליסט של ההופעה, ואפילו השארתם מקום מובנה לחלקים יצירתיים למוסיקאים – דווקא אז יהיה לכם יותר קל לאלתר ולצאת לסולואים משובחים.

אז עירכו חזרות, הכינו סטליסט וערכו את החזרות לפיו. כשאתם על הבמה הדביקו עותקים של הסטליסט על הבמה במקומות שקל יהיה לכם לראות אותם.

כל חברי ההרכב חייבים לדעת בדיוק מה עומד לקרות, וזה יקרה אם עשיתם הרבה חזרות וכולם יודעים מה  השיר הבא.

רק ככה תרגישו משוחררים מספיק כדי להוציא החוצה את האישיות המוסיקלית שלכם בצורה הכי טובה.

לקריאה נוספת: איך תכינו דף סטליסט מעולה שכל הנגנים על הבמה יידעו בדיוק מה לנגן ומתי

 

6.  אל תהיו חד-גוניים ואל תתקעו במקום אחד על הבמה

אל תהיו חד-גוניים ותקועים במקום אחד

כשאתם בונים את הסט-ליסט שלכם, אתם מנסים לגוון את המוסיקה כדי שלא תהיה מונוטונית, נכון? אתם בוחרים שיר אפ-טמפו ואח"כ בלדה ואח"כ אולי איזה בלוז.

לקריאה נוספת: 10טיפים ליצירת הסט-ליסט המושלם להופעה שלכם

אבל מבחינה ויזואלית ההופעה של רובכם נראית כל הזמן אותו הדבר

גם השירים הרגועים וגם הגרוביים וגם האפ-טמפו – נראים כמעט בדיוק אותו הדבר.

ובגלל שהשירים נראים אותו הדבר – לקהל זה יישמע אותו הדבר

למה? כי 55% מהחוויה שהקהל חווה בהופעה – היא דרך העיניים, זוכרים?

אתם חייבים גיוון ויזואלי בדיוק כמו הגיוון בשירים שלכם, אחרת הקהל ישתעמם אחרי שלושה שירים.

זוזו על הבמה, תחליפו כלים, תתרגלו כל מיני איטרקציות בין הנגנים לבין עצמם וכו'. כדי שלקהל יהיה מעניין ומגוון בעיניים.

וכן, זה נכון אפילו אם אתם סינגר-סונגרייטרים בודדים על הבמה.

אפילו הופעה מינימליסטית כזו יכולה וצריכה להיות מגוונת ויזואלית:

למשל: להחליף בין ישיבה ועמידה, בין שימוש במיקרופון עם הסטנד ובלעדיו – ואז לזוז על הבמה, לשבץ שירת אקפלה בין השירים העם גיטרה, להחליף גיטרות, להוסיף מפוחית בשיר אחד וכו' וכו' וכו'.

 

7.  אל תשתקו על הבמה

אל תשתקו בזמן הופעה על הבמה

התקשורת הכי אינטואיטיבית של בני אדם היא באמצעות הדיבור. זה מה שהקהל מבין יותר טוב מכל שיר, ולא משנה כמה הוא אוהב מוסיקה.

אתם צריכים לדבר עם הקהל מהבמה. לא רק לשיר ולנגן

לקריאה נוספת: טיפים לתקשורת בריאה מול קהל

כולנו אוהבים להקשיב לסיפור טוב. גם הקהל בזמן הופעה על הבמה.

אז דברו עם הקהל, ספרו לו את כמה מהסיפורים מאחורי השירים. באמצעות הסיפור השיר יקבל עומק והקהל יוכל להזדהות ביתר קלות.

ולא, אתם לא חייבים לספר רק סיפורים סופר-אישיים, אם החשיפה קשה לכם. לפעמים המקום בו כתבתם את השיר, הסיטואציה, הצלילים, האור וכו' בעת הכתיבה, או בעת ההקלטה וכו' – הם סיפורים נהדרים בפני עצמם.

בהצלחה!

 

Comments

  1. פוסט מעניין!

     

    לגבי סעיף 6, זה מזכיר לי הופעה של ג'יין בורדו, שאחרי שיר מסויים כיבו את האורות, ואז כיוונו ספוט אל הבמה וראו ששלושת חברי הלהקה נמצאים צמודים ביחד כשחושך מסביבם, ומתחילים לשיר שיר ווקאלי, בלי כלי נגינה. 

    זה היה ממש חמוד.

Speak Your Mind

*

2 × one =

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.