טדי אדוארדס 1924-2003 Teddy Edwards
ב-26 באפריל 2024, נולד הסקסופוניסט הנהדר טדי אדוארדס, אגדה לוס-אנג'לסית
טדי אדוארדס בכלל נולד בג'קסון מיסיסיפי. הוא החל לנגן בסקסופון האלט כשהיה בן 12. זה היה גם הגיל בו פגש לראשונה את אבא שלו, שגם היה סקסופוניסט שנדד בדרכים.
טדי נהג בדיוק כמו אביו, ובגיל 15 החל גם הוא לנדוד בדרכים בעקבות הקריירה המוזיקלית כסקסופוניסט בתזמורות ריקודים, שנעו ונדו בכל רחבי הדרום והמיד ווסט.
כשהיה בן 18, חברו, החצוצרן הווארד מקגי שכנע אותו לעבור ולנגן בסקסופון טנור.
זה היה רגע ששינה את חייו של אדוארדס. מרגע זה ואילך לא נפרד מהטנור שלו.
סגנון הנגינה של אדוארדס היה ווירטואוזי בקטעים המהירים, ובעל עשיר וחם ומלא בלוז בבלאדות.
בשנת 1945 טדי אדוארדס הגיע ללוס אנג'לס. אחרי שנים של סיבובי הופעות הנמשכים לנצח בתנאים קשים, הטרדות גזעניות, יחס משפיל ומזג אויר גרוע, לוס אנג'לס נראתה לאדוארדס כגן עדן.
לוס אנג'לס התגלתה גם כגן עדן לג'אזיסטים. סנטרל אווניו – שהיתה בשנות ה-40 הכביש המרכזי בלוס אנג'לס – היתה עמוסה במועדונים שחורים, וברבים מהם ניגנו מוזיקאי ג'אז. כמות האנשים שהסתובבו בסנטרל אווניו אפילו ב-3 לפנות בוקר באמצע השבוע, היממה את אדוארדס, שהחליט שזה המקום בשבילו.
בתקופה הזו טדי אדוארדס ג'ימג'ם עם הבי-בופרים המקומיים, ובראש ובראשונה עם חברו הוותיק – החצוצרן הווארד מקגי. נגינתו השתפרה לאין ערוך והוא הרגיש בנוח להשתתף בג'אמים האגדיים בלוס אנג'לס – ולערוך קרבות טנורים עם וורדל גריי ודקסטר גורדון, שליטי הטנור בלוס אנג'לס באותם הימים.
ההקלטה שלו עם דקסטר גורדון The Duel היא אחת מקלאסיקות ה-Tenor Battles– אחת ממסורות הג'אז הותיקות והאהובות.
ההקלטות שלו באותה התקופה בלייבל Dial הן בין הקלטות הביבופ הראשונות של סקסופון טנור, והסולו שלו בטראק Up In Dodo's Room בהקלטה של הווארד מקגי משנת 1946 נחשב בעיני רבים לסולו הטנור הראשון בביבופ.
סדרת אירועים מנעו מהסקסופוניסט הנהדר, שכבר זכה להכרה לוקאלית, להפוך לשם מוכר בסצינת הג'אז העולמית ולזכות בהכרה הבינלאומית לה היה ראוי.
בהתחלה היו אלה בעיות רפואיות שונות, שמנעו ממנו הופעה סדירה בראשית שנות ה-50.
אח"כ, כשנשכר לעבוד באופן קבוע במועדון ה-Lighthouse המפורסם, מנהיג ההרכב, הווארד ראמזי, פיטר את כל חברי ההרכב, ממש לפני שההרכב הפך למוכר ומפורסם, ושכר במקומם כמה מחברי תזמורתו של סטן קנטון.
אבל בשנת 1954 נראה שמזלו של טדי אדוארדס משתנה. הוא קיבל הצעה – ונענה לה – לתפוס את כסא הסקסופון בחמישייה החדשה שהקימו קליפורד בראון ומקס רואץ' – "הדבר הכי חם" בג'אז באותה התקופה.
טדי אדוארדס השתתף בהופעות הראשונות של החמישייה האגדית הזו, אבל כשהחמישייה עזבה את החוף המערבי והחלה בסיבוב הופעות ארצי במטרה להגיע בסופו של דבר לניו יורק, אדוארדס עזב אותה, כי לא רצה לזנוח את אשתו הטריה לה נישא זה עתה.
את מקומו תפס הרולד לנד ואחריו – סוני רולינס. שני האחרונים, ובמיוחד סוני רולינס, זכו לתהילת עולם גם בזכות השתתפותם בהרכב האגדי.
טדי אדוארדס נותר בלוס אנג'לס – אנונימי יחסית מחוץ לגבולות העיר.
למזלנו, האלבום In Concert של חמישיית בראון-רואץ' מתעד את התקופה בה טדי אדוארדס ניגן עם החמישייה. באלבום הזה גם מופיע לראשונה הלחן Sunset Eyes של אדוארדס, אחד משני הלחנים הכי מוכרים שלו (השני הוא Good Gravy).
טדי אדוארדס המשיך לעבוד בלוס אנג'לס במשך כל שנות ה-60 וה-70. הוא ניגן בתזמורת הנהדרת של ג'רלד ווילסון, הקליט והופיע בהקלטות אלבומי ג'אז רבים שהוקלטו בלוס אנג'לס, וביניהם אומנים כ"גרוב" הולמס, מילט ג'קסון, לס מקקאן ולירוי וינאגר. הוא הקליט גם עם חברו ושותפו זה מכבר הווארד מקגי, ואפילו השתתף בסרט "אוכפים לוהטים" כחבר בתזמורת של קאונט בייסי.
החל משנת 1978, הוא חבר למנהל האומנים אנדי גארסייד, ובעזרתו הוא חווה סוף סוף הכרה בינלאומית בשנות ה-80 וה-90 – עם סיבובי הופעות והקלטות סדירות, הן באירופה והן בחוף המזרחי של ארה"ב.
העולם הרחב, שמחוץ לעולם הג'אז, שם לראשונה לב לטדי אדוארדס, כשזה חבר בשנת 1982 לזמר טום ווייטס בפסקול הסרט "אחד מהלב" שביים פרנסיס פורד קופולה. השת"פ בין השניים – טום ווייטס וטדי אדוארדס – לא נפסק שם. זו היתה תחילתה של חברות אמיצה, שנמשכה עד יום מותו של אדוארדס. הוא הצטרף לטום ווייטס לסיבובי הופעות עולמיים, וגולת הכותרת של השת"פ בין שני הענקים האלה היה האלבום Mississippi Lad בהובלתו של טדי אדוארדס, שהוקלט בשנת 1991.
אדוארדס המשיך להופיע ולהקליט עד שהסרטן הכריע אותו בשנת 2003, כשמאחוריו למעלה משישה עשורים של נגינה מופלאה בטנור.
אלבומו האחרון של טדי אדוארדס Smooth Sailing הוקלט כחודש וחצי לפני מותו, כשהסרטן כבר התפשט בכל הגוף, וברור היה שזמנו בעולם עומד להסתיים.
למרות זאת, ואולי דווקא בגלל זאת, טדי אדוארדס נשמע רחוק ממי שתש כוחו או שסובל מבעיות בריאותיות. נהפוך הוא, נשמע כאילו הוא הולך הפעם "על כל הקופה" ומחליט לחיות את הרגע, כי הוא יודע שלא יהיו עוד הרבה כאלה. התוצאה – אקורד סיום נהדר לחיים של מוזיקאי נפלא.
טדי אדוארדס נפטר בלוס אנג'לס באפריל 2003. הוא היה בן 78