טושיקו אקיושי 1929-היום Toshiko Akiyoshi
טושיקו אקיושי נחשבת לאחת מנגניות הג'אז החשובות והמשפיעות ביותר במאה ה-20. ייחודה נעוץ בכך שבניגוד לרוב הדומיננטיות הגברית בסצנת הג'אז, הצליחה אקיושי כאישה אסיאתית לכבוש את פסגת הז'אנר.
ילדות ונעורים בצל מלחמת העולם השנייה
טושיקו אקיושי נולדה בשנת 1929 למשפחה יפנית בעיר דאליאן שבמנצ'וריה, סין. כילדה צעירה גילתה כשרון מוזיקלי יוצא דופן והחלה לנגן בפסנתר, אולם חלומותיה נקטעו עם פרוץ מלחמת העולם השנייה והכיבוש היפני של מנצ'וריה.
ב-1945, עם תבוסת יפן במלחמה, נאלצה משפחת אקיושי לשוב למולדת ההרוסה. הם חוו על בשרם את העוני והמחסור של יפן לאחר המלחמה. אקיושי המתבגרת, שכבר הספיקה להתאהב בג'אז האמריקאי, נאלצה לוותר על חלומה להמשיך ולפתח את הקריירה המוזיקלית שלה.
תחילת הקריירה כנגנית ג'אז
על מנת להתפרנס, החלה אקיושי בת ה-16 לנגן ג'אז לחיילים האמריקאים שהוצבו בטוקיו הכבושה. מצד בני עמה השמרנים היא ספגה ביקורות והערות גזעניות וסקסיסטיות, אך התעקשה להמשיך ולטפח את הכישרון הייחודי שלה כפסנתרנית ומלחינה. אך אקיושי לא ויתרה על חלומה לנגן. היא הובילה הרכב משלה והחלה לצבור מוניטין כפסנתרנית מבטיחה.
הפריצה הגדולה הגיעה ב-1956 כשהג'אזיסט האגדי אוסקר פיטרסון גילה אותה במועדון בטוקיו. הוא שכנע את חברת התקליטים שלו להחתים את אקיושי, מה שהוביל להקלטת האלבום הראשון שלה ולהצלחה בינלאומית.
לימודי ג'אז ופריצה בארה"ב
בשנת 1953 בעידודו של פיטרסון, אקיושי גם עברה לנגן בארה"ב, ובשנת בשנת 1956 אף התקבלה ללימודים בבית הספר היוקרתי למוזיקה "ברקלי" בבוסטון. היא הייתה ליפנית הראשונה שהתקבלה למוסד זה.
כעבור 3 שנים, ב-1959, עברה אקיושי להתגורר בניו יורק על מנת לקדם את הקריירה שלה כנגנית ג'אז. היא הצליחה למצב את עצמה כאחת הנגניות הבולטות בסצנת הג'אז התוססת של העיר, על אף שנאלצה להתמודד עם אפליה גזעית ומגדרית כאישה אסיאתית.
בשנה זו אקיושי התחתנה עם הסקסופוניסט צ'ארלי מריאנו ויחד הקימו רביעיית ג'אז מוערכת מאוד.
בשנות ה-60 כבר החלה אקיושי לבוא לידי ביטוי כפסנתרנית וירטואוזית ומלחינה מחוננת. היא שיתפה פעולה עם צ'ארלס מינגוס ומוזיקאי ג'אז אחרים. נגינתה העשירה והמורכבת שיקפה השפעות מג'אז ומוזיקה קלאסית. באותן השנים אקיושי החלה לשלב מוטיבים, כלים וצלילים יפנים ביצירותיה – צעד חדשני ונועז באותה תקופה.
פריצת דרך כמנהיגת תזמורת ג'אז
ב-1973, לאחר גירושיה ממריאנו, נישאה אקיושי לנגן הסקסופון והחלילן לו טבקין. יחד עברו ללוס אנג'לס שם ייסדו את תזמורת הג'אז המצליחה Toshiko Akiyoshi – Lew Tabackin Big Band שמנתה 16 נגנים.
טבקין, שהיה נגן אולפן מבוקש וחבר קבוע בתוכנית הטונייט שואו, סייע רבות בגיוס כמה מהנגנים הטובים בלוס אנג'לס לתזמורת.
השילוב בין כשרונותיה הייחודיים של אקיושי כמלחינה ומעבדת לבין כישורי הנגינה והבמה של נגני התזמורת ובראשם לו טבאקין, הובילו להצלחה אדירה של ההרכב.
10 שנות הצלחה בחוף המערבי, 13 אלבומים, מהם 10 אלבומי אולפן ופרסים ותארים רבים, חזרו אקיושי וטבאקין לניו יורק. שם והקימה מחדש את התזמורת עם מוזיקאים מקומיים. התזמורת המחודשת שהוקמה בניו יורק בשנת 1984 נקראה Toshiko Akiyoshi Jazz Orchestra albums
התזמורת הניו יורקית של אקיושי הקליטה 9 אלבומים מעולים נוספים עד שאקיושי החליטה לפרקה בשנת 2003 ולהתמקד בנגינה בהרכבים קטנים. באופן סמלי, היא בחרה להקליט את אלבומה האחרון עם התזמורת במועדון בלו נוט בטוקיו, יפן.
אקיושי שימשה מנהיגת תזמורות, מלחינה ומעבדת במשך 3 עשורים. תזמורות הג'אז של אקיושי זכו להצלחה בינלאומית מסחררת, לסיקור נרחב בתקשורת, לשבחי הביקורת ולפרסים רבים, כולל פרסי גראמי.
אקיושי פיתחה לעצמה סאונד ייחודי – הן כפסנתרנית והן כמנהיגת תזמורות – שילוב וירטואוזיות ג'אזיסטית עם השפעות הן ממוזיקה קלאסית מערבית והן ממוזיקה יפנית מסורתית.
למרות האיכויות של התזמורות של אקיושי, וההצלחה לה זבו בזמן אמת, מתוך 23 אלבומי התזמורות של אקיושי וטבאקין – ניתן למצוא בספוטיפיי אלבום אחד בודד (וגם אותו אי אפשר למצוא כשעורכים חיפוש לפי שמה של אקיושי באנגלית, כי כולו מופיע בספוטיפיי ביפנית בלבד), ועוד אלבום ביג בנד נוסף משנת 2010 שהוקלט ביפן (גם הוא מופיע בספוטיפיי ביפנית בלבד) אין סמלי ממצב זה כדי להדגים את מסירותה והתמדתה של אקיושי להצליח בעולם ג'אז השוביניסטי בעיקרו.
מורשת
היום, בגיל 94, אקיושי ממשיכה להוות השראה למוזיקאי ג'אז צעירים רבים, ובמיוחד לנשים ולמוזיקאים אסיאתיים, הרואים בה, בכישרונותיה, בהתמדתה לאורך עשורים רבים, ובהערכה אותה השיגה בעמל רב – ובצדק כמובן – למרות השוביניזם והגזענות הטבועים בעולם הג'אז, מקור לתקווה והשראה.
במהלך יותר מ-60 שנות הקריירה שלה, הצליחה טושיקו אקיושי להביא את התרבות היפנית אל עולם הג'אז האמריקאי ה"גברי". שילוב של מוטיבים מסורתיים יפניים בג'אז סלל את הדרך ליצירה של ז'אנר "ג'אז-פיוז'ן" ייחודי שמשלב בין מזרח ומערב.
בזכות החזון המוזיקלי והעקשנות שלה, הפך הג'אז לאוניברסלי ופתוח יותר למגוון סגנונות והשפעות תרבותיות. יצירתה של אקיושי מהווה השראה ודוגמה למוזיקאיות צעירות בכל העולם.
***
הודפס בדצמבר 2023
