יחצ מוסיקה: ראיון עם אשת יחסי הציבור אורלי נקלר

ראיון עם אורלי נקלר ממשרד מונוקרייב

יחצ מוסיקה: ראיון עם אשת יחסי הציבור אורלי נקלר

אורלי נקלר עוסקת ביחסי ציבור כבר 11 שנים. יחד עם שותפתה דנה סגל הן מנהלות את משרד יחסי הציבור מונוקרייב.

מונוקרייב עובדים, בין היתר, עם עמיר לב, הבילויים ו-The Angelcy, ועם אירועי מוסיקה מרכזיים בארץ כפסטיבל יערות מנשה, פסטיבל הג'אז בירושלים ואירועי החשיפה הבינלאומית למוסיקה.

אורלי ואני דיברנו על כמה מהשאלות המטרידות אומנים בנושא יחצ מוסיקה:

על היתרונות של יחצ מוסיקה מקצועי לעומת יח"צ עצמאי; איך בוחרים יח"צ ובכלל איך מבדילים בין היחצנים המקצועניים והחאפרים; איך היא בוחרת את האומנים איתם היא עובדת; על תסכול האומנים כשהקמפיין לא מספיק "עושה רעש" ושהם לא מקבלי תמורה ראויה לכסף שלכם ואיך אומנים בכ"ז יוכלו לדעת אם היחצן שלהם עושה את העבודה כמו שצריך; כמה זמן לוקח קמפיין אפקטיבי; בסוף הראיון אורלי נותנת טיפים לאומנים שיחליטו  לעשות יח"צ עצמאי בלי עזרת יחצן מקצועי

קריאה מועילה!

**

אורלי, למה שאומן יעבוד עם יחצ מוסיקה מקצועי ולא יעשה את זה בעצמו?

יש לזה כמה סיבות

ראשית, עיתונאים יגידו לנו מה שלא יהיה להם נעים להגיד לאומנים: שהאלבום לא מצא חן בעיניהם או שהוא לא מתאים לתכנית שלהם. זה חוסך הרבה פעמים בזבוז זמן ועוגמת נפש מהאומנים, שככה יכולים לעבור הלאה לעיתונאי הבא.

שנית, בהרבה מקרים קשה מאוד לאומנים לשמוע תגובות שליליות על המוסיקה שלהם. אני מכירה אומנים שוויתרו על הקריירה שלהם בגלל תגובות נגטיביות כאלה. אנחנו משמשות מעין חוצץ, מעדנות את התשובות האלה למוסיקאים, נותנות להם קונטקסט.

שלישית, חשוב לדעת למי לפנות ולמי לא לפנות. הרבה אומנים שולחים את החומרים שלהם לכולם, כולל כאלה שממש לא מתאימים למוסיקה שלהם. הניסיון שלנו מאפשר לנו לדעת מי מתאים למוסיקה הזו ומי פחות.

רביעית, במהלך שנות העבודה נוצרים קשרים בינאישיים רבים בין היחצ"נים לבין העיתונאים. קשרים שאין לאומנים. יש היום המון אומנים וכולם מנסים להגיע לתקשורת. התוצאה היא שכל עיתונאי מקבל המון פניות ומעטפות. רובן פשוט לא נפתחות.

לעומת זאת, מעטפה שמגיעה מיח"צ, שלעיתונאי יש עימו קשרים ויחסי אמון, תיפתח והעיתונאי לפחות יאזין למוסיקה.

עיתונאים ויחצ"נים מכירים אלה את אלה. העיתונאים מכירים אילו יחצנים מתמחים באילו ז'אנרים, והם גם יודעים מיהיחצנים שבוחרים את האומנים שאיתם הם עובדים בקפידה. ולכן הם יודעים שאם יח"צ מסוים, אותו הם מעריכים, שולח מעטפה – שווה לשמוע.

לקריאה נוספת: 7 שאלות עם גיל רוביו מ"קול הקמפוס", ובו גיל מספר, בין היתר מה אומן צריך לעשות כדי שהמוסיקה תשודר אצלם ועל חשיבות היחצנים

 

אין ספק, יש אנשי יח"צ רציניים ומסורים, אבל יש בתחום הזה גם חובבנים ושרלטנים, או כאלה שלוקחים כל דבר, ולא משנה מה הז'אנר המוסיקלי או כמה שהמוסיקה טובה. כל אלה עושים לטעמי שירות רע למוניטין של המקצוע ולא באמת מקדמים את האומנים שעובדים איתם.
איך אומן יוכל להבחין בין הדבר האמיתי למתחזה ויוכל לבחור יח"צ שנכון וטוב עבורו?

לפני שאומן פונה ליחצ מוסיקה אני מציעה לו לעשות עבודת תחקיר:

קודם כל, שימצא יחצנים שמתעסקים בחומרים הדומים לשלו או שמתמחים בז'אנר בו הוא פועל.

שנית, שיבדוק עם מי אותם יחצנים עבדו, ויפנה אל אותם אומנים לקבלת המלצות. אומנים לא ימליצו על מי שהם לא היו מרוצים ממנו. אלי מגיעים המון אומנים בעקבות המלצות של אומנים אחרים.

שלישית, אחרי שיזהה כמה יחצנים רלוונטיים למוסיקה שלו ויידע עם אילו אומנים כל אחד מאותם יחצנים עבד, אני מציעה שהאומן יישב על האינטרנט ויראה האם האומנים האלה הצליחו לפרוץ ומה היתה החשיפה שאותם אומנים קיבלו.

רביעית, האומן צריך לשאול את עצמו האם הוא היה יכול לעשות את זה בעצמו, או שהוא מזהה איזו חשיבה יצירתית "מחוץ לקופסא" אצל היח"צ. כל יחצן, ואפילו אומן שעובד עצמאית, יכול ליצור כתיבה אצל "החשודים המיידיים", יחצן טוב הוא כזה שמצליח לעשות לייצר כתבות לא שגרתיות עם זויות הסתכלות מעניינות, או במקומות הלא שגרתיים בתקשורת וכו'.

אל היחצנים האלה, שנותנים ערך מוסף שהאומן לא היה יכול להשיג בעצמו, עליו לפנות.   

ולבסוף, והכי חשוב, זה האינטואיציה. אני מאמינה שאומן שמספיק רגיש למוסיקה שלו, יידע להיות מספיק רגיש לבנאדם שעובד איתו. אומן צריך להיות בטוח שהיח"צ מתחבר למוסיקה שלו ומאמין בה.

 

מוסיקאים לא מעטים סיפרו לי שהם פנו ליחצ"נים שלדעתם מתאימים לסגנון שלהם, אבל הם לא קיבלו אותם. מה השיקולים שלך אם לקחת או לא לקחת אומנים?

אני לא עובדת עם הרבה אומנים. אני עושה בעיקר פרוייקטים יותר גדולים של פסטיבלים וכו'. את האומנים שאני עובדת איתם אני בוחרת בפינצטה, כי אני נותנת לאומנים שלי יחס אישי ומשקיעה המון בהצלחה שלהם. אני בוחרת לקחת רק דברים שאני מתחברת אליהם וחושבת שמגיע להם להגיע רחוק.

אבל אם אני אשמע משהו שלדעתי הוא טוב ומגיע לו להצליח אבל כזה שאני פחות מתחברת אליו או שפשוט שאין לי זמן, אני אשמח להמליץ על יחצניות אחרות שלדעתי יתאימו לו.

אם אומן מגיע ליחצנית עם המלצה מיחצנית אחרת – זה משמעותי.

 

אומנים רבים הביעו באוזני תיסכול גדול על כך ששילמו ליח"צ ולא יצא מזה כלום. והתחושה שלהם היתה שהיחצן לקח מהם כסף ולא עשה כלום

תראה, יכול לקרות שלא ייצא כלום. שהעיתונאים לא ירצו לקחת את מה שאנחנו מציעים להם.

זה יכול להיות מאלף סיבות – עניין של עומס או של עיתוי או של שיר לא נכון וכו'. ונכון, זה נורא מתסכל. גם אותי.

אבל אם עובדים עם לב ועם עקשנות אני מאמינה שאפשר להגיע למקומות, כולל למקומות שהאומן בכלל לא חושב עליהם. אז לפעמים זה ייקח יותר זמן כדי לחדור את העומס והסירוב. לא תמיד הדברים קורים ישר.

בהרבה פעמים, התסכול נובע מכך שאומנים רוצים רק גלגל"צ, ומבחינתם אם לא מצליחים להכנס לשם – זה כשלון.

אבל יש אלף דוגמאות על אומנים מצוינים שלא נכנסו לגלגל"צ ועדיין הצליחו לפרוץ במקומות אחרים. גלגל"צ אינו מדד להצלחה של קמפיין ואומנים חייבים לזכור את זה.

עוד משהו שאומנים צריכים לזכור זה, שגם אם ברדיו לא לקחו ועדיין הצלחנו לעשות הרבה רעש תקשורתי, יש סיכוי שבפעם הבאה – בסינגל הבא או באלבום הבא – גם הרדיו ישים לב וייקח. אסור להתייאש.
 

יחצ מוסיקה: ראיון עם אשת יחסי הציבור אורלי נקלר

אורלי נקלר, דנה סגל, שי צברי ואני…
 

איך אומן יכול לדעת אם היחצן שלו, לו הוא משלם סכומים משמעותיים כל חודש, עושה את העבודה כמו שצריך?

קודם כל, אמון. האומן חייב לסמוך על היחצן שלו. אם הוא לא סומך עליו ואין חיבור אישי – תמיד יהיה חוסר אמון ותמיד הוא ירגיש שהיחצן לא מספק את הסחורה. לכן הדגשתי בהתחלה את הפן האישי בהחלטה עם מי לעבוד מלכתחילה.

שנית, האומן יכול וצריך לבקש תוכנית עבודה בתחילת העבודה עם היחצן. רק ככה האומן יוכל להבין מה התוכניות העתידיות, כמה זמן הקמפיין ייקח, למי מתכננים לפנות וכד'.

ואז, לבקש בכל חודש לבקש דיווח על מה שנעשה בחודש החולף: למי פנו ומה היתה התגובה וכו', וכן על  התכנית לחודש הקרוב.

באופן כללי, חשוב שהאומן יישאר בקשר שוטף עם היחצ"ן.

שלישית, חשוב שהאומן ירגיש את היחצן – האם הוא קשוב אליו ואל צרכיו, האם יש לו זמן בשבילו או מנפנף אותו וכו'.

רביעית, אם בחרת יח"צ והחלטת שאתה סומך עליו – תן לו לעבוד. דברים לא קורים כהרף עין, זה לוקח זמן – וצריך סבלנות ואמון.

                              

כמה זמן לוקח קמפיין כזה? זה לא דרך להוציא עוד ועוד כסף מהאומן? יש לדעתך פרק זמן אידאלי או פרק זמן מינימלי שהיח"צ יעשה אפקט?

קמפיין לוקח זמן.

ככלל אצבע הייתי אומרת – מינימום 4 חודשים, ו- 5-6 חודשים לקמפיין רועש ואפקטיבי.

כי אחרי שמוציאים סינגל ראשון לוקח בערך חודש להגיע לשדרנים וליצור עניין ראשוני.

צריך לחכות לפחות חודשיים בין הסינגל הראשון לשני, כי לא נכון להוציא עוד סינגל זמן קצר אחרי הסינגל הראשון. צריך לתת לסינגל הראשון לעבוד.

ואז משיקים את האלבום ורוצים לקבל ביקורות עליו. שוב – עם ריווח מהסינגל השני.

ואז עושים מופעי השקה.

סה"כ זה יוצא מינימום 4 חודשים ו- 5-6 חודשים זה הכי אפקטיבי.

 

אילו טיפים תתני לאומנים שבכל זאת יחליטו לעשות יח"צ עצמאי?

ראשית, אומן שמחליט לעשות את היח"צ שלו עצמאית, שווה לו לשקול לקבוע פגישת ייעוץ עם יח"צ מקצועי, כדי שיוכלו יחד לבנות את הקמפיין. היח"צ יוכל לייעץ לו למי כדאי לו לפנות ולמי לא, וביחד יחשבו על כיוונים שהאומן אולי לא יחשוב עליהם בעצמו. 

שנית, חשוב מאוד לעשות מחקר מי העיתונאים הנכונים למוסיקה של האומן לפני שפונים. אני ממליצה לכל האומנים לקרוא את הפוסט שכתבת בנושא – שהיה פשוט מעולה.

לקריאה נוספת: ככה תשיגו סיקור תקשורתי מעולה

 

שלישית, אל תעיקו על עיתונאים. תלמדו להרגיש מתי הם לא עונים כי הם באמת עמוסים, ומתי הם פשוט לא רוצים לקחת את הסינגל או האלבום אבל לא נעים להם לומר לכם את זה בפנים.

ולבסוף, סבלנות! חשוב מאוד שהאומנים יהיו סבלניים. קמפיין יח"צ לוקח הרבה זמן וחייבים להתכונן לכך שדברים לא יקרו מייד.

לקריאה נוספת: נועה שמר – איך עשיתי יחצ עצמאי לאלבום שלי ומה למדתי מזה

 

Comments

  1. תודה ברק. במקרה אני מכיר את אורלי מהתיכון, לא יצא לי לעבוד איתה אבל היא ממש אחלה 🙂

Speak Your Mind

*

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.