במאמר הזה אספר לכם מדוע אתם חייבים לדעת מי הקהל שלכם ולהכיר אותו כמה שיותר, ואספר לכם איך פייסבוק תעזור לכם במשימה הזו באמצעות כלי פשוט אך חזק.
**
התמונה הסוררת
לפני מספר חודשים, במאי 2015, פרסמתי את המאמר הזה:
פוסט חדש בבלוג שלי: 12 טיפים פשוטים לתמונות יח"צ מעולות שיסייעו בקידום הקריירה שלכם**אחת הטעויות השכיחות ביותר והקטלנ…
Posted by Barak Weiss on Saturday, May 16, 2015
כצפוי, היו כאלה שהתעצבנו או התאכזבו מהתמונה הסקסיסטית שבחרתי שתלווה את הפוסט.
אוהדת של הדף כתבה לי:
"למרות שתוכן הפוסט בבלוג בהחלט שווה לייק גדול, דווקא בגלל התמונה הדוחה הזאת לא יכולתי לעשות לייק, ובטח ובטח שלא יכולתי לשתף. גם אני חלק מקהל היעד שלך. קוראת את הבלוג מאז הפוסט הראשון, וכנראה שאמשיך לקרוא, בתקווה שהתמונה הזאת היתה נפילה חד פעמית."
ואחר כתב:
"אני חושב שזו ״מעידה״ קלה. אין לשכוח שיחד עם הרצון לשווק יש לשמור על אתיקה וכבוד. יש בזה אתגר."
בדיון שהתפתח סיפרתי שבחירת התמונה לא היתה מקרית. רציתי להעביר ויזואלית את המסר שהעברתי גם במאמר עצמו: תמונות היח"צ שלכם חייבות לעורר עניין, אפילו מחלוקת.
אבל האם הבחירה שלי בתמונה היתה שגויה?
כי תכל'ס, למה הייתי צריך את זה? לא היה עדיף שאבחר תמונה אחרת?
אם התמונה הפרובוקטיבית הזו יוצרת אנטגוניזם אצל חלקים גדולים מהקהל שלי, והם לא ישתפו את הפוסט ולא יעשו לו לייק, אז הפוסט לא יגיע לקהלים הרחבים אליהם אני רוצה שיגיע, ומטרת העל שלי – לעזור למירב המוסיקאים הישראלים לפלס את דרכם בג'ונגל הזה שנקרא תעשיית המוסיקה – תינזק
דעו את הקהל שלכם
האמת היא שאני בכלל לא הייתי מודאג.
היה לי ברור שהתמונה הזו לא תגרום לתגובת נגד קשה.
וכשאני אומר "היה לי ברור" אני לא מתכוון שהיתה לי תחושת בטן כזו. אני ידעתי שהתמונה לא תזיק למטרותיי.
ואיך ידעתי זאת?
פשוט מאוד: אני יודע (לא מנחש – יודע), מי הקהל שלי, וידעתי שהקהל שלי, ברובו הגדול, ממש לא יוטרד מהתמונה. ולכן – מטרותיי לא ייפגעו.
עוד אחזור לפוסט ההוא, אבל בינתיים אני רוצה להפנות אליכם את השאלה:
אתם יודעים מי קהל המטרה שלכם?
מה זאת אומרת "לדעת מי הקהל שלכם"?
"לדעת מי הקהל שלכם" זאת אומרת שיש לכם בראש דמות מאוד מוחשית המייצגת את רוב הקהל שלכם. ואתם יודעים עליה המון:
- האם היא גבר או אישה?
- בת כמה היא?
- איפה היא גרה?
- מה מצבה המשפחתי?
- איזה סוגי מוסיקה היא אוהבת?
- לאן היא הולכת לשמוע מוסיקה חיה?
- האם היא הולכת לשמוע מוסיקה חיה לבד? בזוג? בקבוצה?
- מה היא רואה בטלויזיה?
- מה היא עושה בחופשים?
- וכו' וכו'
ככל שתכירו טוב יותר את קהל המטרה שלכם – את הדמות הזו המייצגת את הקהל שלכם, יהיה לכם הרבה יותר קל: התקשורת שלכם עם הקהל שלכם תהיה מדויקת יותר, ממוקדת יותר.
ככה למשל תוכלו לדעת
- היכן אתם צריכים להופיע ואיפה זה בזבוז זמן;
- באילו תוכניות ותחנות רדיו חשוב שישמיעו אתכם ובאילו – יהיה מדובר רק בבוסט לאגו שלכם;
- איפה נכון וכדאי לפרסם את ההופעות הבאות שלכם: בתכנייה של פסטיבל ישראל או בתכנייה של "סולם יעקב";
- האם הקהל שלכם מעדיף דיסקים, וינילים, הורדות או סטרימינג;
- באיזו שפה תדברו אל הקהל שלכם – במלל, בטקסטים ובשפה ויזואלית של עיצוב גרפי, תמונות יח"צ וקליפים?
איך תכירו את קהל המטרה שלכם באמצעות הפייסבוק
אחת הדרכים הטובות להכיר את קהל המטרה שלכם היא באמצעות האוהדים של דף האומן שלכם בפייסבוק.
כמובן שהקהל שלכם בפייסבוק אינו בהכרח זהה לקהל ההופעות שלכם, אבל בהחלט תוכלו להיעזר בניתוח הפייסבוקי כדי להתחיל להבין מי הקהל שלכם, מה העדפותיו והיכן הוא נמצא.
פייסבוק מספקת כלים מצוינים שיאפשרו לכם להכיר לעומק את הקהל שלכם. בפוסטים קרובים אספר אדריך אתכם איך להשתמש בכמה מהכלים הללו, אבל בינתיים אתם מוזמנים להכיר את
ה-Insights: כלי פשוט להיכרות עם הקהל שלכם
ה-Insights הוא כלי פשוט, אך רב עוצמה שפייסבוק נותנת לנו. בדיוק כמו שכלי ראשון צריך להיות.
הנה צילום מסך של ה-Insights של הדף שלי Barakmusic המדריך למוסיקאי העצמאי (הקליקו על התמונה להגדלה):
נא להקליק כדי להגדיל את התמונה
כדי להגיע לנתונים הללו בדף האומן שלכם הקליקו על (1) Insights ואח"כ (2) People (מסומנים באדום)
הנה כמה נתונים חשובים על הקהל שלי – עליכם (מסומנים בירוק):
(1) רובכם גברים (67% מכם).
(2) רובכם בין הגילאים 25-44 (67% מכם), והחלק הגדול ביותר הוא בגילאים 25-34.
(3) רובכם המכריע גר בישראל
(4) רובכם מתגוררים באזור תל אביב (וגם בירושלים). הישובים הבאים בתור – נתניה וחיפה – נותרים הרחק מאחור.
לסיכום: קהל המטרה שלי הוא (ברובו) גברים גושדנים צעירים בני 25-44
מה אפשר להסיק מזה?
דוגמה מייצגת לקהל המטרה שלי…
המון!
הנה למשל כמה פעולות שאני עשיתי לאור התובנות הללו:
- אני כותב בעברית ולא באנגלית, וזאת למרות שאני חושב שהפוסטים שלי רלוונטים למוסיקאים באשר הם, ולא רק בישראל. אני משתמש בדוגמאות שיהיו מוכרות לכם. למשל, אני אצטט מ"הפרלמנט" ולא "מהגשש החיוור".
- אני כותב אליכם – בלשון זכר.
- אני משתמש בדוגמאות מתוך "סרטי בנים" ופחות מ"סרטי בנות" (הו, שלום לכם "אוסטין פאורס", "משחקי הכס" וסרטי מד"ב! וביי ביי "אישה יפה", "קלולס" ו"סקס העיר הגדולה"…)
- למרות שאני מתגורר בירושלים, אני מגיע לפחות פעם בשבוע לאזור תל אביב לפגישות עבודה עם מוסיקאים, וימי העיון שאני מתכנן לעשות לכם בעתיד הלא-רחוק יתקיימו באזור תל אביב.
אזהרה! אל תהיו זיקיות
למרות שאתם צריכים להתמקד בקהל המדויק שלכם, חשוב שלא להתחפש למשהו שאתם אינכם.
אל תנסו להיות דומים לקהל שלכם גם בחלקים בהם אתם שונים, כי כולנו מזהים זיוף.
הנה למשל, הראיתי לכם שקהל היעד שלי הוא בנים גושדנים בני 25+. אבל מה לעשות, אני ירושלמי בן 47. גם אם הייתי רוצה לא הייתי יכול לדבר אתכם כאילו הייתי תלאביבי בן 25 פלוס. הייתם מרגישים את הזיוף מיד.
ולכן מבין הדברים המעניינים אותי אני אבחר את הדברים שגם יעניינו אתכם לתקשר איתכם.
אני כנראה לא אצטט מ"הגשש החיוור" למרות שאני יודע את כל המערכונים שלהם בעל פה. אבל אני כן אצטט נניח מ"מבצע סבתא" או מ"הפרלמנט" – שגם אותם אני יודע בעל פה.
מצד שני – למרות שאני יודע שרבים מכם אוהבים את "רמזור", אני לא אשתמש בו במאמרים שלי – כי אני לא אוהד את הסדרה הזו.
מאותה הסיבה, לעולם לא אוכל לכתוב פוסטים סקסיסטים דמויי בלייזר, אפילו הייתי יודע שאתם כאלה.
וזה מוביל אותי…
חזרה לפוסט עם התמונה מעוררת המחלוקת…
מה עלה בגורלו של הפוסט עם התמונה מעוררת המחלוקת?
אני ידעתי שהקהל שלי הוא (בעיקר) גברים גושדנים צעירים בני 25+. היה לי ברור שקהל כזה – אתם – לא ממש תתרגשו מהתמונה הזו, אפילו אם יהיו כאלה שיחשבו שהיא סקסיסטית.
ובאמת – המציאות הוכיחה את ההימור המחושב שלי.
הפוסט הזה היה אחד הפוסטים הנקראים ביותר בשנת 2015 (מקום רביעי) עם יותר מ-1500 כניסות. הוא שותף 17 פעמים וקיבל מכם 178 לייקים.
זאת אומרת, לא זאת בלבד שרבים מכם נכנסתם וקראתם את הפוסט למרות (ואולי בגלל) התמונה מעוררת המחלוקת, רבים מכם הרגישו מספיק בנוח לשתף את הפוסט ולחבב אותו, למרות (ואולי בגלל) התמונה.
לסיכום:
אתם חייבים לדעת מי קהל המטרה שלכם. ככל שתכירו את הקהל שלכם בצורה יותר מעמיקה, הבטחון שלכם בפעולות השיווקיות שלכם יגדל. יהיה לכם קל יותר להגיע אליו, למשוך אותו להופעותיכם, להפוך רבים לאוהדים, ואוהדים – לאוהדים מחויבים יותר.
במאמר הזה הכרתי לכם את הכלי הפשוט ביותר בארגז הכלים שפייסבוק מספקת לכם – ה-Insights, והסברתי כיצד תעבדו איתו ומה תוכלו ללמוד על הקהל שלכם בעזרתו.
למרות היותו הכלי הפשוט בארסנל של פייסבוק, זהו כלי חזק ויעיל להתחיל להבין מי הקהל שלכם. במאמרים הבאים אדריך אתכם בכלים הנוספים שפייסבוק נותנת לנו למציאת קהל המטרה שלנו.
מה סיכום? מה עם יתר ההבטחות שלי בתחילת המאמר הזה?
הרי הבטחתי שתדעו מה הלהקות האהובות על הקהל שלכם, מה הם רואים בטלויזיה, אילו סרטים הם אוהבים וכו'.
את זה – והרבה יותר מזה – תוכלו לגלות אם תקראו את החלק השני של המאמר
אז מתי יום עיון? 😛
עובדים על זה… אודיע ברגע שיהיה מה… תודה על ההתעניינות טל!
אחלה פוסט תודה שוב!
ובקשר לתמונה-היא סקסיסטית כפי שהסרט SpringBreakers ממנה היא לקוחה-הוא סקסיסטי בדיוק כפי שהחברה האמריקאית והקולג׳ים בפרט היא סקסיסטית ועליה בדיוק נעשה הסרט. אולי יש מקום לכתוב פוסט נוסף על חשיבות הקונטקסט 😉 ומי שלא מכיר-מומלץ צפיה בגדר יצירת מופת!!!
ואולי חלק קטן מהצלחת הפוסט קשורה להערכה שהקהל שלך רוכש לך- באופן אישי כשראיתי את התמונה חייכתי כי כשמישהו מרפרנס ליצירה טובה ואיכותית ולאו דווקא מיינסטרימית, רף ההערכה עולה אוטומטית.
*נכתב בידי פמיניסטית 😉
הי סתיו,
תודה על התגובה! "עלית" עלי… אכן היה סאבטקסט (לא קונטקסט) אצלי בבחירת התמונה הזו דווקא. כמו שכתבת, מדובר בפוסטר הסרט Spring Breakers העוסק בחברה הסקסיסטית של תלמידי הקולג'ים. לטעמי – סרט אנטי סקסיסטי ואנטי שוביניסטי.
אממה – מפיצי הסרט בחרו – במודע – לקדם את הסרט באמצעות הפוסטר הנ"ל, ובכך משכו את קהל המטרה אליו רצו להגיע לסרט.
הם, המפיצים, לא טרחו לומר לקהל המטרה שלהם מה המסרים שבסרט, אלא פשוט "משכו" אותם פנימה.
מבחינה זו, אין קונטקסט לפוסטר הסרט. כי לא רצו שקהל המטרה יידע מהו הקונטקסט. אם היה יודע – יכול להיות שלא היה מגיע לסרט ולא היה נחשף למסרים שבו.
וזו במידה רבה המסר שלי בפסוט המקורי על תמונות היח"צ – שמטרתן לסקרן ולפתות את קהל המטרה לצרוך את המוצר עצמו.
ברק, פוסט מצוין, תודה.
אני שמח שהעלית את עניין ימי העיון ומאחל לך הצלחה רבה
המילה גושדנים היא המצאה שיכולה בקלות להכנס לאקדמיה ללשון 🙂
תודה רז!
ואגב, לא אני המצאתי את השם. לרוטבליט יש שיר מעולה ושמו "עיר ושמה גושדן"