כרמל ג'ונס Carmell Jones

כרמל ג'ונס 1936-1996 Carmell Jones

כרמל ג'ונס היה חצוצרן ג'אז אמריקאי בעל צליל וסגנון נגינה מיוחדים, שהיה לאחד מהחצוצרנים הבולטים והטובים בסצינת ההארדבופ בשנות ה-60. גם בימי חייו וגם אחרי מותו, ג'ונס לא קיבל את ההערכה לה היה ראוי מקהל חובבי הג'אז ומעיתונאי הג'אז. הסיבה, כמו במקרים רבים, היותו פעיל בסצינת הג'אז של לוס אנג'לס ואח"כ באירופה – הרחק מאור הזרקורים של תעשיית הג'אז שמרכזה היה (ועודנו) – ניו יורק.

כרמל ג'ונס נולד ב-15 ביולי 1936 בקנזס סיטי, שבמדינת מיזורי, וגדל במשפחה מוזיקלית. כבר בהיותו נער הפגין ג'ונס כישרון יוצא דופן בנגינת החצוצרה, והתחיל לעסוק במוזיקה ברצינות.
לאחר סיום לימודיו התיכוניים, ג'ונס למד באוניברסיטת קנזס והמשיך להעמיק את הידע והמיומנות המוזיקליים שלו.

בשנת 1960 כרמל ג'ונס עבר להתגורר בעיר לוס אנג'לס. בתחילה עבד בסבל בתחנת רכבת, אך עד מהרה, הצליח להתפרסם ולקנות שם מוניטין בסצנת הג'אז המקומית – במיוחד אחרי צאתו של אלבום הבכורה שלו The Remarkable Carmell Jones שיצא שנת 1961.

תקופה משמעותית בקריירה של ג'ונס הייתה השנים 1961-1965, שבהן השתתף בתזמורת של המנצח והמעבד ג'רלד ווילסון. נגינתו הייתה חלק בלתי נפרד מהצליל המיוחד והעוצמתי של התזמורת, והוא השתתף במספר אלבומים חשובים שהקליטה הלהקה, כמו
You Better Believe It! (1961), Moment of Truth (1962)  ו- Portraits (1964)
בנוסף להשתתפותו בתזמורת של ווילסון, ג'ונס הקליט מספר אלבומים משלו בהנהגתו, שהציגו את סגנונו הייחודי ואת יכולותיו הווירטואוזיות. בין האלבומים הללו ניתן למנות את "The Remarkable Carmell Jones" (1961), שהיה אלבום בכורה שהציג אותו ככישרון מבטיח בעולם הג'אז, "Business Meetin'" (1962), שהדגיש את היכולות הטכניות הבלתי רגילות שלו, ו"Jay Hawk Talk" (1965), שנחשב לאחד מהאלבומים הטובים ביותר שלו והציג נגינה מלאת חיים ואנרגיה.

כחצוצרן מבוקש, ג'ונס השתתף בהקלטות אלבומים של אמני ג'אז נהדרים אחרים, כשרה ווהן, בוקר ארווין, ננסי ווילסון, קרטיס איימי, הרולד לנד ועוד רבים.

בין השנים 1964-1965 כרמל ג'ונס הצטרף לחמישייה של הוראס סילבר. לצורך כך הוא העתיק את מקום מגוריו לניו יורק. יחד החמישייה הוא הקליט את אחד האלבומים המפורסמים והטובים של הוראס סילבר – "Song for My Father", שבהם הוא תרם נגינה נהדרת, וירטואוזית ומלאת דמיון.

כרמל ג'ונס נודע בסגנון הנגינה הייחודי שלו, שהתאפיין בצליל חם ועמוק. הנגינה שלו הייתה מלודית מאוד, עם דגש על יצירת קווים חלקים וזורמים. כמו היה תוצר הנישואין המוזיקליים של קליפורד בראון ודונלד בירד. ג'ונס הוא היה בעל טכניקה מצוינת, שידע לשלב בין רגש לבין וירטואוזיות בצורה טבעית ואותנטית. ג'ונס גם הצטיין באלתורים יצירתיים ומלאי דמיון, שהוסיפו גוון אישי לכל הופעה והקלטה בהן השתתף.

ניו יורק הקשוחה והתחרותיות בין המוזיקאים שם חנקה אותו, לדבריו. בקיץ 1965 חברו נתן דייויס הזמין אותו להצטרף אליו לנגן בפסטיבל באירופה. כרמל ג'ונס הסכים מייד, הודיע להוראס סילבר על התפטרותו ונסע לאירופה, שם התגורר במשך 15 שנים. באירופה המשיך להופיע ולהקליט עם אמנים מקומיים ובינלאומיים.

הוא חזר לארצות הברית בתחילת שנות ה-80, אחרי 15 שנים באירופה, והמשיך להופיע ולהקליט מידי פעם עד לפטירתו ב-7 בנובמבר 1996, והוא בן 60.