לואיס סמית. צילם: פרנסיס וולף, בלו נוט
לואיס סמית' Louis Smith 1931-2016
לואיס סמית' נולד בממפיס טנסי בשנת 1931. בממפיס באותה היתה סצינת מוזיקה שחורה מפותחת ואיכותית.
אביו של לואיס, שעסק למחייתו בהובלת קרח, היה חובב של ג'אז, בלוז וגוספל, ורצה מאוד שלואיס ילמד לנגן מוזיקה.
כשלואיס היה בן 11 הוא קנה לו חצוצרה ישנה ומשומשת, ולואיס התאמן בנגינה אחרי הלימודים. מסתבר שכשרון זה דבר נרכש, לפחות ללואיס הצעיר, כי הנגינה שלו בשעות אחה"צ והערב היתה לזרא באוזני שכניו, שהיו מגיעים לבית משפחת סמית' להתלונן, ולעיתים גם מזעיקים משטרה.
בטי, אימו של לואיס, סיפרה שהשוטרים שהגיעו השתכנעו שהילד מוכשר, והודיעו לשכנים להפסיק להתלונן על הנגינה שלו, כי יום אחד הוא יהיה מפורסם. (האמנם כך היה? נראה שלעולם לא נדע. אבל זו אחלה אנקדוטה, לא?)
כשהיה בגיל תיכון, וולטר, אביו של לואיס, היה לוקח אותו להופעות ג'אז ובלוז ב- Beale St. – רחוב המועדונים והמוזיקה המפורסם של ממפיס. בקביל לואיס הצטרף לביג בנד של התיכון שלו.
עד מהרה הפכו לואיס המתבגר והחצוצרה שלו לצמד מנצח.
בכל תקופת התיכון ואח"כ הקולג', לואיס היה חבר פעיל בסצינת הג'אז של ממפיס. סצינת הג'אז בממפיס בשנות ה-50 היתה נהדרת: היא כללה את בן דודו הצעיר והחצוצרן המבריק בוקר ליטל, הפסנתרן פיניאס ניובורן ואחיו הגיטריסט קאלווין ניובורן, סקסופוניסט הטנור ג'ורג' קולמן, סקסופוניסט האלט פרנק סטרוזייר, הפסנתרן הארולד מייברן ועוד רבים. כולם מוזיקאים פנטסטיים.
אחרי התיכון והקולג', לואיס עבר ללמוד לתואר שני באוניברסיטת מישיגן באן ארבור. שם היתה לו הזדמנות לנגן עם דיזי גילספי, מיילס דייויס, ת'אד ג'ונס ואחרים, שהגיעו לעיר להופיע.
בשנת 1954 לואיס התגייס לצבא.
אחרי שחרורו, בסוף שנת שנת 1955, לואיס התחיל לרכז את מגמת המוזיקה בתיכון באטלנטה ג'ורג'יה.
כחלק מעבודתו, הוא הכיר קולגות שעבדו בתפקיד דומה לשלו בתיכונים אחרים. וכך הוא הכיר את רכז המוזיקה בתיכון בפורט לודרדייל בפלורידה. שמו היה ג'וליאן אדרלי, אבל כולם הכירו אותו בכינוי "קנונבול".
בתקופת עבודתו באטלנטה, ניגן סמית' עם ג'אזיסטים רבים שהגיעו לנגן שם, וכמובן גם עם חברו – קנונבול אדרלי.
כשהלייבל הבוסטוני טרנזישן Transition, ביקש מקנונבול אדרלי, לבחור כמה מוזיקאי ג'אז טובים ולא מוכרים ולהקליט אותם ללייבל, קנונבול בחר גם בלואיס סמית'. קנונבול בנה ללואיס הרכב מצוין ואף השתתף בעצמו בהקלטת הבכורה של לואיס סמית'.
בגלל חוזה הקלטות בלעדי שהיה לו בלייבל מרקורי, קנונבול הופיע באלבום בפסבדונים Buckshot La Funke יחד איתם ניגנו באלבום הבכורה של לואיס סמית' גם עם טומי פלנגן ודיוק ג'ורדן בפסנתר.
זמן קצר לאחר ההקלטה, Transition נסגרה, והבעלים הציע לאלפרד ליון מבלו נוט לרכוש את המאסטר של ההקלטה. אלפרד ליון האזין למאסטר – ומיד החתים את לואיס סמית' על חוזה הקלטות.
האלבום הראשון של לואיס סמית, שהוקלט בפברואר 1958 ראה אור בבלו נוט מספר חודשים אח"כ בשם Here Comes Louis Smith.
מיד אח"כ, באותה שנה ממש, אלפרד ליון הקליט והוציא לאור את אלבומו השני של לואיס סמית' – Smithville כשהפעם בפרונטליין איתו מנגן צ'ארלי ראוס, וסוני קלארק בפסנתר.
ליון גם סיפק ללואיס סמית' עבודה כסיידמן, בהקלטות הג'אם הארוכות בהובלת קני בארל, שיצאו באלבום בשני חלקים בשם Blue Lights, ואף המליץ עליו להוראס סילבר, שהנהיג את אחד מהרכבי הג'אז המוכרים והמשפיעים ביותר באותה העת, לאחר שדונלד בירד עזב את ההרכב שלו. ואכן הוראס סילבר שכר את לואיס סמית' לנגן בחמישייה שלו.
בקיצור, שנת 1958 היתה שנה מדהימה ללואיס סמית'. הוא התחיל אותה כאנונימי מוחלט, וסיים אותה כחצוצרן שכולם מכירים בסצינה התחרותית של ניו יורק: כאומן בלו נוט עם שני אלבומים תחת שמו, וכסיידמן באחד מההרכבים הפופולריים של אותה העת, של הוראס סילבר.
זה היה רק רק שנתיים אחרי שקליפורד בראון, המנהיג הבלתי מוכתר אבל גם הבלתי מעורער של החצוצרה בז'אנר הבופ וההארדבופ, נהרג בתאונת דרכים והוא בן 25 בלבד, ועולם הג'אז עסק בשאלה "מי יהיה קליפורד בראון הבא"? לי מורגן היה מועמד טבעי, אבל אחרי הפריצה המסחררת של סמית' לתודעה הציבורית בשנת 1958, רבים החלו להכתיר אותו כ"הדבר הבא" וכממשיך דרכו של קליפורד בראון.
אבל לואיס סמית' חשב אחרת.
רק שלושה חודשים אחרי שהצטרף להוראס סילבר, שנה אחרי שפרץ לתודעה הציבורית, לואיס סמית' החליט לעזוב את הסצינה התחרותית של ניו יורק ולחזור לעסוק בתשוקה האמיתית שלו – חינוך מוזיקלי.
הוא החל ללמד מוזיקה ולהוביל תזמורות ג'אז באוניברסיטאות שונות, עד שבשנת 1966 עבר לאן ארבור, שם לימד מוזיקה, הן באוניברסיטת מישיגן סטייט והן בתיכונים שבעיר.
20 שנים תמימות חלפו בין הקלטותיו של לואיס סמית' בבלו נוט בשנת 1958, ועד להקלטה הבאה שלו – בשנת 1978, בלייבל הדני סטיפלצ'ייס.
האלבום, הראשון של סמית' זה 20 שנים, Just Friends, הפגיש אותו עם חבריו לסצינת הג'אז בממפיס – ג'ורג' קולמן, הארולד מייברן וג'מיל נאסר. אח"כ הגיע האלבוםPrancin’ , שהפגיש את סמית' עם שותפו לפרונטליין בהרכב של הוראס סילבר – הסקסופוניסט ג'וניור קוק.
בשנות ה-90 הקליט לואיס סמית' עוד עשרה אלבומים ללייבל סטיפלצ'ייס, כולל שני אלבומים עם ליינאפ מעט יוצא דופן מהחמישיות הרגילות: האחד דואט עם הפסנתרן האגדי משיקגו ג'ודי כריסטיאן, והשני רביעייה עם הגיטריסט דאג רייני.
בשנת 2006 לואיס סמית' חטף שבץ מוחי, שאילץ אותו לפרוש מהחינוך ומהנגינה, ובשנת 2016 הלך לעולמו. בן 85 היה במותו.