לני ניהאוס Lennie Niehaus

לני ניהאוס. מקור: ויקיפדיה

לני ניהאוס 1929-2020 Lennie Niehaus

אם שמעתם על לני ניהאוס, זה כנראה לא היה בהקשר ג'אזי מובהק, אלא דווקא בשל שיתוף הפעולה ארוך השנים שלו עם קלינט איסטווד, לו כתב ועיבד את רוב הסרטים אותם איסטווד ביים והפיק, כולל "מיסטיק ריבר", "בלתי נסלח", "הגשרים על מחוז מדיסון", ובהקשר ג'אזי – "בירד" – על חייו של צ'ארלי פרקר.

הישגיו כמלחין ומעבד סרטים, מאפילים על החלק הג'אזי בביוגרפיה המרשימה של ניהאוס, למרות שהוא היה סקסופוניסט ומלחין ג'אז נפלא בשנים הקצרות בהן ניגן ג'אז. אנחנו נתקן את זה, ולו במעט, עכשיו.
***

לני ניהאוס נולד בשנת 1929 בסט. לואיס מיזורי למשפחה של מהגרים יהודים. אביו היגר מרוסיה, ואימו – מאוסטרו-הונגריה.
אביו של ניהאוס היה כנר, שהתפרנס מנגינה בתזמורות שניגנו בהקרנות סרטים אילמים.

באמצע שנות ה-30, כשהסרטים האילמים פינו את מקומם לקולנוע, ופרנסתו של אביו נעלמה, היגרה המשפחה ללוס אנג'לס, שם אביו של ניהאוס מצא עבודה כנגן באולפני הסרטים.

כשהיה בן 7, אביו של לני התחיל ללמד אותו לנגן בכינור. אח"כ לני עבר לנגן בבסון. עידן הבנג בנדס והסווינג של סוף שנות ה-30 ותחילת ה-40 הפך את לני הצעיר לחובב ג'אז ובעקבות זאת, הוא החליט לעבור לנגן בסקסופון. זה כמובן לא עבר בשתיקה מצד אביו, שזעם לא שינוי הכיוון הזה ואמר לו: "אתה תמצא את עצמך מנגן בבתי זונות!".

את הסקסופון הראשון שלו, לני ניהאוס קנה בבית עבוט כשהיה בן 13. הוא רצה לקנות סקסופון טנור, אבל הכסף שהיה לו הספיק רק לקניית סקסופון אלט.
סקסופון האלט יהיה כלי הנגינה הראשי שלו עד יום מותו.

לני ניהאוס החל את הקריירה המוזיקלית שלו בשנת 1951, אחרי שסיים תיכון וקולג'. הוא הצטרף לתזמורת של סטן קנטון, איתה ניגן במשך 6 חודשים, ואז גויס לצבא. אחרי שחרורו בשנת 1954, הוא חזר והצטרף לתזמורת של סטן קנטון. הוא נשאר בזתמורת עד שנת 1959.
לני ניהאוס היה גם נגן האלטו הראשי של התזמורת של קנטון, והוא גם כתב ועיבד המון לזתמורת. למעשה הוא תפס את כסא האלטו הראשי בתזמורת יותר מכל נגן אלטו אחר בתולדות התזמורת – יותר אפילו מלי קוניץ או צ'ארלי מריאנו.
במהלך תקופה זו, בה ניגן בזתמורת של קנטון, לני ניהאוס גם הקליט תחת שמו. לרוב בחמישייה, שישייה או שמינייה.

המוזיקה שלו של ניהאוס היא דוגמה ומופת לסגנון הווסט-קוסט ג'אז: ביבופ מצד אחד, אבל עיבודים מתוחכמים, מנגינות יפות ורגועות ודגש על צליל יפה ועגול לכלי הנשיפה מצד שני.

אחרי השנים הארוכות בתזמורת של קנטון, בהם ניהאוס היה רוב הזמן בדרכים – בסיבובי הופעות, ניהאוס החליט לפרוש מהתזמורת, לארוז את הסקסופון בקייס שלו, להשתקע בלוס אנג'לס ולעבוד בעבודה קבועה ורגועה יחסית – כמלחין ומעבד לסרטים ולסדרות טלויזיה.

קריירת הקלטות הג'אז של לני ניהאוס היתה קצרה מאוד. בת 5 שנים בלבד: 1953-1958.
אבל ניהאוס מעולם לא עזב לחלוטין את הקשר שלו לג'אז. ניתן לשמוע אלמנטיים ג'אזיים בחלק גדול מהסאונדטראקים שהלחין ועיבד והוא הרבה להשתמש בחבריו הג'אזיסטים כנגנים. וכמובן – הסרט "בירד", אותו ביים קלינט איסטווד, וניהאוס שימש כמנהלו המוזיקלי.

אחרי שפרש לגמלאות, ניהאוס חזר לסקסופון שלו ולנגינת הג'אז, ובשנות ה-70 לחייו, היה מופיע מידי פעם במועדוני ג'אז באזור ל"א ולאס וגאס, עם המוזיקה שהלחין ועיבד ועם חבריו הותיקים מתקופת סטן קנטון והווסט קוסט של נשות ה-50.

לני ניהאוס נפטר בביתו בקליפורניה במאי 2020. הוא היה בן כמעט 91.
***

פורסם באפריל 2023