לפני זמן-מה פרסמתי את חמשת חלקי
המדריך (הכמעט) מלא לקבלת תגובות מאנשי תעשיית המוזיקה*
* הכוונה היא גם לאנשי תעשיית המוזיקה וגם לאנשי תקשורת – עיתונאים ובלוגרים.
החלק הראשון היה החלק העקרוני – הפסיכולוגיה והמוטיבציה שמנחה את אנשי תעשיית המוזיקה לפתוח, לקרוא ולענות למיילים
החלק השני עסק בהכנות לפני כתיבת המיילים ובו סיפרתי לכם על 5 דברים שאתם צריכים לעשות קודם לשליחת המיילים.
החלק השלישי עסק בשורת נושא מוצלחת ובו נתתי לכם 8 טיפים שיבטיחו שאנשי התעשייה יפתחו את המיילים שלכם.
החלק הרביעי וגם החלק החמישי והאחרון, עסקו בתוכן המייל עצמו, ובהם נתתי לכם סה"כ 13 טיפים מה לכתוב ומה לא לכתוב, מה לצרף ומה לא לצרף – כדי שהצד השני יענה לכם.
במהלך הזמן שעבר מאז פרסמתי את המדריך, הצטברו אצלי עוד טיפים שיגרמו לאנשי תעשיית המוזיקה להגיב לפניות שלכם.
הפוסט הזה יהיה השלמה לחלק השני של המדריך:
עוד 6 דברים שאתם צריכים לעשות לפני שאתם פונים לאנשי תעשיית המוזיקה
1. מה הסיפור שלכם?
מוסיקאים יקרים – תבינו: עצם העובדה שיוצא לכם אלבום/סינגל חדש היא לא באמת מעניינת אנשים שלא מכירים ואוהבים אתכם.
לפני שתדברו עם עיתונאים, בלוגרים ואנשי תעשיית המוזיקה, חשוב מאוד שתגבשו לעצמכם את הסיפור שלכם. את אותו הסיפור שימשוך את תשומת ליבו של איש תעשיית המוזיקה, ויגרום לו להאמין כי השקעת הזמן והמקום דווקא עליכם, מכל האפשרויות האחרות – תהיה כדאית.
ותעשו לעצמכם טובה, אל תבחרו בסיפור שבלוני שאפשר לשמוע אותו מהמוני מוסיקאים אחרים. הסיפור שלכם חייב להיות מעניין, מסקרן, מפתיע, מרגש או מעורר הזדהות, וכמובן – ייחודי רק לכם
לקריאה נוספת: חשיבות הסיפור שלכם: למה המוסיקה שלכם לא מדברת בעד עצמה
2. מה ההנעה לפעולה שאתם רוצים שקורא המייל שלכם יעשה
לפני כמה ימים קיבלתי הודעה נעלבת ממוסיקאי. כמה שבועות קודם לכן הוא שלח לי למסנג'ר קליפ חדש שלו. הקשבתי.
בהודעה הנעלבת של אותו מוסיקאי הוא שאל מדוע לא הגבתי. עניתי לו את האמת: "שלחת לי מוסיקה – הקשבתי. לא ידעתי שאתה מצפה למשהו אחר בנוסף. לו היית כותב – הייתי יודע."
אם אתם רוצים שהנמען שלכם יעשה איזושהי פעולה בעקבות המייל שלכם, החליטו עליה מראש, לפני כתיבת המייל, וכיתבו אותה בפרוש בגוף המייל
דוגמאות אפשריות לפעולה שהייתם רוצים שאיש התעשייה ינקוט בעקבות המייל:
- שיאזין לסינגל החדש שלכם
- שיתן לכם ביקורת על המוסיקה
- שיכתוב אייטם על האלבום החדש שלכם
- שיתרום לקמפיין מימון ההמונים שלכם
- שישקול את מועמדותכם לפסטיבל שלו
- שיכתוב על ההופעה הקרובה שלכם
- שיחבר ביניכם לבין קולגות שלו בחו"ל
- וכו' וכו'.
אם לא יהיה במייל שלכם קריאה לפעולה (ואחת בלבד), אם לא תבהירו מה אתם הייתם רוצים שהנמען יעשה בעקבות המייל הזה, הוא (במקרה הטוב) יקרא את המייל שלכם – ויעבור הלאה.
3. ריגול תעשייתי
כמו שכתבתי בפוסט הקודם, לפני הפנייה שלכם לעיתונאים, לבלוגרים או לאנשי תעשיית המוזיקה, אתם צריכים להשקיע זמן במחקר אינטרנטי כדי שתבינו מי האנשים הרלוונטיים לכם ולמוסיקת שלכם ורק אליהם לפנות.
אבל זה לא מספיק.
לפני כל פניה כזו לאנשי תעשיית המוזיקה, עשו עליהם מעט ריגול תעשייתי דרך האינטרנט והרשתות החברתיות. נסו להבין מה הטעם המוסיקלי של אותם עיתונאים, בלוגריות, או הפרוגרמרים של הפסטיבלים והמועדונים אליהם אתם פונים. מי המוסיקאים והאלבומים האהובים עליהם, ומי – לא ממש אהובים.
כמו כן, יהיה נחמד אם תדעו האם יש נושאים שאינם דווקא מוסיקליים טהורים, אשר קרובים לליבם של אנשי התעשייה.
למשל:
- הם אוהבים חתולים?
- הם טבעונים?
- נושאי צדק חברתי חשובים להם?
- או שמא איכות הסביבה?
- וכד'
הריגול התעשייתי הזה יכול להועיל לכם מאוד הן בניסוח הפנייה האישית אליהם, והן בהמשך התקשורת איתם. בשימוש מושכל הוא יוכל ליצור קרבה ביניכם, ולהגדיל את הסיכויים שלכם להתייחסות רצינית מצידם.
אל תשכחו: פנייה גנרית לעיתונאי, בלוגר או איש תעשיית המוזיקה, היא ספאם בדיוק כמו המיילים הגנריים, שאתם מקבלים כל הזמן מחברות שונות. והיא תזכה בדיוק לאותו יחס שאתם נותנים לספאם שאתם מקבלים.
4. דף עיתונות/ריכוז ציטוטים מעיתונות
המוסיקה שלכם מצויינת וייחודית.
אבל תחשבו רגע על אשת תעשיית המוזיקה אליה אתם פונים. היא מקבלת פניות מאינספור מוסיקאים וכולם אומרים לה שהמוזיקה שלהם ייחודית ומעולה.
לרוב אנשי התעשייה יש מידי פעם דברים נוספים שהם צריכים לעשות, מה שמונע מהם להאזין 24/7 למוסיקה, שאינספור המוסיקאים שולחים. הם ישמחו לדעת שאנשי תקשורת רציניים החליטו להקדיש ממכסת המקום שלהם בעיתון – דווקא לכם.
דרך החשיבה של אותה אשת תעשיית המוזיקה היא: "אם עיתונאי רציני כתב עליכם כנראה שאתם באמת שווים משהו כמו שאתם טוענים."
זו הסיבה שאם עיתונאי או בלוגר "רציני" כבר כתב עליכם בעבר, הסיכוי שלכם לקבל התייחסות רצינית מאיש תעשיית המוזיקה אליו אתם פונים יהיה גדול יותר. .
לכן לפני הפנייה לאנשי תעשיית המוזיקה, רכזו את כל האייטמים התקשורתיים שנעשו עליכם בעבר, כדי שתוכלו לשלב ציטוטים נבחרים במייל אליהם.
חשוב שתקראו גם: למה אין לכם דף עיתונות באתר שלכם?
5. רשימת הפסטיבלים והמקומות ה"נחשבים" בהם הופעתם
לפני הפנייה לאנשי תעשיית המוזיקה, רכזו את רשימת המקומות ה"נחשבים" בהם הופעתם בעבר – פסטיבלים, הופעת חימום לאומנים ידועים, מועדונים נחשבים וכו', ואל תשכחו לספר לנמענים שלכם על כך.
הסיבה? אותה הסיבה שבגללה אתם צריכים לרכז את האייטמים התקשורתיים שלכם. הופעות שלכם במקומות "נחשבים", מעידות על כך, שמקבלי ההחלטות הרציניים שבאותם המקומות, חשבו שאתם טובים מספיק כדי שתופיעו בהם. "תעודת איכות" זו תעביר לאנשי התעשייה והתקשורת את המסר שאתם באמת טובים, ושווה שלפחות יאזינו למוסיקה שלכם, ואולי גם יכתבו עליכם או יזמינו אתכם להופיע אצלם.
6. מוסיקה
כן. מוסיקה. תתפלאו (אם אתם מתפלאים – זה סימן טוב…) לא תמיד יש למוסיקאים מוסיקה, המוכנה בצורה מקצועית, ומותאמת לפלטפורמה הרלוונטית
אז אם אין מוסיקה כזו, זה הזמן להכין אותה – עוד לפני שאתם פונים לאנשי התעשייה והתקשורת.
אם אתם פונים לרדיו, ודאו כי המוסיקה שלכם ממוקססת/ממוסטרת בצורה שתשמע היטב ברדיו.
הקפידו להעביר מוסיקה המתאימה באורכה ובתוכנה לפלטפורמה. למשל, ייתכן שלא יהיה הגיוני שיר בן 10 דקות בהופעה חיה או שיר שרובו סולו תופים (וסליחה מראש מאוהדי מובי דיק) לעורך ברדיו…
אם אתם פונים לפרוגרמרים של פסטיבלים ומועדונים – דאגו לכך שיהיו לכם קליפים באיכות גבוהה של הופעות חיות שלכם.
סיכום:
אז הנה עוד 6 דברים אתם צריכים לעשות עוד לפני שאתם פונים לאנשי תעשיית המוזיקה:
