איך לכתוב קומוניקט:
לפני שבוע בערך שלחה אלי ידידה וקולגה, עורכת מגזין בינלאומי חשוב למוסיקה מייל. היא היתה מנומסת בדרכה הלא-ישראלית, אבל כדי שכולם יבינו תרגמתי את המסר שלה לשפה המובנת לנו:
"הבחור שהפנית אלי לפני חצי שנה כדי שאכתוב על האלבום החדש שלו, לא מפסיק להציק לי. אולי תוריד אותו ממני? הוא לא מבין שעכשיו, אחרי הנדנוד הבלתי פוסק שלו אין סיכוי שאכתוב על האלבום שלו? ובכלל, אולי תפסיק לשלוח אלי טפילים כאלה?"
אז הפוסט הזה נכתב עבורה – וגם עבורכם, מוסיקאים יקרים.
רוב הקשר עם עיתונאים נעשה באמצעות קומוניקטים. אותם הודעות לעיתונות שאתם שולחים (או צריכים לשלוח) כשיוצא לכם אלבום או סינגל חדש או כשאתם יוצאים לסיבוב הופעות בארץ או בחו"ל.
איך לכתוב קומוניקט: 15 כללי עשה ואל תעשה בעבודה עם עיתונאים:
לפני משלוח הקומוניקט:
- קשרים. צרו קשרים מתמשכים עם עיתונאים. אחרת, בכלל לא בטוח שהוא יכתוב דווקא עליכם בדיוק כשתהיו זקוקים לו. יש לו הרי הרבה מאוד אפשרויות.
- כבדו הנחיות. יש עיתונים ועיתונאים, שמבקשים לפנות בצורה מסוימת. כבדו את זה. גם אם יש לכם את הנייד של עיתונאי X, זה לא אומר שצריך להשתמש בו.
- פנו רק לאנשים הנכונים. אין טעם לשלוח קומוניקט זהה לכל העיתונאים שאתם אי פעם הכרתם. בדקו אילו עיתונאים / עיתונים / מגזינים כותבים על מוסיקה הדומה או קרובה למוסיקה שלכם ושילחו רק להם.
התכנים בקומוניקט:
- קומוניקט קריא מאוד ומעניין מאוד. אתם רוצים שהקומוניקט שלכם יבלוט לעומת האחרים. קומוניקט שכתוב מעניין כמו רשימה לסוּפּר ימצא את דרכו במהירות לפח האשפה.
- פורמט סטנדרטי. השתמשו בפורמט סטנדרטי לקומוניקטים שהעיתונאים מורגלים בהם. ככה הם לא יצטרכו להתאמץ כדי לקבל את הפרטים בדרך בה הם רגילים.
- קאט אנד פייסט. כתבו את הקומוניקט ככה שהעיתונאי שיקבל אותו יוכל לעשות קאט אנד פייסט ממנו למה שיכתוב. לעיתונאים אין זמן והם גם מקבלים לרוב חרא כסף על העבודה שלהם. עזרו להם לעזור לכם.
- ספקו תמונות. אותו כנ"ל. אין לעיתונאים זמן. רובם גם מקבלים חרא כסף. סביר להניח שלא יחפרו באינטרנט למצוא תמונות שלכם. למה שלא תעזרו להם לעזור לכם ותנו להם תמונות עדכניות ואיכותיות?
- בלי TMI. אל תציפו ביותר מידי מידע. כן, אני יודע – מפתה לחלוק את כל סיפור חייכם, אבל תכל'ס – אם זה לא קשור למוסיקה, לאף אחד באמת לא אכפת חוץ מלכם אם הייתם באשראם בהודו במשך שנה או שאתם אוהבים לצפות בחרגולים מזדווגים.
- בלי סופרלטיבים מיותרים. ספקו מידע פרקטי וחשוב ולא הגזמות וסופרלטיבים. אפילו עיתונאים סוג ז' כבר הפסיקו אחרי 4-5 קומוניקטים שטוענים שהם "מהסקסופוניסטים המובילים בישראל" להתייחס באמון לשמות תואר כאלה.
- פרטי קשר. אל תשכחו להוסיף את פרטי הקשר המלאים שלכם ושל הסוכנים והמנהלים שלכם: שמות מלאים, אימיילים, טלפונים, כתובת אתר לא תאמינו כמה אומנים שוכחים את העניין הזה.
אחרי משלוח הקומוניקט:
- צרו קשר. התקשרו אחרי יומיים שלושה – לבדוק אם קיבלו.
- אל תטרידו. נכון, רוב הסיכויים שלא יגיבו לקומוניקט שלכם. אבל אימייל כל יום, טלפון כל שעה וסמס כל דקה לא יעזרו לכם. להיפך. זה רק יגרום להם לעשות פאסט פורוורד לספאם. תחשבו על זה מהצד של העיתונאים – הם מוצפים בקומוניקטים למיניהם. עדיף לכם להראות הזדהות. שלחו מסרים קצרים וחיוביים. ובפרקי זמן נורמליים.
-
היו מקצועיים. אל תראו את התסכול שלכם, גם אתם שולחים קומוניקטים בנושאים שעבורכם הם חשובים ביותר ובתגובה אתם לא מקבלים שום תגובה. אז נכון שזה שחרור נהדר לשלוח סמס זועם או אימייל ארסי, אבל זה רק יפגע בכם בסופו של דבר, ולא רק ביחסים עם העיתונאי הספציפי הזה. עיתונאים לרוב מכירים עיתונאים אחרים ואפילו משוחחים, בדיוק כמו שמנהלי פסטיבלים עושים. השארו מקצועיים.
אח"כ, כשתהיו מפורסמים ועשירים תוכלו להתנקם איך שתרצו ובמי שתרצו. בינתיים – תרגעו. - אל תתייאשו. גם יחצ"ן ממש מנוסה צריך לעבוד קשה כדי להכניס ידיעה בעיתונות. לא כל קומוניקט עובד בוודאי לא לכל עיתונאי. זו עבודה קשה ומתסכלת – אבל אל תתייאשו. זו הדרך היחידה לעשות את זה – תחזיקו מעמד!
- סבלנות!
בהצלחה!
תודה ברק !
תודה רבה, מה שכתבת נורא חשוב.
זה בדיוק מה שרציתי לשאול
אשמח באמת לדוגמה טובה מבנה סטנדרטי
אחלה כתיבה
נראה לי לא פחות חשוב לשלוח גם הודעות לעיתונאים משהו כמו: "היי יש לי הופעה ב @@@ אשמח שתבוא. לשמור לך זוג כרטיסים ?"…עכשיו ה"סמסים" נראים אחרת לא ?
בקיצור, שחררו כרטיסים ליחסי ציבור.
מסכים לגמרי.
מצויין.
הדבר היחיד שחסר לי זה קובץ עם קומוניקט שפועל לפי חוקי "הקומוניקט הסטדנרטי" לראות אם הקומוניקט שלי פועל לפי אותם החוקים..
אם תוכל להעלות פה או לשלוח לי באופן אישי אשמח ביותר,
רוב תודות!
ערן
הצעה – להכנס ל״פטיפון״ או לינקטון- להוריד כמה קומוניקטים ולראות מה טוב בעיניך ומה לא