צאו מהמציאות המדומה – מטריקס – ותבינו מי לא יעזור לכם בניבוי הצלחות

בפוסט הזה אספר לכם על מציאות מדומה בה אתם חיים, מטריקס, ולמה אתם צריכים לבחור בגלולה האדומה כדי להתקדם בקריירה המוסיקלית שלכם.

מציאות מדומה מטריקס

לפני כל פגישת ייעוץ שלי אני מאזין למוסיקה של המוסיקה. זה מאסט. דרך ההאזנה למוסיקה אני יכול להבין קצת יותר טוב, מי זה האומן שאני עומד לפגוש, מה חשוב לו, מעסיק אותו, וכמובן – זה מאפשר לי להכווין אותו בצורה יותר מדויקת לנתיב המתאים יותר לו ולסגנון המוסיקלי שלו, מבין אינספור הנתיבים הקיימים. 

במהלך פגישות ייעוץ אלה, כמעט תמיד בן שיחי שואל את דעתי לגבי איזה סינגל מתוך האלבום יהיה נכון לשחרר או איזה שיר להפוך לוידאוקליפ.

את התשובה שלי לשאלות האלה, רוב האומנים לא ממש אוהבים לשמוע.

ברוב המקרים אני עונה להם משהו כמו "אני אשמח לומר לך מה אני חושב, אבל חשוב לי שתזכור  שהדעה שלי לא אומרת כלום לגבי הצלחת השיר או אי הצלחתו.", או פשוט אומר להם: "השאלה הזו לא צריכה להיות מופנית אלי. אני לא הקהל שלהם."

ולא שאין לי דעה ואין לי תשובה לשאלות האלה.

מי שמכיר אותי יודע שיש לי דעה נחרצת בערך על כל דבר בעולם, בטח בעניינים של מוסיקה, שם נמצאת הנשמה שלי. תשאלו אותי מה אני חושב על בית המלוכה בהולנד או על השינוי שעובר על זנזיבר בשל עומס התיירים שם, ותבינו.

אני פשוט יודע שבני שיחי בפגישות הייעוץ לא שואלים אותי כ"ברק – חובב המוסיקה", אלא הם רוצים לקבל פידבק ממני כאיש מקצוע שמעורה שנים רבות בתעשיית המוסיקה. 

ולכן, כשמוסיקאים שואלים אותי אם איזה שיר הכי "טוב" לשחרר ראשון או האם השיר "יצליח", אני שם את האגו (הלא-קטן) שלי בצד, ואומר להם את האמת: "דעתי היא העדפה אישית לחלוטין ואין לה שום קשר למידת ההצלחה או אי ההצלחה של השיר בחוץ."

ואני אומר את זה דווקא בגלל האתיקה שלי כמקצוען ודווקא בגלל שאני רוצה שבני שיחי יצליחו ויתקדמו.

וזה מביא אותי לנושא הפוסט היום שהוא מציאות מדומה – מטריקס:

אנשי תעשיית המוסיקה לא יכולים לנבא את הצלחת המוסיקה שלכם

אני לא יודע מי אחראי לזה שהתקבעה התפיסה, שלאנשי המקצוע הטובים ובעלי הניסיון בתעשייה  יש יכולת לדעת איזה שיר "יתפוס", ולכן חשוב לקבל פידבקים מאנשי מקצוע כאלה, אילו שירים להוציא לרדיו, ומאילו להפיק וידאוקליפים.

אולי "האשמה" היא בכם – מוסיקאים יקרים – שחיים בעולם שהוא כל כך מבלבל וכאוטי, ולכן קל לכם להאמין בקיום מטריקס, בו תמיד יש סדר והגיון, כולל אנשי מקצוע שיכולים לעזור לכם לבחור נכון את השירים שיצליחו.

או אולי "האשמה" מוטלת על אנשי התעשייה, שגם עושה להם טוב לאגו וגם משתלם כלכלית, לשמר את שקר המטריקס, כולל את האשליה שניסיונם העשיר נותן להם כלים לניבוי הצלחה או אי הצלחה של שיר או אלבום. 

בכל מקרה, זו אינה האמת. זוהי מציאות מדומה, זה מטריקס. כמו שאמר מורפיאוס בסרט: "מטריקס זה עולם ששמו מול עיניך כדי להסתיר את האמת."

אנשי תעשיית המוסיקה לא יכולים לנבא את הצלחת המוסיקה שלכם

 

עכשיו תורכם. זה הזמן להחליט:

האם תיקחו את הגלולה הכחולה ותמשיכו לחיות באשליה המתוקה כאילו ישנם אנשים שיודעים מה עובד ומה לא עובד וכל שעליכם לעשות הוא לשכור את שירותיהם.

או האם תיקחו את הגלולה האדומה ותתעוררו למציאות אמיתית, לא-מדומה ולא-פשוטה, בה לאף אחד אין כלים לנבא הצלחה, גם לא לאנשי התעשייה.

האם תקחו את הגלולה הכחולה או האדומה?

כי אחרי שתצליחו להתגבר על המטריקס, תבינו שזו האמת:

אין אף אחד שיכול לנבא איזה שיר יצליח יותר ואיזה פחות. כולל לא מפיקים, יחצנים ושאר אנשי התעשייה מעולים ובעלי ניסיון רב.

הסיבה היא פשוטה: רגש.

אהבה או אי אהבה לשיר הוא עניין של רגש. זה עניין אישי לחלוטין. אין בו שום דבר אובייקטיבי. אין שום כללים שאפשר ללמוד מניסיון העבר. מה שעבד בעבר לא בהכרח יעבוד בעתיד.

העובדה שאני אוהב שיר מסוים, ממש לא אומרת שאתה או את תאהבו את אותו השיר בדיוק.

איך בכל זאת שיר מצליח? זו שאלה מצרפית: אם הרבה אנשים יאהבו באופן אינדיבידואלי את השיר שלכם – הוא יצליח.

ולכן, אם אתם מתלבטים איזה שיר לשחרר מתוך מטרה שהשיר ייגע בכמה שיותר אנשים –

אל תשאלו את אנשי המקצוע. הם יודעים בדיוק כמוכם.

זה לא משנה אם מדובר במפיק-על-חלל, שהפיק לא מעט שירים שהפכו ללהיטים, או מנהל אומנותי של פסטיבל עם שנים רבות של ניסיון והכרות עם המוסיקה שמתרחשת היום, או יחצ"ן מסור ומקצועי עם קשרים נהדרים בתקשורת.

דעתם של כל אלה על השיר שלכם ופוטנציאל הצלחתו היא אינדיבידואלית לחלוטין, ואין לה שום קשר עם השאלה שחשובה לכם באמת: האם הקהל שלכם יאהב ויתחבר לשיר שלכם או לא.

תשאלו את איש התעשייה הבא שיספר לכם על הצלחותיו בזיהוי להיטים, על כמות הפעמים שהנבואה שלו התגלתה כנבואת שקר – שירים שחשב שיצליחו ושנעלמו בקול דממה דקה, ותבינו.

אל תשאלו את אנשי המקצוע איזה שיר להוציא. הם יודעים בדיוק כמוכם.

אתם יודעים מה, תנו לי לנסח מחדש את הקביעה הנחרצת שקבעתי בפוסט הזה:

אם אתם מתלבטים איזה שיר להוציא וכד' – דווקא תשאלו את אנשי המקצוע.

עצם ההתיעצות הזו איתם, תשמור אתכם בתודעה של אותם אנשי מקצוע, ואפילו תיצור חיבור רגשי כלשהי ביניכם – וכל אלה יכולים להועיל לכם מאוד בעתיד. הרי מדובר באנשים שיכולים לפתוח בפניכם דלתות ולתת לכם הזדמנויות. 

אבל אל תשכחו: דעתם של אותם אנשי מקצוע חשובה, לא יותר ולא פחות, מדעה של כל אדם אחר שאתם מתייעצים איתו.

אז את מי כן כדאי לשאול? מי כן יכול לנבא הצלחה או אי הצלחה של שיר? טוב, על זה כבר עניתי בפוסט אחר.

 
אמ;לק: תשאלו את הקהל שלכם. 

חשוב שתקראו: למה אתם לא מבקשים פידבק מהקהל שלכם לפני שאתם משחררים את המוסיקה שלכם?

 

בהצלחה!

Comments

  1. תודה על הפוסט!

     

    אהבתי את הרעיון, אבל מניסיוני רוב האנשים הלא מוסיקאים כשתשמיע להם מוצר לא מוגמר הם לא יאהבו את השיר

    בניגוד למוסיקאים אין להם את היכולת לשמוע אם לשיר יש פוטנציאל או לא, הם פשוט שומעים משהו לא ברמה

    אתה מבין למה אני מתכוון? האם יש לל רעיון איך להתגבר על המכשול הזה?

Speak Your Mind

*

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.