חלק ראשון מראיון עם מנהל מועדון

מנקודת המבט של בעל מועדון – חלק א

תמונה לפוסט מנקודת מבטו של בעל מועדון חלק סכמו שאתם יודעים, בימים האחרונים אני עמל על סדרת פוסטים העוסקת בארגון תור בחו"ל. הפוסטים מתפרסמים בכל יום שלישי. כחלק מהסדרה כמובן תיחקרתי מנהלי מועדונים ואנשי בוקינג. הנה ממה ששאלתי, והרבה יותר חשוב מכך, מה שענה לי, הווארד (האווי) שני Howard (Howie) Schnee הוא אחד מהבעלים ואחד מהבוקרים של ה-Sullivan Hall בניו יורק – מועדון הופעות.

התשובות של האווי היו כנות ומאפשרות לכם להכיר את צורת החשיבה ההסתכלות של מנהלים ובוקרים של מועדוני הופעות, ולכן אני חושב שהן מאוד חשובות. לכן הרשיתי לעצמי לחרוג ממתכונת "7 שאלות" שהגדרתי לעצמי בראיונות עם אנשי התעשייה ולעשות שני חלקים בני 7 שאלות כל אחד. 

אז הנה החלק הראשון של הראיון – 7 השאלות הראשונות:

  1. האם תהליך בחירת האומנים / בוקינג למועדון השתנה בשנים האחרונות?

ברור. האינטרנט שינה את הכל.

בעבר הדרך היתה לרוב שיחת טלפון ואח"כ משלוח פרס קיט בדואר. עד שהיינו מקבלים את הפרס קיט הרבה פעמים כבר לא היינו ממש זוכרים על מה דיברנו בטלפון ומי הלהקה.

היום לכל להקה יש מוסיקה שנמצאת אונליין ואנחנו יכולים לבדוק אותה ואת המוסיקה שלה בזמן אמת. חוץ מהמיידיות של המוסיקה, אנחנו גם מחפשים אונליין רמזים לסיכוי שהלהקה תביא אלינו קהל.

  1. מה אתה בודק באינטרנט על הלהקה

אני קודם כל מסתכל על האתר שלהם, עד כמה הוא עשיר במידע ועד כמה הוא מעודכן. חשוב לי לבדוק כמה והיכן הם מופיעים, אם היו עליהם ביקורות וכו'.

חוצמזה, אני בודק ברשתות החברתיות – פייסבוק, יוטיוב ולפעמים טוויטר עד כמה יש מודעות ללהקה ועד כמה יש "באז" סביבה. את זה ניתן לבדוק דרך מידת הפעילות בפייסבוק וכמות הלייקים שיש ללהקה, כמות הצפיות ביוטיוב, כמות העוקבים בטוויטר וכו'.

אם יש לי זמן אני גם מגגל את שם הלהקה לראות אם יש כתיבה עליה בבלוגים, עיתונים וכו'.

  1. כיצד עדיף לאומן לא מוכר לפנות אליך – לבקש ממישהו שאתה מכיר שישלח מייל היכרות או פשוט שהאומן יצור קשר אתכם?

אני לא חושב שזה משנה. האומן יכול גם לטלפן קודם אלינו לחברה ואח"כ לשלוח מייל או פשוט לשלוח מייל.

  1. מה צריך להיות כלול בפנייה הזו אליכם?
  • לינקים ל-EPK
  • מאיפה הלהקה
  • הז'אנר בו הלהקה מנגנת
  • האם, היכן ומתי הלהקה ניגנה בניו יורק לאחרונה, ואיך זה היה מבחינת כמות קהל
  • האם יש להם חברים או משפחה מניו יורק – דבר שיבטיח מינימום קהל
  • חוצמזה שווה להזכיר בפנייה כל דבר משמעותי שיכול לעזור לקידום המופע: השקת אלבום, הופעה בטלוויזיה או רדיו, ביקורות בעיתונות מקומית או עיתונות מוכרת כאן.
  1. האם המלצות זה הכרח? מה כן הכרחי מבחינתך שתסכים לעשות בוקינג ללהקה?

המלצות זה עוזר מאוד, אבל הם לא הכרחיות. לעומת זאת, אני אעבוד רק עם להקות שארגיש שהן רציניות ושיש להן גישה חיובית.

  1. למה אתה מתכוון כשאתה מדבר על להקות רציניות?

רמזתי לכך קודם: שתהיה להם גישה חיובית, שלא יביאו בדרישות, כאילו כל העולם מגיע להם רק בגלל שהם מופיעות במועדון, שיהיה להם מוסר עבודה גבוה וחריצות.

לדעתי, מוסר עבודה גבוה וחריצות משהו שלהקה חייבת שיהיה לה אם היא רוצה להתקדם.

  1. מה הדברים שהכי מעצבנים אותך בקשר עם מוסיקאים?

חוסר אמינות. לרוב זה מתבטא בשתי דרכים

הדבר הראשון הוא הגזמה גדולה בכמות הקהל שהלהקה אומרת שהיא יכולה להביא – לעומת המצב בפועל. אם להקה אומרת לי שהיא מביאה בצורה קבועה יותר מ-50 איש לכל הופעה שלה ובסוף מגיעים אליה 20 איש, אז יש לנו בעייה.

הדבר השני, שהלהקה לא מגלה לי שהם עושים עוד הופעות בניו יורק. אני מצפה מהם לומר לי את האמת בזמן המו"מ ביננו ולא שאני אגלה זאת בדיעבד אחרי שיגיע הרבה פחות קהל ממה שציפיתי לאור ההצגה שלהם.

הקליקו כאן לקריאת חלק ב' של הראיון עם האווי שני

Comments

  1. הי גלעד, 

    אנשים יעשו לייק לדף אומן אם הם יחשבו ש"ייצא" להם משהו מזה. דהיינו, אם דף האומן שלך ייצר תוכן בעל ערך לאנשים, ולא רק הודעות על הופעות. וחשוב לא פחות – התמדה.

    לגבי שאלתך השנייה, השורה התחתונה היא שדף אומן הוא חיוני והפרופיל הפרטי לא יכול להחליפו. אני מרים את הכפפה ואפרסם פוסט להסבר בזמן הקרוב יחסית. 

  2. שלום ברק!

    שאלה לגבי דף האומן הכה חשוב – אנשים מתעצלים, מתקמצנים או סתם לא מעוניינים לעשות לייק לדף אומן. לעומת זאת מאשרים חברות בהנף קליק. יוצא שבחשבון הפרטי יש יותר מאלף חברים ואילו בדף האומן בקושי 300 לייקים. 

    מה הטעם אם כך בלתחזק את דף האומן ולהוציא פוסטים מתוכו אם רשימת התפוצה (חברים) בדף הפרטי הרבה יותר גדולה? לא עדיף כבר להשתמש רק בדף הפרטי וחסל?

    תודה!!

    גלעד. 

Speak Your Mind

*

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.