האם אתם מוסיקאים מוכשרים אבל למרות זאת אתם מתקשים לקבל הזמנות להופיע בפסטיבלים?
האם אתם מרגישים שמוסיקאים אחרים, שאינם טובים יותר מכם, מקבלים הזדמנויות שאתם לא מקבלים?
הפוסט הזה מיועד לכם.
אספר לכם על הדרך הכי יעילה היום להצליח בעולם המוסיקה – נטוורקינג – וגם אתן לכם 6 טיפים לנטוורקינג אפקטיבי.
**
מדוע לדעתכם אתם לא מוזמנים להופיע בפסטיבלים, ואילו מוסיקאים אחרים, שאינם טובים מכם – כן?
את נחרות הבוז של חלק מכם, אני יכול לשמוע עד לכאן – לירושלים: "אנחנו יודעים בדיוק למה זה קורה. פרוטקציה!"
שטויות
זאת אומרת, בודאי שיש פרוטקציה בתעשיית המוסיקה. זה קיים בכל מקום.
אבל רוב אנשי התעשייה שאני מכיר – מנהלי פסטיבלים ופרוגרמרים של מועדונים, עיתונאי ושדרי מוסיקה, מנהלי וסוכני אמנים – לא ישבצו אמנים חסרי כשרון רק בגלל "פרוטקציה". וזה כמעט לא קורה, לא בגלל שמדובר בתעשייה בה כולם מלאכים צחורי כנף.
הסיבה היא תועלתנית לחלוטין:
הסיכון שאנשי התעשייה יקחו על עצמם, אם יתנו בימה לאמן חסר כשרון רק בגלל פרוטקציה, הוא גדול מאוד. הם יאבדו במהירות את אמון הקהל בהם, יאבדו את מעמדם ואפילו את מקום עבודתם.
פרוטקציה כמעט תמיד לא משתלמת לאנשי תעשיית המוסיקה.
אז אם לא "פרוטקציה" – איך בכל זאת אמנים שאינם טובים יותר מכם זוכים בחשיפה ובפלטפורמות נחשקות ואתם לא?
בהרבה מקרים, הסיבה היא שהם עובדים קשה בבניית
נטוורקינג = קשרים אישיים
ההגדרה המילונית לנטוורקינג (רישות עסקי בעברית):
"גישה שיווקית העושה שימוש במפגשים חברתיים של אנשי עסקים ובעלי עסקים מרקעים שונים, למטרת יצירת רשתות חברתיות העשויות להוביל לשיתופי פעולה והזדמנויות עסקיות."
תעשיית המוסיקה מורכבת, בראש ובראשונה, מאנשים. מנוע הצמיחה הראשי של התעשייה הוא הקשרים בין האנשים. בזה, אגב, תעשיית המוסיקה אינה שונה משום תחום אחר בעולמנו.
חשיבות הקשרים האישיים לחשיפה ולקידום אמנים הוא אחד האלמנטים היחידים שנותרו קבועים, בתעשייה בה השינויים הם עמוקים ומהירים.
זה הזמן בערך בו כמה מכם קופצים ומזכירים שמות אמנים איכותיים ומוכרים שהתקדמו מאוד למרות שלא היו להם קשרים אישיים וכישורים בינאישיים.
צודקים. יש מקרים כאלה. אבל אלה היוצאים מן הכלל המעידים על הכלל.
אני לא הייתי בונה תכנית עבודה לחשיפתו ולקידומו של אמן, המסתמכת אך ורק על האמונה באיכות האמנותית בלי לשים דגש על פיתוח קשרים אישיים בתעשיית המוסיקה, רק בגלל שאפשר למצוא מקרים שהצליחו. אני מקווה שגם אתם לא. נכון?
לקריאה נוספת: תפסיקו להיות עקרבים: איך לא תשרפו את סיכוייכם להצליח
קשרים אישיים =/= פרוטקציה
זה בערך גם הזמן בו עוד כמה מכם קופצים ואומרים, שלמה שאני קורא "נטוורקינג" או "קשרים אישיים" אפשר לקרוא פרוטקציה. אין הבדל.
אז לא. מדובר בשני דברים שהם לרוב שונים לחלוטין, ואני מקווה שרובכם מבינים זאת.
שני ההבדלים העיקריים בין קשרים או נטוורקינג לפרוקטציה הם:
ראשית, אם יש לכם פרוטקציה אתם לא חייבים שתהיו אמנים איכותיים וטובים. אבל אתם חייבים להיות איכותיים גם אם אתם יוצרים קשרים אישיים.
שנית, קשרים אישיים היא תוצאה ישירה מההשקעה שלכם, העבודה שלכם, המאמץ שלכם.
פרוטקציה לא מצריכה כל השקעת מאמץ. מספיק שנולדת נכון ומקושר.
נטוורקינג זו עבודה קשה ומתמשכת. חלק בלתי נפרד מעבודתו של המוסיקאי שמעוניין להתפרנס מהמוסיקה שלו.
אבל אתם יודעים מה, גם אם אתם לא מבינים את זה, זהו העולם בו אתם צריכים לפעול, אם אתם רוצים להצליח כאמנים.
בחנו את עצמכם
כל אלה שקפצו ואמרו שנטוורקינג זו פרוטקציה – בחנו את עצמכם:
- האם אתם משקיעים מחשבה כיצד ליצור קשרים טובים עם אנשי תעשיית המוסיקה?
- האם אתם משקיעים זמן ביצירת הקשרים הללו?
- האם אתם משקיעים כסף בהגעה למקומות בהם אותם קשרים נוצרים?
אם התשובה היא לא – אל תתפלאו שאחרים שאינם מוסיקאים טובים מכם מתקדמים יותר מכם. אתם לא משקיעים את המשאבים שעומדים לרשותכם בצורה נכונה. אם אתם רוצים להתקדם בתעשייה המוסיקה כמובן.
לקריאה נוספת: המדריך לנטוורקינג משמעותי בירידי ובועידות מוסיקה: זה חלק א וזה חלק ב
**
אם שרדתם את הפוסט עד כאן בלי להתעצבן עלי יותר מידי, ואתם מבינים שחלק בלתי נפרד מעבודתכם כמוסיקאים הוא ליצור קשרים אישיים, ורוצים לבנות תוכנית פעולה פשוטה ויעילה אבל לא יודעים איך, אתם מוזמנים לקבוע איתי פגישת ייעוץ.
בינתיים, עד שניפגש, הכנתי לכם:
6 טיפים לנטוורקינג אפקטיבי
1. דיאלוג, לא מונולוג
תחשבו על כל קשרי החברות והידידות שיצרתם במהלך השנים. אתם יודעים מה, תחשבו על דייטים שהיו לכם. לדייט בו אחד הצדדים מדבר כל הזמן רק על עצמו – על כמה שהוא טוב ואיכותי ומוצלח – אין הרבה סיכוי שיהיה המשך.
זה נכון גם בנטוורקינג.
גם אנשי תעשיית המוסיקה הם בני אדם (כן, כן) שאוהבים לדבר על עצמם. בדיוק כמוכם.
גם הם יוצרים – פסטיבלים, תכניות אומנותיות, עורכים מוסיקליים וכו' – והם גאים ביצירתם, בדיוק כמו שאתם גאים ביצירתכם.
לכן, אם תרצו שהם יתעניינו באמת בכם וביצירה שלכם, התעניינו בהם וביצירה שלהם. אחרי הכל מדובר בשיחה לא בנאום בחירות.
2. שיחה, לא ספאם
אנשי התעשייה, אולי יותר מרבים אחרים, מודעים לכך שאמנים צריכים להתפרנס כדי להמשיך וליצור. הם מבינים שחשוב לכם להופיע ולמכור אלבומים.
אבל זה עדיין לא אומר שנעים להם או שיש להם ערך לקבל ספאם. וכן:
לשלוח מייל שכולו מכירתיות זה ספאם.
ו"לתפוס" איש התעשייה במהלך אירוע כלשהו לדקות ארוכות, שכולן מונולוג בלתי נגמר על איכויות המוסיקה שלכם זה גם כן ספאם.
3. מרתון, לא ספרינט
תהליכים לוקחים זמן. כך גם יצירת קשרים אישיים. אל תצפו שקשר שיצרתם יישא פרי מקצועי בתוך זמן קצר. זה כמובן יכול לקרות, אבל אתם צריכים להיערך למרתון ארוך שנים ולא לספרינטים.
וכן, אני יודע שלרוב אתם נזכרים שצורך שלכם ליצור קשר כשאתם זקוקים למשהו – עכשיו, אבל זה המצב: נטוורקינג הוא בניית קשרים לטווח ארוך, והעובדה שכרגע אתם מנסים לקדם אלבום חדש או לסגור תור, לא יגרמו להאצת בנייתהקשרים הללו.
4. תחקיר קצר
אתם מתכננים ליצור קשר עם איש התעשייה? קיפצו לאינטרנט ועשו עליו תחקיר קצר: מה הביו שלו, מה עשה במהלך הקריירה שלו, מה ההעדפות המוסיקליות שלו וכו'.
5. דברו קצר
Keep It Short & Simple – KISS
עשו לעצמכם כלל: בכל צורת תקשורת ביניכם לבין אנשי התעשייה – מיילים, טלפונים או שיחות פנים אל פנים – KISS
כולנו עסוקים. כן, גם אנשי התעשייה. אתם רוצים את תשומת ליבם ולא ליצור אצלם אנטגוניזם? KISS.
אל תתפסו חלקים משמעותיים מזמנם רק כי הם מנומסים אליכם ולא קוטעים אתכם תוך 2 דקות. בצורה כזו יהיה לכם הרבה יותר קל ליצור את השיחה – את הדיאלוג – עליו דיברתי קודם.
6. הגיעו למקומות המפגש
לכל קבוצה מקצועית מכל סוג שהוא, יש מקומות מפגש קבועים – גם בעולם הוירטואלי וגם בעולם האמיתית.
זה נכון גם לאנשי תעשיית המוסיקה.
ועידות מוסיקה, ירידי מוסיקה ואקספו, דפים או קבוצות בפייסבוק, מובילי דעה בטוויטר וכד'.
חפשו מהם אותם מקומות מפגש, והשתתפו בהם.
נכון, זה יגזול מכם זמן ואפילו כסף – אבל לדעתי, זו תהיה אחת ההשקעות הטובות ביותר שתעשו בקריירה שלכם כמוסיקאים
כרגיל, פוסט מעולה… ונותן הרבה חומר למחשבה.
כל הכבוד ותודה רבה ברק…
תודה יוגי! שמח שהפוסט גורם למחשבה 🙂