לפני כחודש פרסמתי את הפוסט 6 תפיסות שגויות שמפחיד שיש עדיין למוסיקאים. 

קיבלתי תגובות רבות. רובן אוהדות, חלקן כעוסות עד מתגוננות.

אז כעוסים יקרים, הכינו את מקלדותיכם, כי הכנתי לכם פוסט חדש ובו עוד 6 תפיסות שגויות שמדהים, ולפעמים אפילו מפחיד אותי, שיש עדיין למוסיקאים. קריאה נעימה!

 

1.  לחשוב שאם יהיה לכם מנהל אתם תיראו יותר מקצוענים

האמת היא שאם יהיה לכם מנהל מקצועי אתם תיראו מקצוענים, ואם יהיה לכם מנהל שאספתם מהרחוב או סתם חברה מתלהבת, זאת אומרת אנשים לא מקצועיים שאין להם מושג איך מתנהלים בתעשייה, אתם תיראו לא מקצוענים.

האמת הנוספת היא שגם אם לא יהיה לכם מנהל ואתם תתנהלו במקצועיות, יתייחסו אליכם ככאלה.

ועוד משהו, זה שיצרתם כתובת מייל Manager@bullshit.com ואתם מתקשרים ממנה כאילו יש לכם מנהל, ואפילו אם יצרתם לעצמכם דמות של מנהל פיקטיבי שמייצג אתכם במיילים, לא באמת עושה רושם על מי שניסיתם לעשות רושם.

אבל היי, אם זה נותן לכם תחושת בטחון – לכו על זה.

לקריאה נוספת: איך הורסים קריירה מוסיקלית עוד לפני שהיא המריאה

 

2.  לחשוב שאם תוחתמו ע"י לייבל, החיים שלכם יהיו תותים

אז לא.

אם בעבר הלייבל היה מטפל בכל עבורכם – משלם על ההקלטה, מדפיס את האלבום, מפיץ, עושה יח"צ, מארגן סיבובי הופעות וכו' –הלייבלים היום מתעסקים לרוב רק בחלקים מהמכלול הזה, והם מצפים שאתם תעשו את השאר.

"והשאר" אומר – עבודה אינטנסיבית רבה מבחינתכם, ועם תמורה חלקית ביותר. שהרי הלייבל ישמח לאמץ חלק משמעותי מההכנסות שלכם.  

 

3.  לחשוב שהתפקיד שלכם הוא רק לעשות מוסיקה ולא לשווק ולנהל את עצמכם כעסק

נכון. אתם נמצאים בביזנס הזה כדי לעשות מוסיקה לא כדי לנהל ולשווק את עצמכם.

אבל בעניין הזה אתם לא שונים משום בעל עסק אחר. אתם עצמאים. וכמו כל העצמאים, אתם צריכים לדעת איך לנהל את העסק שלכם.

אם עדיין אין לכם קהל משמעותי ואתם לא מרויחים מהמוסיקה שלכם, אף איש מקצוע – מנהל או סוכן אמנים – כזה שהשקיע שנים מחייו כדי להיות מומחה בתחומו, לא ירצה לקחת את הפרוייקט הזה שלכם על עצמו, רק בשביל אחוזים.

למה? כי גם 50% מהכנסה של 0 ש"ח זה לא כ"כ הרבה. בדקתי.

אין הרבה מקצוענים בתעשיית המוסיקה (יש אגב הרבה שמתחזים למקצוענים, אבל את זה אתם בטח יודעים), והם מבוקשים מאוד. מה שאומר שהם יכולים לבחור עם מי לעבוד. ולרוב הם בוחרים עם מי שיאפשר להם להתפרנס עכשיו ולא עוד שנתיים-שלוש.

אם המטרה שלכם היא להתפרנס ממוסיקה – זה הזמן ללמוד לנהל ולשווק את עצמכם.

לפחות עד שתהיו עסק מספיק מכניס שיעניין אנשי מקצוע.

הבשורות הטובות הן, שאפשר ללמוד איך לנהל ולשווק את העסק שלכם. אם זה מעניין אתכם – צרו איתי קשר.

 

4.  לחשוב שהתפקיד שלכם לנגן, והתפקיד של המועדון או הפסטיבל להביא קהל

זו תפיסה מוטעית נפוצה. לחשוב שאם פסטיבל או מועדון מזמין אתכם לנגן, התפקיד שלהם – ורק שלהם – להביא קהל, כי התפקיד שלכם להביא את המוסיקה.

לכם ולמועדונים או לפסטיבלים יש אינטרס משותף – שקהל בהופעות שלכם. המועדונים והפסטיבלים צריכים למשוך קהל, נכון. אבל גם אתם צריכים לדאוג לכך שהקהל שלכם יגיע.

לכם צריכה להיות הגישה הכי טובה לקהל שלכם. למועדון והפסטיבל – גישה לקהל הכללי, או הקהל שלו. החתונה הכי טובה – ששני הקהלים יגיעו להופעה שלכם.

לקריאה נוספת: שלוש סיבות מדוע אתם חייבים להתאמץ להביא קהל גם למופעים קנויים

 

5.  לוותר על רשימת דיוור. "אני בפייסבוק, תעשו לי לייק"

גם אתם כמוני שמעתם אינספור פעמים את האמנים אומרים "אני בפייסבוק, תעשו לי לייק" או "חפשו אותי ביוטיוב" מהבמה? בכל פעם שאני שומע את זה אני תופס את הראש. איזה שטות!

למה אלה תפיסות שגויות?

ראשית, כי הם לא יעשו לכם לייק. לפחות לא רבים מהם.  

יש כל כך הרבה אפשרויות היום. של אינספור להקות ואומנים. אם לא תצליחו "לתפוס" אותם ולהמשיך לתקשר איתם ישירות – הם יעברו לדבר הבא.

שנית, לייק לדף האומן שלכם לא מביא לכם ביזנס.

הקשר בין אוהד בפייסבוק לבין מישהו שמכניס את היד שלו לכיס ורוכש כרטיס להופעה שלכם או את האלבום שלכם – הוא מאוד מאוד רופף.

מה שלא נכון ברשימת דיוור איכותית, בה יש קשר ברור וחזק בין כמות המנויים, ההופעות ורכישת האלבומים.  

לכן אתם חייבים לנצל את הזמנים בהם תשומת הלב של הקהל עליכם: בזמן הופעות, בשעה שהאנשים משוטטים בדף האומן בפייסבוק או באתר שלכם, כדי "ללכוד" אותם ולקבל את האימייל שלהם.

אין לזה תחליף – גם לא בעידן הרשתות החברתיות.

לקריאה נוספת: 5 סיבות מדוע אתם חייבים רשימת דיוור כדי לקדם את הקריירה שלכם

 

6.  לחשוב שמיותר להשקיע כסף באתר משלך כי כולם נמצאים בפייסבוק

אני מקבל את זה הרבה, כולל המשפט "… וחוצמזה, תראה כמה להקה X  מצליחה ואין לה בכלל אתר."

אז לא. זו אחת מאותן תפיסות שגויות קלאסיות. אתם חייבים אתר וגם דומיין משלכם.

ולא, אתר חינמי נטול דומיין מבית WIX, WordPress או Google לא נחשב אתר משלכם.

נכון, יש מקרים בהם הרכבים חדשים-יחסית הצליחו גם בלי אתר. יש גם מקרים בהם הטלפון מ"חסום" זו אראלה ממפעל הפיס ולא מנהל סניף הבנק שלך.

היום, כשכל כך פשוט וזול לרכוש דומיין ולהקים אתר, אמנים שאין להם אתר, והם לא בני 60+, מעבירים את  המסרים הללו לתעשיית המוסיקה:

• "אני לא מאמין בעצמי ולכן לא מוכן להשקיע בעצמי כלום! (אבל אני מצפה שאתם כן תאמינו בי וכםן תשקיעו בי)"
• "אני חלטוריסט! (אבל אני בטוח שלא יהיה לכם אכפת מזה)"
• "אין לי רצון ויכולת לקדם את עצמי ואת המוסיקה שלי (זה התפקיד שלכם)"

אז מה אתם אומרים, תמשיכו להמתין לאראלה?

לקריאה נוספת: אתר או דף אומן בפייסבוק?

בהצלחה!