בפוסט שעבר סיפרתי לכם על 2 פרות קדושות בקידום המוסיקה שלכם שהגיע הזמן לשחוט:
1. כניסה לפלייליסט של גלגל"צ לא באמת תביא לכם יותר קהל להופעות
2. גרפיקה איכותית ומושקעת לעטיפת האלבום שלכם לא תביא לכם יותר האזנות
קיבלתי על הפוסט הזה הרבה מאוד תגובות. חלק לא קטן שלהן מתנגדות. הסבירו לי כמה אני טועה ואפילו נתנו דוגמאות (בודדות) למקרים שהפעולות האלה כן עבדו כמתוכנן. לא הופתעתי מההתנגדות. עוד בזמן שכתבתי את הפוסט היה לי ברור שהפוסט יעורר התנגדות. אף אחד לא אוהב שמטלטלים את עולמו ושמים סימני שאלה על דברים שהיו עד כה עבורם סימני קריאה. אף אחד לא אוהב שמישהו ישחט את הפרות הקדושות שלו.
אבל זו המציאות חברים. העולם משתנה, תעשיית המוסיקה משתנה, ודברים שהיו אמיתות כמעט-מוחלטות לפני שנים בודדות – כבר פשוט לא נכונות היום.
בסוף הפוסט הקודם הבטחתי לכם לשחוט עוד 2 פרות קדושות שקשורות להתנהלות שלכם בתעשיית המוסיקה. וכשאני מבטיח, אני (כמעט) תמיד מקיים, אז הנה:
עוד 2 פרות קדושות בקידום המוסיקה שלכם שהגיעה הזמן לשחוט
1. חתימה בלייבל גדול תאפשר לכם חופש יצירה
אני שומע ממוסיקאים רבים את השאיפה, אפילו הכמיהה, שלייבל משמעותי "יגלה אותם" ויחתים אותם. ואז, ככה חושבים אותם המוסיקאים, סוף סוף יעמדו לרשותם יותר משאבים – גם כסף וגם כח אדם מקצועי – שיתנו להם חופש. סוף סוף יהיה להם חופש אמיתי ליצור בלי לבזבז זמן על כל ה"איכס" הזה – השיווק, היח"צ, הפרסום ושאר הביזנס. וכמובן – בלי לחשב כל שקל ובלי לדאוג כל הזמן לכסף.
>> פוףףףף<<<
שמעתם את זה? זה היה קול בלון הפנטזיות שהתפוצץ ברגע נעיצת הסיכה.
א. הלוואה זה לא חופש, זה שעבוד
נכון. חתימה על לייבל מבוסס, משמעה בדרך כלל, קבלת סכום כסף משמעותי בהתחלה. כסף שמיועד, להקלטות איכותיות, וידאוקליפים, שיווק אינטנסיבי יותר + צוות שעוזר בקידום הקריירה.
אבל זה כלוב זהב, זו לא באמת מתנה. הכסף הזה הוא סוג של הלוואה. והלוואה מאנשי עסקים קשוחים, לא מאוהבי תרבות.
ההלוואה הזו תרד מהרווחים שיגיעו ממכירת המוסיקה, אם יגיעו – לפני שאתם תראו אגורה.
ואם הלייבל יחליט להעיף אתכם, הוא ידרוש מכם את יתרת ההלוואה הזו בחזרה. ואתם תהיו חייבים להחזיר. כי חתמתם על זה בחוזה. אין ארוחות חינם.
ב. לחץ להצליח מיידית זה לא חופש
לייבלים הם תאגידים עסקיים, שמטרתם אחת – להרויח כסף. לכן הלחץ להצליח – וכמה שיותר מהר – יהיה יותר.
אם הסינגל הראשון, מקס' השני שלכם, לא "יתפוס", רוב הסיכויים שהלייבל יחליט "לנקות" אתכם. זה לא אישי, זה קורה לרוב המוסיקאים שהוחתמו בלייבלים גדולים. לא מסיימים את החוזה על הלייבלים – ולא מיוזמתם.
ג. התערבות בחופש האומנותי זה לא חופש
לייבלים מתערבים בחופש האומנותי של האומנים שלהם. אל תשכחו – בשבילם זה ביזנס.
אם הם יחשבו שמה שאתם צריכים כרגע לעשות זה אלבום קאברים לביונסה וריהאנה – זה מה שתצטרכו לעשות.
רק אחרי שתוכיחו את יכולת המכירה ומשיכת הקהל שלכם – הלייבלים ירפו מעט מחיבוק הדוב ויתנו לכם יותר יד חופשית בבחירות האומנותיות שלכם.
ד. המוסיקה לא שלכם. זה לא חופש
המוסיקה שתיצרו בזמן שתהיו חתומים בלייבל, שייכת ללייבל. גם אם הם יחליטו לאפסן אותה ולא להוציא אותה לאור. זה יהיה נכון גם אחרי שתעזבו את הלייבל. גם אז לא תוכלו להפיץ עצמאית את המוסיקה שהקלטתם בזמן שהייתם חתומים, ובמקרים לא מעטים – אפילו לא תוכלו להקליט את השירים האלה מחדש, כי גם הבעלות על השירים לא תהיה שייכת רק לכם. בהרבה מקרים תישארו אחרי האפיזודה עם הלייבל, בלי כלום.
ההחלטה אם וכיצד להוציא את המוסיקה שלכם לאור שהקלטתם ואפילו כתבתם בזמן שהייתם חתומים – שייכת ללייבל.
אז מה? לא לנסות לחתום בלייבלים?
יש מעט מאוד מקרים, בהם אני ממליץ למוסיקאים לחתום בלייבלים הגדולים. חתימה בלייבל זה כמו הכנסת משקיע-שותף גדול ודורסני לעסק משפחתי קטן.
אם אתם באמת רוצים חופש יצירה ושליטה מלאה על המוסיקה שלכם – אל תתפתו.
אולי בכל זאת יעניין: שני דברים מפתיעים שאתם חייבים לעשות כדי שלייבלים יחתימו אתכם
2. וידאו-קליפ מושקע ואיכותי יביא יותר האזנות
ההגיון הולך ככה: כולם רואים וידאוקליפים. ולכן, ככל שניצור וידאוקליפים מושקעים ומופקים יותר, ככה נמשוך יותר אנשים להאזין למוסיקה שלנו.
אז לא.
א. לא כולם רואים וידאוקליפים
לא כולם שומעים דרך העיניים. תלוי בסוג המוסיקה ובגיל הקהל. ככלל אצבע: ככל שהקהל שלכם יותר צעיר, הוא ייטה לצרוך את המוסיקה שלו יותר "דרך העיניים". אבל אם הקהל שלכם בני 35+ – הוידאו יהיה פחות רלוונטי.
כנ"ל אם הקהל שלכם צורך את המוסיקה שלו בזמני הנסיעה שלו מהעבודה ואליה. למשל, אנשים עובדים בעבודות קבועות (יש כאלה, באמת…)
אם הקהל שלכם לא צורך את המוסיקה שלו דרך העיניים – השקעה גדולה בוידאוקליפ היא לא השקעה נבונה
ב. סרטוני וידאו מופקים ואיכותיים לא עובדים טוב ברשתות החברתיות
ברשתות חברתיות, במיוחד בפייסבוק, וידאו מושקע ומופק יעבוד פחות טוב מוידאו שהופק בתנאים ביתיים, באמצעות איזו מצלמת אייפון רועדת. אני יודע שזה נשמע מנוגד להגיון של רבים מכם, אבל זו עובדה. ברשתות החברתיות אנחנו מעדיפים סרטים ביתיים על פני סרטים מופקים שנראים מליון דולר.
למה? כי אנחנו מוצפים שם באנשים שרוצים למכור לנו דברים, ואנו מנסים לסנן אותם ולהישאר עם הדברים האמיתיים ופחות עם הפייק ניוז והספאם. וידאו שמופק מקצועית אוטומטית מקוטלג כיותר שייך למכירות ולספאם ולכן – פחות אמין ופחות אמיתי. והזמן שישקיעו בצפייה בו יהיה בהתאם.
תחשבו על כל הוידאו הויראליים שראיתם בפייסבוק. רובם צולמו בתנאים ביתיים. ברשתות החברתיות אנחנו מחפשים אנשים אנשים אמיתיים וסרטים אמיתיים, וסרטים ביתיים מרגישים פחות פייק. והכי חשוב – ברשתות החברתיות אנחנו מחפשים את סיפור, לא את איכות ההפקה.
השקעה גדולה באיכות הוידאו לא תביא לכם יותר צפיות ברשתות החברתיות. אולי אפילו להיפך.
אז מה? לא להפיק וידאוקליפים?
קודם כל, בדקו אם הקהל שלכם צורך את המוסיקה שלו דרך העיניים. אם לא – אל תטרחו.
שנית, מה שיגרום לכם יותר צפיות והאזנות לא תהיה איכות ההפקה, אלא הסיפור. אם תשקיעו (לא כסף, אלא זמן ויצירתיות) ותיצרו את הוידאוקליפ עם הסיפור הכי מגניב/מצחיק/סוחף/וכו' שאתם יכולים ליצור – אנשים יראו את הוידאוקליפ שלכם. ממש לא בגלל ששילמתם אלפי שקלים לבמאי מוכשר עם ציוד מדהים ועשרות ניצבים.
שלישית, הוידאוקליפ יצבור צפיות לאורך זמן גם ביוטיוב, ביוטיוב הפקה איכותית לא פוגעת בכמות הצפיות. האם ההפקה האיכותית יכולה לתרום לכמות הצפיות ביוטיוב? זה בכלל לא ברור. הרי רוב צופי יוטיוב הורגלו לסטנדרטים של הרשתות החברתיות. אבל בנושא הזה, אין לי תשובה חד משמעית.
רביעית, כמו ההערה שלי בעניין עטיפה לאלבום. זה בסדר גמור שתחליטו שאתם חייבים וידאוקליפ לשיר שלכם, כי זה חלק מהאמירה האומנותית שלכם. רק אל תשקרו לעצמכם, שההשקעה הזו תחזיר את עצמה בדרך כלשהי או שהיא הכרחית לקידום הקריירה שלכם. ברוב המקרים יש דרכים רבות טובות יותר להשקיע את אלפי פלוס השקלים שלכם בדרך שתקדם אתכם עסקית ושיווקית.
לקריאה נוספת: פייסבוק או יוטיוב: לאן תעלו את הוידאוקליפ החדש שלכם?
לסיכום:
בפוסט הזה נשחטו עוד שתי פרות קדושות:
1. חתימה בלייבל גדול לא באמת תאפשר לכם חופש יצירה אמיתי.
2. וידאוקליפ מושקע ואיכותי לא יביא לכם יותר האזנות. וידאוקליפ עם סיפור מעולה – דווקא כן.
אמיתי ויעיל!
תודה
אני שמח שנהנית לקרוא תומר!