בפוסט הזה אני רוצה לדבר איתכם על נושא חשוב מאוד שאתם מזניחים לחלוטין: פידבק מהקהל שלכם. או יותר במדויק למה אתם לא מבקשים פידבק מהקהל שלכם לפני שאתם משחררים את המוסיקה שלכם.
אתם חיים ויוצרים בתוך בועה. בועה של יצירה ושל יוצרים כמוכם.
אתם כותבים, מלחינים, עושים חזרות וג'אמים ומקליטים בתוך בועה של מוסיקאים. אתם לומדים עם מוסיקאים, עושים האנגים עם מוסיקאים, ואפילו משתתפים בקבוצות וואטסאפ ופייסבוק של מוסיקאים.
בועה, כבר כתבתי.
בכל תהליך היצירה שלכם לא קיים חלק מרכזי וחשוב – פידבק מהקהל.
למעשה, הפעם הראשונה שהמוסיקה שלכם נפגשת עם פידבק מהקהל מתרחשת כשאתם מוציאים לאור את המוסיקה שלכם. אחרי שכבר אי אפשר לעשות בה שום שינוי.
עד הרגע בו אתם משחררים את המוסיקה שלכם, אין לכם מושג אם מוסיקה שלכם בכלל נוגעת במישהו, רלוונטית למישהו. בוודאי אינכם יודעים אילו שירים שלכם יותר מתקשרים ואילו – פחות, אם הטקסטים שלכם נוגעים ורלוונטיים או לא.
ואז, כשמגיע היום הגדול, אתם משיקים את הסינגל או האלבום החדשים שלכם, עליהם עבדתם המון זמן – ואין לכם מושג מה יקרה. אין לכם מושג איך הם יתקבלו, האם יהיו תגובות או שהם יזכו להתעלמות גורפת. אתם אפילו לא יודעים אם עשיתם את ההחלטה הנכונה להוציא דווקא את השיר הזה ולא את האחר כסינגל, או אם נכון היה לעשות קליפ לשיר ההוא.
כל ההחלטות נעשו או באמצעות תחושת בטן שלכם, או בעקבות פידבק מחברים מוסיקאים, או בעקבות ייעוץ ופידבק של המפיק המוסיקלי שלכם.
פידבק ממוסיקאים
תכל'ס, אין טעם לקבל פידבק מהחברים המוסיקאים שלכם לגבי נושאים שקשורים לאינטרקציה ביניכם לבין הקהל.
גם הם חיים בבועה בדיוק כמוכם, ויותר מזה – הם לא הקהל של המוסיקה שלכם.
נכון, יש מוסיקאים שכבר פוצצו את הבועה של עצמם. כאלה שיש להם יותר ניסיון, יש להם קהל והם מופיעים לא מעט. הם אולי כבר יודעים מה עובד להם ולקהל שלהם. אבל גם מהם אין טעם לבקש פידבק.
כי כל הידע (הסופר-חשוב) שלהם קשור למוסיקה שלהם ולקהל שלהם. הם לא באמת יודעים משהו על הקהל שלכם.
אבל יותר מזה – מוסיקאים חושבים מקשיבים למוסיקה ומנתחים אותה כמוסיקאים, לא כמו אנשים "רגילים" – לא כמו הקהל שלכם.
פידבק ממוסיקאים יהיה שונה לחלוטין מפידבק של הקהל שלכם, או במילים אחרות – ממש לא רלוונטי.
ממוסיקאים תשמעו פידבק על מיקס בעייתי, צליל מקומפרס מידי, או טעויות של מוסיקאים. כל מה שלא רלוונטי לקהל הרגיל.
לקהל שלכם לא משנה אם אין מספיק בס במיקס, אם במוניטורים שומעים פחות טוב (הקהל שלכם חושב שמוניטורים זה משהו ששייך למחלקת טיפול נמרץ בבית חולים. או למחשבים), או אם הפרקשניסט הפך את המקצב באמצע השיר.
קהל מאזינים מגיב מהבטן, מהרגש, מהנשמה. הוא יאהב את המוסיקה אם היא ריגשה אותו, נגעה בו, סיפרה לו סיפור, סחפה אותו לחווייה.
רוצים שהשיר שלכם יתקשר עם אנשים מנוגה? אל תבקשו פידבק מתושבי מאדים.
לקריאה נוספת: מה משחקי הכס יכולה ללמד אתכם על קידום קריירת המוסיקה שלכם (ברצינות. מאוד רלוונטי)
פידבק ממפיק מוסיקלי (ושאר אנשי המקצוע)
ומה עם המפיקה המוסיקלית? מה עם דעתה בעניין?
(אני לא מתייחס כרגע לאלה שהדביקו לעצמם את התואר "מפיק מוסיקלי" בגלל שהם יודעים להפעיל פרוטולס, קנו שני מוניטורים משומשים במצב טוב והדביקו כמה תבניות ביצים לתקרה של חדר השינה שלהם, אני מתייחס למפיקים עם ים ניסיון בעבודה עם מוסיקאים שכבר למדו מה עבד ומה פחות עבד. כאלה שמרגישים את השוק ואת הקהל.)
המפיקה המוסיקלית שלכם היא באמת האדם היותר מנוסה בבועה שלכם, וככזה חשוב שתקשיבו לה.
אבל מפיקה מוסיקלית טובה ובעלת ניסיון צריכה להיות הראשונה שתאמר לכם שהניסיון הרב שיש לה אינו מהווה תחליף לדבר האמיתי:
פידבק מהקהל שלכם
כן, אני יודע שזה נשמע לחלקכם מהפכני –
מה דעתכם פשוט לשאול את הקהל שלכם?
מה ייצא לכם מזה?
המון.
פידבק מוקדם מהקהל שלכם, יאפשר לכם לדעת אילו שירים עובדים יותר טוב ואילו פחות, אילו טקסטים עוברים ואילו לא, לאילו שירים מתחברים משמיעה ראשונה ומי הם האחרים שצריכים להאזין להם שוב ושוב כדי שערכם יתגלה – עוד לפני שאתם משקיעים הכל בהפקת המוסיקה.
פידבק מוקדם מהקהל יעזור לכם לבחור אילו שירים ייכנסו לאלבום ואילו ימתינו לתיקונים, אילו שירים להוציא כסינגלים ואילו כוידאו קליפים, ואפילו יוכלו לעזור לכם בסדר השירים באלבום.
במילים אחרות,
פידבק מוקדם מהקהל יקטין את הסיכון שאתם לוקחים ויגדיל את הסיכוי שהשירים שלכם יתפשו
אז אם זה כל כך חשוב, למה אתם לא מבקשים פידבק?
1. כי אתם חיים בבועה
כשחיים בבועה נוטים לשכוח שיש חיים מחוץ לבועה, ובבועה שלכם אין קהל. יש רק אתכם ועוד מוסיקאים כמוכם. המחשבה שאתם צריכים להציץ אל מחוץ לבועה ופשוט לשאול, לא עולה על דעתכם.
2. כי ביקורת זה מאוד מפחיד
המוסיקה שלכם זה אתם. אתם שמים בה את הלב, הרגשות והנשמה. ולכן לקבל ביקורת שלילית על היצירה שלכם, מרגיש לכם כמו ביקורת שלילית עליכם.
אז אתם לא מבקשים פידבק, בטח לא מאנשים "מבחוץ" שלא מבינים אתכם ואת הפחד הזה.
3. כי סיפרו לכם שלערב קהל בתהליך היצירה = להתמסחר
יש אתוס בבועת המוסיקאים שאומר שאם מכניסים קהל לתהליך היצירה, היצירה "תזדהם" ותתמסחר.
כמו כל שקר אפקטיבי, יש בכל אחת משלוש הסיבות האלה מעט אמת
נכון, אתם חיים בבועה וזה משרה ביטחון. אבל זו בועה שאמורה להתפוצץ שתצאו עם המוסיקה שלכם לקהל. לא עדיף לפוצץ אותה בזמן ובדרך שיביאו לכם תועלת?
נכון, זה מפחיד מאוד לקבל ביקורת שלילית על המוסיקה שלכם ועליכם.
אבל ראשית, הביקורת תגיע בכל מקרה, ברגע שתוציאו את המוסיקה לאור.
ושנית, אם אתם תהיו אלה שתבקשו פידבק, תוכלו לעשות זאת בצורה מבוקרת, בקבוצה מפרגנת, מה שיקטין את הסכנה לקבל ביקורות שאינן ביקורות בונות.
נכון, הרבה אנשים, ובהם מחנכי מוסיקה מספרים לכם שאם תקשיבו לקהל שלכם, תשנו את המוסיקה שלכם ותתמסחרו, ולכן אין מקום לקהל בתהליך היצירה, אבל האמת היא שהתמסחרות היא מקרה קיצוני של קבלת פידבק מהקהל, ועד שתגיעו לקיצון הזה, יש לכם רק מה להרויח מפידבקים כאלה. ובשביל שפידבק יהיה משמעותי הוא חייב להיות בזמן התהליך, עוד לפני שעשיתם פינישים אחרונים, ולא כשהשיר כבר בחוץ ומוגמר.
לקריאה נוספת: השקר הגדול: אתם לא רוצים לשמוע פידבקים אז למה לבקש?
איך תקבלו פידבק מהקהל?
כמובן שאין צורך וגם לא נכון להתייעץ עם כולם. אתם צריכים ליצור לכם קבוצת ביקורת. כזו שתהיה מורכבת מאנשים שמפרגנים לכם או ליצירה שלכם. כאלה שמולם תרגישו יחסית נוח להיחשף, ושתהיו בטוחים שהביקורת שלהם היא ביקורת בונה.
אם יש לכם רשימת דיוור פעילה של אוהדים – השתמשו בה.
אם אין לכם עדיין רשימת דיוור פעילה (אתם רציניים?! אין לכם עדיין רשימת דיוור פעילה??), איספו כמה שיותר אנשים שאתם מרגישים שהם בעדכם. כאלה שאוהבים את המוסיקה שלכם, חברים שלכם, בני משפחה וכו' וכו', וצרו לעצמכם את הקבוצה.
מרגע שהקמתם את הקבוצה, התייחסו אליהם כאל היועצים שלכם, כאל שותפים שלכם לדרך. בקבוצה הזו תשמיעו סקיצות ותבקשו ביקורת בונה אמיתית וכנה, תתייעצו על איזה מהשירים יותר מתאים כסינגל וכו' וכו'.
נכון, זה מפחיד לשתף את החומרים שלכם עוד לפני שהם מוכנים, אבל כמו שכתבתי מקודם, זה יועיל לכם הרבה יותר משזה יזיק לכם.
אין זה אומר כמובן, שהכוח לקבל החלטות עובר עכשיו לידי הקבוצה. ממש לא. אתם עדיין המחליטים היחידים על עתיד המוסיקה שלכם. אתם תחליטו מה לפרסם ומה לגנוז, מה להוציא כסינגל ומה לא. אבל עדיף שתעשו את זה אחרי שתקבלו פידבקים מהקבוצה שלכם.
הסכנה היא לא כל כך ב״התמסחרות״ כמו באובדן אמירה אומנותית. יצירה היא מקום חשוף וחושף. לקבל ביקורת על מוצר שאינו מוגמר ונמצא בתהליכי כתיבה / הלחנה / הפקה יכולה להיות משתקת ויכולה לגרום לריכוך של דברים שהיו יכולים להיות חדים או אפילו לגניזה של אמנות נושכת. יותר מכול חשוב לבחור בפינצטה את האנשים שבוחרים לקבל מהם ביקורת. האנשים האלה צריכים להיות אנשים שאתם מאוד מאוד מאוד מעריכים את הטעם המוזיקלי שלהם, שהם אולי לא מפיקים מוזיקליים אבל הטעם שלהם מייצג נאמנה את הטעם שלכם, או את השאיפות שלכם. לא רק שהם צריכים להיות בעלי טעם מוזיקלי מצויין הם גם צריכים להיות אנשים רהוטים להפליא, עדינים למכביר, וכאלה שרוצים רק בטובתכם. אנשים שגם אם אינם בקיאים בז׳רגון המוזיקלי ובמונחים הטכניים, יכולים לנמק את הערותיהם ולהגיד מה לא עבד עבורם ומדוע, ומה כן עבד וכיצד. בקיצור, מפיקים מוזיקלים שפשוט פסעו בדרך שונה בחייהם והפכו להיות רו״ח או מורה בבית ספר אבל ביקום מקביל היו יכולים להיות אחלה מפיקים מוזיקליים.
לנסות ולמנף את תהליך היצירה לחיזוק קשר עם הקהל, או להגברת החשיפה של חומרים חדשים טומן בתוכו עוקץ גדול שאני טוען שחסרונותיו עולות על מעלותיו. הדרך הטובה ביותר לקבל משוב על חומרים חדשים היא להופיע איתם מול קהל ולהרגיש מתי הקהל איבד קשב, ומתי התחבר לחלוטין. זהו מדד מוצלח ביותר להבנה של איזה שיר עובד ואיזה שיר לא עובד, הרבה יותר מאשר לחשוף שיר בתהליכי עבודה לביקורת כללית של אנשים שאינם יודעים להעביר ביקורת רלוונטית.
הי ג'ו, יש הרבה אמת בדברים שכתבת, ואכן, יש סכנות בחשיפה מוקדמת של היצירה והאומן. אבל עדיין אני סובר שהדרך העדיפה היא דרך השיתוף וההתייעצות בזמן העבודה ולא כשהדברים כבר סגורים ומוגמרים.
אתמקד בשתי נקודות:
1. נכון, הכי טוב לבדוק חומרים בהופעות. אין ספק. אבל לרוב, מוסיקאים צעירים בתחילת דרכם, קודם מקליטים אלבום ורק אח"כ מקימים הרכב ומתחילים להופיע. התוצאה יכולה להיות במקרים רבים, שהאלבום הראשון, זה שהושקעו בו הרבה זמן וכסף, "יילך לפח" – כולו או חלקו. זה יכול היה להימנע אם הקהל היה משותף בשלבים מוקדמים יותר.
2. לאסוף סביבך רק אנשים עם טעם מוסיקלי כשלך, זה נכון, רק אם אתה חושב שהקהל שלך הוא משוכפל גנטית כמוך.
קהל קולט את המוסיקה שלך אחרת ממה שאתה קולט אותו, וחשוב להבין את זה כמה שיותר מוקדם.