קרמבו למוסיקאים: 4 דברים שמוסיקאים חייבים ללמוד מקרמבו

את הרעיון לפוסט הזה יצרתי בזמן המתנה ליד חדר ניתוח.

ישבתי בחדר ההמתנה ליד חדר הניתוח בו עומר, הבן שלי נותח וחיכיתי שיאמרו לנו משהו. בינתיים  גלשתי באינטרנט. בכל מקום – YNET, מעריב, מאקו, גלובס וכו' וכו' – בלטה אותה ידיעה "מרעישה" חברת שטראוס הודיעה שמעכשיו הקרמבו שלה יימכר עירום. תוסר ממנו עטיפת האלומיניום הותיקה.

"איך ממתק די נחות מצליח ליצור כותרות כאלה בכל כלי התקשורת?" חשבתי לעצמי.

התחלתי לנתח שיווקית ועסקית מה קורה כאן. על מה הרעש התקשורתי.

ככל שזמן ההמתנה לסיום הניתוח התארך, המחשבות שלי התחילו לרוץ לכיוון שאני הכי מושקע בו רגשית (חוץ מהמשפחה) – קידום עסקי ושיווקי של מוסיקאים. הכל בראש התחיל להתערבב. התחלתי לחשוב איך ממתק די נחות מוכר בכל שנה 50 מליון יחידות. ובכלל, מה קרמבו יכול ללמד אתכם על דרכים נכונות לקידום הקריירה המוסיקלית שלכם.

אז הנה:

קרמבו למוסיקאים: 4 דברים שמוסיקאים חייבים ללמוד מקרמבו

1.  התמדה

התמדה - קרמבו וניל או מוקה

אני מאוד אוהב קרמבו, אבל בואו נודה: קרמבו הוא ממתק די נחות.

יש בו קצף ביצים על עוגיה לא ממש טעימה וציפוי שהוא תחליף שוקולד. זהו.

ובכל זאת, קרמבו הוא רב מכר היסטרי. בכל יום שטראוס מייצרת 300,000 קרמבואים.

איך זה קורה? קודם כל התמדה.

קרמבו משווק בישראל כבר 56 שנה ברציפות – מאז שנת 1962.

בתחילה הוא היה עוד ממתק מבין הממתקים ששווקו אז, ולאט לאט הוא תפס את מקומו המרכזי בו הוא מחזיק היום. היו הרבה ממתקים, נוצצים הרבה יותר – שהופיעו כרוח סערה, היו להיט לעונה שתיים – ונעלמו. קרמבו עוד איתנו.

לימוד קרמבו #1 למוסיקאים:

הדבר המשותף לכל מי שהצליח בכל תחום שהוא זו התמדה. גם בקידום המוסיקה שלכם.

אתם נמצאים במרתון, לא בספרינט. גם בתקופות הקשות, עם נפילות ובלי לראות את הסוף, ובמיוחד בחברה בה אנו חיים – חברת האינסטנט. בה התקשורת והחברה כולה מחשיבים מאוד כוכבים נולדים, שפים נולדים וסלבסים נולדים.

התמדה היא האלמנט הכי משמעותי בהצלחה בתעשיית המוסיקה. ואני מדבר על הצלחה אמיתית, לאורך זמן, לא לאלה שיש להם להיט חד פעמי ומקרי פה ושם.

היא גם הדבר הקשה ביותר ליישום

לקריאה מפורטת יותר: 6 טריקים פשוטים שיאפשרו לכם לשמור על התמדה ולהצליח ובגדול!

2.  התמקדות (פוקוס)

התמקדות - קרמבו וניל או מוקה

לקרמבו יש שני טעמים – וניל ומוקה. זהו.
בעבר, נעשו ניסיונות לשווק קרמבו בטעמי תפוז, ריבת חלב, פטל ואפילו תות. שטראוס זנחה את כולם.

ברגע הראשון, זו נשמעת מדיניות לא הגיונית: הרי בטוח שיהיו כאלה שיאהבו דווקא קרמבו תות, למה להפסיד אותם? למה לוותר על קהל לקוחות שאוהב דווקא את הקרמבו שלו דווקא בטעם ריבת חלב?

אבל עבור שטראוס זו המדיניות הכי נכונה שיש: מיקוד הייצור בשני סוגי קרמבו בלבד – וניל ומוקה – חוסך עלויות ייצור ומאפשר לשטראוס להרויח יותר.

לימוד קרמבו #2 למוסיקאים:

כדי להצליח היום בשוק המוסיקה, אתם חייבים להתמקד. אתם חייבים לבחור  כיוון אחד, מטרה אחת – וללכת עליהם בכל הכוח.

אז גם אם המוסיקה שלכם מתאימה גם לארץ וגם לחו"ל, גם למופעים של עיריות וגם לפאבים, גם להופעות סלון וגם לאולמות גדולים, גם למופעי יחיד עם גיטרה וגם להרכבים חשמליים –

בחרו כיוון ולכו עליו בכל הכוח.

אני מבין לגמרי. זה מפחיד לשים את כל הביצים בסל אחד – ולהתמקד בכיוון אחד – בהשגת מטרה אחת.

זה מפחיד, כי יש סיכוי שלא תצליחו להשיג את המטרה שבחרתם לעצמכם, ואז כל ההשקעה שלכם היתה לשוא.

זה מפחיד, כי ככה אולי תחמיצו הזדמנויות אחרות בכיוונים בהם בחרתם לא ללכת.

אבל אם אתם רוצים להתקדם ולהצליח – אין לכם ברירה

לקריאה נוספת: עוד דרך בטוחה לוודא שלא תצליחו בקריירה המוסיקלית שלכם

3.  יצירת מחסור

הקרמבו הראשון לעונה של עומר
הקרמבו הראשון לעונה של עומר. הוא מעדיף מוקה. ברקע: צמר אדיש

מה מבשר את בוא הסתיו? חצבים? נחליאלים? סתווניות? שטויות. בשבילי מה שמסמל את בוא הסתיו הוא קרמבו

קרמבו מייצרים במשך חמישה חודשים בלבד בשנה. מספטמבר ועד ינואר. שטראוס מוכרת למעלה מ-50 מליון קרמבו בחמישה חודשים אלה.

במקור הסיבה היתה מזג אויר – בתקופות החום קצף הביצים היה מתייבש בחום וציפוי השוקולד היה נמס – ולכן ייצרו קרמבו רק בתקופות הקרירות יותר.

אבל היום, בעידן המזגנים והמקררים, זו כבר לא הסיבה.

הסיבה היא שיווקית נטו. הידיעה שקרמבו הוא מוצר עונתי יוצרת ביקוש גדול יותר אליו. לקראת ספטמבר נוצרת ציפיה לקרמבו, וכשהוא מגיע סוף סוף – הישראלים מסתערים.

אם קרמבו היה זמין כל הזמן – 12 חודשים בשנה, חלק מה"הילה" סביבו היתה מוסרת והקרמבו היה חוזר להיות עוד ממתק שנמצא תמיד על המדפים.

לימוד קרמבו #3 למוסיקאים:

אם תיצרו תחושת מחסור, אנשים יקנו מכם יותר.

זוכרים את הידיעות בתקשורת על סולד אאוטים מטורפים תוך שעה להופעות של עומר אדם? אלה שלכל אותם הופעות אפשר אח"כ היה למצוא כמה כרטיסים שתרצו למרות הסולד אאוטים?

מכירים את התורים שיש בימים של השקת האייפונים החדשים תמיד בעקבות הודעות שלא מייצרים מספיק אייפונים שיספיקו לכולם?

אז אלה דוגמאות ליצירת מחסור מדומה. מחסור גורם לאנשים לקנות יותר.

  • אם אתם מנגנים את אותה הופעה בדיוק בכל חודש, יהיה קשה להביא להופעה קהל, כי אנשים יאמרו לעצמם:  "הפעם לא ממש נוח לי ללכת (יש האח הגדול בטלוויזיה), אגיע להופעה הבאה."
  • אם כל המוסיקה שלכם זמינה כל העת ביוטיוב/סאונדקלאוד/אפל מיוזיק/ספוטיפיי – למה שמישהו ירצה לרכוש בכסף מלא את האלבום שלכם?
  • אם מחיר ההופעה שלכם קבוע, למה שמישהו יקנה כרטיס שבועיים מראש ולהתחייב. עדיף לחכות עד לרגע האחרון ולקנות בקופה.

יש טכניקות רבות ליצירת מחסור ודחיפות בשיווק מוסיקה. מיצאו את הטכניקות שמתאימות אלה שהכי אפקטיביות על הקהל שלכם, ואל תפחדו לנסות אותן.

אם תוסיפו תחושת מחסור ודחיפות לשיווק שלכם, תראו עלייה משמעותית במכירות.

4.  לספר את הסיפור – אומנות הסטוריטלינג

לספר את הסיפור - מודעה משנת 1966
מודעה (אמיתית) משנת 1966. אחלה סיפור, לא?

איך קורה שדווקא לממתק הדי-נחות הזה, כל כלי התקשורת הקדישו זמן מסך משמעותי בפריים-טיים שלהם כשיצאה ההודעה על הסרת האלומיניום מהמוצר? הרי יש המון ממתקים יותר טעימים ובוודאי הרבה יותר איכותיים ממנו שלא מקבלים יח"צ כזה.

כי קרמבו הוא לא "רק" קרמבו. קרמבו הוא סיפור. הרבה סיפורים

הדרכים השונות לאכול קרמבו הם סיפור: מלמעלה, מהעוגיה, או קודם לאכול את הציפוי. יש כאלה אפילו שאוכלים קרמבו בפיתה.

אפילו העטיפה היא סיפור: יש ילדים שמתמחים ביישור נייר האלומיניום שעוטף את הקרמבו (אני למשל, כשהייתי ילד), יש כאלה שאספו את הניירות והפכו אותם לכדור אלומיניום גדול ומהודק (כמו שעומר הבן שלי עושה).

להקת כוורת כתבה על קרמבו שיר, ואפילו יש דמות מסרט שקוראים לה קרמבו:

הסיפור של הקרמבו הרבה יותר חשוב מהקרמבו עצמו.

לימוד קרמבו #4 למוסיקאים:

אתם עושים מוסיקה טובה. אולי אפילו מצוינת.

אבל יש עוד אלפי מוסיקאים אחרים מסביבכם, שעושים מוסיקה טובה לא פחות מכם. מה

שיגרום לאנשים לשים לב דווקא אליכם ולהקשיב דווקא למוסיקה שלכם – הוא הסיפור שלכם ושל המוסיקה שלכם.

מוסיקה, טובה ככל שתהיה, בלי סיפור – היא "סתם" עוד מוסיקה מבין אינספור אופציות. אין באמת סיבה שמישהו יקשיב דווקא לה.

אז מוסיקאים יקרים, עיצרו לרגע את הפקת הקליפים הכיפיים, את עיצובי העטיפות, את צילומי היח"צ ושאר ההוצאות על חומרים שיווקיים שונים ומשונים, ונסו קודם להגדיר לעצמכם מה הסיפור שלכם. סיפור מעניין כזה, שמי שיקרא או יקשיב לו, ירגיש שהוא פשוט מוכרח לשמוע את המוסיקה שנוצרה בעקבות הסיפור הזה.

רק אחרי שתחליטו על סיפור שכזה, תוכלו להמשיך ביצירת החומרים, והפעם – כשהסיפור שלכם משולב בהם.

לקריאה נוספת: חשיבות הסיפור שלכם: למה המוסיקה שלכם לא מדברת בעד עצמה

לסיכום: 4 דברים שמוסיקאים חייבים ללמוד מקרמבו

1. התמדה

2. התמקדות

3. יצירת מחסור

4.  לספר את הסיפור – אומנות הסטוריטלינג

אז איזה קרמבו אתם אוהבים? וניל או מוקה?

Speak Your Mind

*

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.