"אז מה אתה באמת עושה בחיים?"
רובכם מכירים את הסיטואציה. מפגש משפחתי/חברי, ואז חבר או בן משפחה, שואל אתכם את השאלה הזו או שאלה אחרת מארסנל שאלות מעליבות או חטטניות, אולי אפילו בלי שיידע שהשאלה הזו פוגעת ומכאיבה.
וזה כואב דווקא בגלל שזה מגיע מחברים ובני משפחה. כי מהם אנחנו מצפים לקבל חיזוקים ותמיכה, ובוודאי לא פגיעה וכאב.
אחת הדרכים הכי אפקטיביות לא להיעלב, או לפחות להיפגע פחות, היא להבין מה עומד מאחורי אותן שאלות מעליבות ואמירות פוגעניות.
בפוסט קודם סיפרתי לכם מדוע זה קורה. למה חברים ובני משפחה לא מביעים בכם ובדרך שבחרתם להיות מוסיקאים אמון:
הסיבות העיקריות מדוע אנשים שאוהבים אתכם לא מאמינים בכם
אחת מהתגובות שקיבלתי לפוסט הזה היתה ממוסיקאי, ששאל אותי איך להגיב בזמן ששואלים אתכם שאלות מעליבות ופוגעות מהסוג הזה. הבטחתי לו תשובה – והנה היא – בצורת הפוסט הזה.
הפוסט הזה עוסק בתשובות הנכונות שאתם צריכים לתת לכל אותן שאלות מעליבות וחטטניות. אלה צריכות להיות תשובות מנומסות ואדיבות, אבל כאלה שיגרמו לבני השיח שלכם להפסיק לשאול עוד שאלות מהסוג הזה.
אחרי שסיימתי לכתוב את הפוסט, הבנתי שמסמך ובו דוגמאות אמיתיות לשאלות פוגעניות נפוצות ותשובות מוצעות שלי להן, יכול לעזור לכם מאוד, ויכול להיות תוספת מצוינת לפוסט הזה.
אז כתבתי לכם כתוספת לפוסט הזה, גם את המסמך:
7 תשובות מנומסות לשאלות מעליבות וחטטניות שיגרמו לבני השיח שלכם להפסיק להטריד אתכם
במסמך תמצאו 7 מהשאלות הכי נפוצות שמוסיקאים נשאלים + התשובות שלי לכל אחת מהשאלות האלה + הסברים מדוע בחרתי לענות ככה. (ההסברים שלי יעזרו לכם בניסוח תשובות משלכם).
הקליקו כאן לקבלת המסמך מייד למייל שלכם
אני מציע לכם לקרוא אותו מייד אחרי שתסיימו לקרוא את הפוסט הזה, ולשמור אותו לזמנים שתזדקקו לו.
שלוש דרכי תגובה אופייניות וגרועות למצבים כאלה
מוסיקאים נוהגים להגיב לכל אותן שאלות מעליבות במפגשים משפחתיים וחברתיים, באחת משלוש הדרכים הבאות:
-
להתחמק ככל האפשר ממפגשים משפחתיים.
-
להיות נחמדים ולחייך מהעלבונות כאילו זו בדיחה מצחיקה.
-
לענות באגרסיביות כדי ליצור הרתעה שתמנע שאלות כאלה בעתיד
כל שלוש התגובות האלה הן רעות:
-
להתחמק ככל האפשר ממפגשים משפחתיים:
זו אופציה רעה. היא מרחיקה אתכם מחיק המשפחה והחברים, כולל אלה שכן מספקים לכם את התמיכה והיציבות לה אתם זקוקים מאוד.
-
להיות נחמדים ולחייך מהעלבונות כאילו זו בדיחה מצחיקה:
גם זו אופציה רעה. היא נותנת לגיטימציה לשאלות הפוגעניות האלה, מקבעת אצל המעליבים את התחושה שאפילו אתם יודעים שאתם מתעסקים בשטויות, ומבטיחה שהשאלות והחיטוטים לא ייפסקו.
-
לענות באגרסיביות כדי ליצור הרתעה שתמנע שאלות כאלה בעתיד:
וגם זו אופציה רעה: היא אומנם יכולה לגרום להפסקת השאלות הפוגעות, אבל במחיר של פגיעה בחברים ובני משפחה, שלרוב אפילו לא יבינו מדוע מגיעה להם תגובה מעליבה כמו זו שהגבתם.
הדרך הרביעית: לסתום לחטטנים את הפה. בנימוס כמובן
במקום שלוש דרכי התגובה הגרועות האלה שפירטתי לעיל, אני מציע לכם לבחור בדרך הרביעית:
לענות לשאלות ולהערות של החברים והקרובים בצורה מנומסת, אדיבה ולא אגרסיבית, בדרך שתאפשר לכם גם להנות מהמפגשים המשפחתיים והחבריים וגם שתגרום לבני השיח שלכם להפסיק להטריד אתכם ולהמשיך לשאות שאלות מעליבות ופוגעניות כאלה
איך עושים את זה?
כדי שהתשובות שלכם ישיגו את מטרתן ויגרמו להפסקת השאלות המטרידות, הן צריכות להיות כאלה שעונות על ה"למה": מדוע האנשים האלה בכלל שואלים אתכם את השאלות המעצבנות האלה.
כפי שפירטתי בפוסט הזה, ברוב המקרים, בני השיח שלכם לא מכירים כלום במה שקורה בתעשיית המוסיקה, הם חוששים לכם ולעתידכם, הם מסתכלים על כל דבר בצורה פרקטית ורציונלית, ולפעמים הבחירה שלכם לעשות את מה שאתם אוהבים, מזכירה להם שהבחירה שלהם היתה אחרת – והם פשוט מקנאים.
כעת, אחרי שאתם יודעים מה הסיבות שעומדות מאחורי השאלות המטרידות האלה, נסחו את תשובותיכם בדרך שתעצור את החקירות ותשתיק אותם
הנה כמה טיפים לתשובות שמונעות שאלות פוגעניות נוספות
- ענו תשובות מלאות ומפורטות, כאלה שלא משאירות מקום לשאלות המשך.
- הסבירו להם מה אתם עושים בשפה שהם מבינים. השתמשו במינוחים הלקוחים מעולם העסקים, לא מעולם האומנות.
- הפגינו בטחון עצמי בעצמכם ובדרך שבחרתם. העבירו את המסר שהכל בשליטה.
- כבדו את עצמכם. אל תשתפו פעולה עם שאלות או ניסוחים שעושים את ההיפך. אפילו במחיר של להיראות "כבדים" או חסרי הומור עצמי. אנשים מכבדים את אלה שמכבדים את עצמם.
-
אל תכנסו לויכוחים על עובדות ובוודאי אל תתכחשו לעובדות.
למשל: התעשייה בה בחרתם לפעול היא מסוכנת מאוד. זו עובדה. רוב מי שניסה ללכת במסלול שלכם – לא הצליח להגיע ליעד. זו עובדה. אל תתווכחו עם עובדות.
אבל העבירו את המסר שאתם מודעים לכל העובדות הללו ולא מתעלמים מהם ודווקא בשל כך אתם חדורי מוטיבציה להצליח ומוכנים לעבוד קשה לשם כך. -
אל תיגררו לויכוחים. במיוחד לא על הגדרות.
למשל: האם מה שאתם עושים זו "עבודה" למרות שאתם לא מרויחים ממנה? אל תכנסו לפינה הזו. - אל תהססו להודות – ובגאווה – שאתם עושים מה שאתם אוהבים. גם אם זה יגרום לקנאה אצל בן השיח שלכם. זו בעייה שלהם.
סיכום
הדרך הנכונה להפסיק את מטחי השאלות המעליבות מצד בני משפחה וחברים אינה בהתחמקות ממפגשים או בהסכמה שבשתיקה לתפיסת העולם השונה של בני השיח שלכם, ואפילו לא בתגובות אגרסיביות מצידכם.
הדרך הנכונה להפסיק שאלות מסוג זה הוא לענות בצורה מנומסת, מלאה ומפורטת, בשפה שבני השיח שלכם מבינים, ולהקטין את רמת הפחד והחשש שלהם לגבי עתידכם.
ושוב מזכיר לכם שאתם מוזמנים לקבל ממני למייל שלכם את המסמך הנלווה לפוסט שכתבתי לכם:
7 תשובות מנומסות לשאלות חטטניות ופוגעות שיגרמו לבני השיח שלכם להפסיק להטריד אתכם
הקליקו כאן לקבלת המסמך במיידית למייל שלכם
אתה גדול