הפוסט הזה עוסק בנושא קשה: איך תתמודדו עם טרולים ושונאים ועם תגובות מרושעות ואיך לא תאפשרו לאנשים המרירים האלה לגרור אתכם למטה.
בסופו של הפוסט תמצאו שלוש דרכים יעילות לשינוי דפוס החשיבה שלכם ולהתמודדות עם שונאים ותגובות מרושעות.
**
לפני כמה שבועות נפגשתי עם מוסיקאית שהחליטה לחזור ולעסוק במוסיקה אחרי כמה שנות הפסקה. בשיחה הסתבר שהיא הפסיקה אחרי שהיא קיבלה כמה תגובות מרושעות על המוסיקה שלה. התגובות האלה גרמו לה לפקפק בכשרון שלה ובעקבות זאת היא עזבה את הקריירה המוסיקלית בה עשתה את צעדיה הראשונים.
מה שהמוסיקאית סיפרה טלטל אותי.
גם בגלל שהיא באמת מאוד מוכשרת וייחודית וחבל שהיא נכנעה לטרולים
אבל גם בגלל שזה הזכיר לי את אחת ההתקלויות שלי עם שונאים כאלה:
לפני קצת פחות משנתיים שלחה אומנית (שלטובתה לא אחשוף את שמה כאן בפומבי) מייל לכל אנשי המפתח במשרד החוץ, העוסקים בתרבות. במייל הזה היא האשימה אותי בשחיתות בבחירת ההרכבים לאירוע החשיפה הבינלאומית לג'אז ומוסיקת עולם, אותו יזמתי והקמתי ושאני מנהלו האומנותי.
אנשי משרד החוץ, השותפים שלנו בארגון החשיפה הבינלאומית, פנו אלי לקבל הסברים. אז נתתי להם.
ברור שכל טענותיה היו שקריות והפרכתי אותן בקלות.
אבל הסיפור הזה השאיר אותי פגוע:
"אני משקיע המון כדי לתת לכם האומנים – כלים, ידע ופלטפורמות לקידום – וזו התודה שאני מקבל בתגובה? ועוד ממישהי שהקדשתי לה מזמני ונפגשתי איתה כדי לייעץ לה?"
בימים שאחרי המייל המגעיל הזה, כל מה שרציתי היה להפסיק. להפסיק עם החשיפה הבינלאומית, להפסיק עם פגישות הייעוץ, להפסיק עם הבלוג שלי.
"כי למה להמשיך לתת, אם זה מה שאני מקבל בתמורה? אומנים זה עם כפוי טובה. אני עם תמיכה בהם גמרתי!"
אבל לשמחתי, בת זוגי, זו שתמיד תומכת בי ונותנת לי פרספקטיבה, עזרה לי גם הפעם.
לקח לי קצת זמן להרגע, אבל לבסוף הצלחתי לראות את התמונה הגדולה:
על כל שונא שצברתי, יש רבים אחרים שכן מפרגנים לי
יש לא מעטים שטורחים ומודים לי בכתב ובעל פה, ויש רבים עוד יותר שמפרגנים, אבל לא טורחים לומר לי זאת.
הבנתי שהמייל המכוער ההוא, לא באמת קשור אלי. הוא קשור אל מי שכתבה אותו: למצב נפשי בו היא נמצאת, או לתסביך כזה או אחר שיש לה, או אולי לתקופה רעה בחיים שהיא עוברת.
וגם הבנתי שהעובדה שיש מידי פעם אנשים מרירים, שונאים או מתוסכלים, לא צריכה לגרום לי להפסיק לתת לכם המוסיקאים את מה שיש לי לתת.
ולמה אני מספר לכם את זה?
כי זה נכון גם לכם – מוסיקאים יקרים:
כן, מידי פעם אתם מקבלים תגובות מגעילות ורעות על מוסיקה שלכם.
כן, לפעמים הביקורות שתקבלו יהיו מרושעות.
כן, יש אנשים שטורחים ועושים דיסלייק לוידאו שלא אהבו ביוטיוב.
כן, אני לגמרי יודע שכשדברים כאלה קורים, הרוח מהמפרשים שלכם יוצאת בבת אחת, וזה וגורם לכם לרצות לעזוב הכל ולהתכנס בעצמכם.
כן, אני יודע שכשטרולים כאלה מתקיפים אתכם, אתם הרבה פעמים מתחילים לפקפק בעצמכם ובכשרונכם ומתחילים לחשוב על להפסיק לעשות מוסיקה.
אבל אסור לכם להפסיק!
אסור לכם להפסיק כי אסור לכם לתת לאיזה טרול שאין לו חיים להרוס לכם את היום. בטח לא לגרום לכם להפסיק!
אסור לכם להפסיק כי למרות שמה שנשאר ולא מרפה הן דווקא התגובות השונאות והטרוליות, יש לכם הרבה יותר תגובות חיוביות, מחזקות ואוהדות.
אסור לכם להפסיק כי אם תפסיקו יהיו הרבה אנשים, שבשבילם העולם הזה יהפוך לקצת פחות נעים.
לקריאה נוספת: הדרך הבטוחה לוודא שלא תצליחו
טרולים או ביקורת בונה?
לא קל לקבל ביקורת על דברים שהם ה"בייבי" שלנו. אבל חשוב מאוד לדעת להבדיל בין תגובות שונאות, מגעילות או מרושעות לבין ביקורת בונה.
ביקורת בונה צריכים ללמוד לקבל. במיוחד אם אתם מאמינים שהיא מגיעה מאנשים שרוצים בטובתכם.
איך מתמודדים עם טרולים ושונאים?
מאחר ולא תצליחו לשנות את המרירות והשנאה שיש בטרולים, אתם צריכים ללמוד להתמודד עם תגובות וביקורות מגעילות.
במהלך השנים בדקתי כל מיני דרכים להתמודדות עם טרולים ושונאים. הנה הדרכים היעילות ביותר לדעתי:
שלוש דרכים יעילות לשינוי דפוס החשיבה שלכם ולהתמודדות עם שונאים ותגובות מרושעות
1. תחסמו אותם
המייל שלכם, האתר שלכם, דף האומן שלכם בפייסבוק וערוץ היוטיוב שלכם, הם הבית הוירטואלי שלכם. מותר לכם, ואפילו רצוי לא להכניס הביתה את השונאים שלכם.
אסור לכם להשאיר את ההשמצות בבית הפרטי שלכם בגלל ססמאות ריקות כמו "זכות הציבור לדעת" או "חופש ביטוי".
מי שרוצה להשמיץ אתכם – שיעשה את זה באתר אחר – לא אצלכם בסלון.
מחקו את ההערות והתגובות השונאות. מחקו את הטרולים מרשימת הדיוור שלכם. אנפרדו אותם ועשו להם בלוק. בקיצור – תעלימו אותם מחייכם. אין להם שום ערך חיובי בשבילכם.
2. פרגנו לאחרים
"מה ששנוא עליך וגו'"
נכון שחשוב לכם לקבל חיזוקים חיוביים, ובמיוחד בזמן שהמצב-רוח שפוף בגלל התקפת שנאה ורוע לב?
אז תעשו את זה בדיוק גם לאחרים.
הקפידו לפרגן, זרקו מידי מידי פעם מילה טובה, שתפו בפייסבוק ואפילו ברשימת הדיוור שלכם דברים שאהבתם שעשו אחרים. ואל תתעצלו לתת לייקים לפוסטים בעלי ערך ותוכן.
קרמה, אתם יודעים.
לקריאה נוספת: זהירות! אל תעשו את הטעות הגדולה הזו בקידום הקריירה שלכם!
3. בנו תיק ביקורות אוהדות
הכינו לעצמכם תיקייה מיוחדת בה תשמרו את כל המיילים המפרגנים, המסרים החיובים והביקורות הטובות עליכם.
כשתהיו בתקופה מבאסת כזו, הכנסו לתיקייה ועיינו קצת במה שאחרים כתבו עליכם, ותזכרו שהאוהבים והאוהדים שלכם רבים הרבה יותר מהשונאים שלכם.
ולא, התפקיד של התיקייה הזו היא לא לנפח לעצמכם את האגו, אלא לעזור לכם לקבל פרספקטיבה בתקופות בהם הכל נראה שחור ומגעיל.
מה אתכם? איך אתם מגיבים כשאתם מקבלים תגובות מרושעות ושונאות? מה הדרכים שלכם להתמודד?
שמע, נראה לי שצריך להבדיל כאן בין ביקורת בונה – אכזרית וקשה ככל שתהיה – ובין סתם הטרלה. אני חושב שהטרלות צריך למחוק, אבל ביקורת לא תמיד כדאי. לפעמים קשה התגובות קצרות מכדי לדעת. מה תעשה עם תגובה כמו "גרוע" ?
ובכלל, אולי דווקא כדאי לקחת הטרלות כדי לעורר מסביבן את האוהדים שלך? ככה יתפתח לו שרשור ענף ומלא יצרים – שזה מצוין, כי אין כזה דבר פרסום רע.
ודבר אחרון, אני חייב לומר שהטרלות נשמעות לי קצת כמו צרות של עשירים. אם ישנה הטרלה, זו אומר שמישהו לפחות טרח לשים לב למה שעשית. אני מחשיב את זה כשלב טוב יותר מאשר אנונימיות מוחלטת.
עידן, חושב שהעלית נקודה מעניינת וחשובה. העובדה שאנשים מפתחים כנגדך רגשות – חיוביים ושליליים – היא טובה יותר מאדישות. הכי גרוע זה שאנשים אדישים למה שאתה עושה ולמי שאתה.
ומסכים לגבי ביקורת בונה מול הטרלה – אפילו כתבתי את בפוסט עצמו.
מתייחס לתוכן ההודעה בלבד-אם רלוונטי,משפר. אם לא,ממשיך.
אחלה פוסט!
תודה תומר!