תפסיקו להיות עקרבים: איך לא תשרפו את סיכוייכם להצליח

לפני כמה שבועות ימים קיבלתי מייל ממוסיקאי. הוא ביקש לקבוע איתי פגישה, להתייעץ ולהיעזר בי בפרוייקט שעומד אצלו על הפרק.

אני מקבל המון פניות כאלה ומקיים לא מעט שיחות ופגישות סקייפ. בלי תשלום. רק לעזור.

אבל לעומת רוב הפניות שאני מקבל, הפנייה הזו עצבנה אותי.

בהתחלה לא לגמרי הבנתי למה אני מתעצבן. במה הייתה שונה הפנייה הזו מפניות אחרות שאני מקבל. אבל אז נזכרתי בסצינה מתוך סרט שראיתי לפני משהו כמו 20 שנים, אבל שנחרט בזכרוני: "משחק הדמעות" של ניל ג'ורדן. סרט מעולה המומלץ לכל מי שלא ראה.

בסצינה בה נזכרתי, ג'ודי, חייל בריטי שנחטף ע"י המחתרת האירית, מספר לחוטפו שיש שני סוגי אנשים:  כאלה שנותנים – Givers וכאלה שלוקחים – Takers. והוא ממשיך ומספר לחוטפו, פרגוס, את משל העקרב והצפרדע.
אתם מכירים את המשל בוודאי: עקרב משכנע את הצפרדע להעביר אותו את הנהר ומתחייב שלא לעקוץ אותה. אבל באמצע הדרך הוא עוקץ אותה ושניהם טובעים. "למה?" זועקת הצפרדע "כעת שנינו נמות!" "It’s in My Nature" עונה לה העקרב.    

הנה הקטע המדובר מ"משחק הדמעות":

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=8x525Tk7KpI]

 

יש אנשים שהם עקרבים – "לוקחים", ויש אנשים שהם צפרדעים – "נותנים"

ה-Takers – ה"לוקחים", הם אותם אנשים שמבקשים עזרה, עצות, קשרים, אבל לעולם לא יתנו משהו בחזרה. אם פעם "לוקח" כזה עוזר, זה יקרה אחרי שביקשת ממנו כמה פעמים, והוא כמובן לעולם לא ייתן לך לשכוח את זה. הם מתקשרים איתך רק כשהם זקוקים ממך למשהו. וכשהם ישיגו אותו ממך, הם יעברו הלאה – לקחת ממישהו אחר.
ה"לוקחים" באמת חושבים שככה, ע"י לקיחה מכל אחד, הם יתקדמו בחיים ובקריירה.

ה-Givers – ה"נותנים", נמצאים בצד השני של הספקטרום. הם אוהבים לתת. בלי חשבון. הם עוזרים בצורה טבעית ואפילו בלי שיתבקשו. זה יכול להיות בעצה, ביצירת קשר, ברעיון או בכל דרך אחרת שהם יכולים. ובלי לבקש תמורה.

תמיד הנותנים יתנו ותמיד הלוקחים יקחו. למה? כי  It’s in their Nature.

תפסיקו להיות עקרבים

אז איך כל זה קשור לאותו מוסיקאי שעיצבן אותי כשביקש את עזרתי לפני כמה שבועות?

המוסיקאי הזה הוא עקרב. הוא "לוקח". אני ישבתי עם המוסיקאי הזה כמה פעמים, ייעצתי ועזרתי לו כמיטב יכולתי בעניינים שונים של גיוס כספים, פיתוח הקריירה ועוד; כשהיה זקוק לקשרים ולאימיילים לאנשים בארץ ובחו"ל, הוא ביקש ואני ונתתי; ארגנתי לו הופעה. בקיצור – אני נתתי והוא לקח.  

והוא? מה הוא נתן לי בתמורה? כלום. לא הכרת תודה במייל, לא תודה פייסבוקית בדמות לייקים או שיתופים של פוסטים שלי. כלום.

למה? כי הוא עקרב. זה הטבע שלו.  

וזו גם הסיבה מדוע כשאותו מוסיקאי פנה אלי כעת, כבר התעצבנתי. בפעם הזו כבר לא עזרתי לו ויותר לא אעזור לו. גם אזהיר אחרים מפניו.

וזה המסר שאני רוצה להעביר לכם, מוסיקאים יקרים:

אל תהיו עקרבים. גם בחיים הבינאישיים שלכם, אבל גם ביחסים שלכם עם אנשי תעשיית המוסיקה, העיתונאים והבלוגרים

לקריאה נוספת: מה משחקי הכס יכולה ללמד אתכם על קידום קריירת המוסיקה שלכם

אל תטעו לחשוב שאתם תתקדמו בקריירה ע"י לקיחה תמידית. אתם לא. אחרי כמה לקיחות בלי שום נתינות, הצפרדע תבין מי עומד מולה – וכבר לא תעביר אתכם את הנהר. ומאחר ותעשיית המוסיקה היא שלולית קטנה בה כל הצפרדעים מדברות אלה עם אלה, בתוך זמן קצר כולם יידעו שאתם עקרבים ושצריך לשמור מכם מרחק.  

זה לא רק הכשרון. תסתכלו מסביבכם על מוסיקאים שמצליחים. תראו שלרבים מהם יש קשרים טובים עם אנשי תעשייה, שיש רבים שמפרגנים להם.למה? כי הם לא עקרבים. הם נתנו ואנשים אוהבים "נותנים".
נכון, אתם צודקים, יש גם מוסיקאים לגמרי עקרביים שמצליחים. אבל תצטרכו להיות מאוד מאוד מאוד מוכשרים כדי שאנשים יסלחו לכם על עקרביותכם.

תעיפו את העקרבים מחייכם. ברגע שאתם מזהים "עקרבים" – דפדפו הלאה. אתם לא צריכים אותם בסביבתכם. וזה ממש לא משנה כמה אותו עקרב מקושר או בעל ידע או סופר-מוכשר – הוא לא ישתף אתכם באף אחד מאלה וברגעי האמת הוא יעקוץ אתכם וישאיר אתכם לטבוע. תעיפו אותם.

תתחברו לצפרדעים. ל"נותנים". אם יהיו לכם צפרדעים במעגל הנטוורקינג שלכם, תוכלו לתת בכיף וגם לקבל בכיף. בלי חשבונאות מיותרת ובלי אנשים מיותרים דוגמת העקרבים.

גם לכם יש תקווה. רוב האנשים הם לא עקרבים טהורים ולא צפרדעים טהורות. רובנו נמצאים היכנשהו באמצע. לכן, שנו במודע את דרכי ההתנהגות שלכם ותתחילו גם לתת.

איך להיות "נותנים" מערכות יחסים עם אנשי התעשייה והעיתונות?

לקריאה נוספת: אתם מתמידים או סתם נודניקים?

איך להיות "נותנים" מערכות יחסים עם אנשי התעשייה והעיתונות?

"סבבה" אתם בטח אומרים לעצמכם "לך קל להיות צפרדע. יש לך מה לתת – יש לך קשרים וידע וכו'. לנו  המוסיקאים, אין ממש מה לתת לאנשי התעשייה והעיתונאים. אנחנו יודעים רק מה אפשר לקחת."

טעות. גם אנשי תעשיית המוסיקה זקוקים לדברים שאתם יכולים לתת.

כל מה שאתם צריכים זה לעשות את הסוויץ' התודעתי הנדרש ולהפסיק לחשוב על הזמן על עצמכם.

מה אתם יכולים לתת – שלא על מנת לקבל בחזרה

לקריאה נוספת: איך הורסים קריירה מוסיקלית עוד לפני שהיא המריאה

הנה כמה דוגמאות מה אתם יכולים לתת – שלא על מנת לקבל בחזרה

  • ספרו על אומנים שצריך לשים עליהם לב. ראיתם הופעה מעולה שלדעתכם מנהל הפסטיבל או עיתונאי או בלוגר יתעניין בה? ספרו לו עליה. כן, גם  אם אין לכם אינטרס עסקי ישיר בהופעה הזו.
  • עזרו בקידום ברשתות חברתיות. איש התעשייה/המועדון מנסה לקדם אירוע שלו בפייסבוק ומדובר לדעתכם באירוע טוב או חשוב למרות שאתם לא משתתפים בו? עזרו לו לאיש התעשייה ע"י שיתוף האיוונט, לייקים וכד'. שוב, רק אם אתם באמת חושבים שמדובר באירוע טוב.
  • פעילות בדף הפייסבוק העסקי. למועדון או לפסטיבל יש דף ובו תכנים איכותיים וטובים לטעמכם? תראו את הערכתכם בשיטות ה"פייסבוקיות": לייקים, שיירים ותגובות.
  • קשרים. שתפו את אנשי התעשייה בקשרים שיש לכם – אם לדעתכם אלה קשרים שהם יוכלו להפיק מהם תועלת
  • תגובות למאמרים. עיתונאי כותב מאמר טוב? הוא ישמח שתכתבו לו תגובה במהדורה המקוונת של העיתון.
  • אל תזרקו את אלה שהאמינו בכם בתחילת הדרך. מפיק מסוים היה הראשון שהאמין בכם ונתן לכם הזדמנות להופיע, גם כשלא הייתם מושכי קהל? אל תזרקו אותו ותעברו למפיק גדול ומקושר יותר, ברגע שאתם מתחילים קצת להתפרסם.
  • אל תשכחו את השותפים שלכם. יצרתם מופע חדש וייחודי עם מנהל אומנותי של מועדון ואח"כ  התחלתם להופיע עם אותו מופע בכל הארץ? אל תשכחו לציין את שמו של המנהל האומנותי גם במקומות מחוץ למועדון.  
  • המלצות. צלם צילם תמונות טובות שלכם? למה שלא תמליצו עליו בפני חבריכם? אותו כנ"ל אם יש לכם ניסיון טוב עם סוכן אומנים או איש בוקינג וכו'. העבירו את המידע הזה גם אם לא נשאלתם.
  • ועוד ועוד...

זה הזמן לעשות את הסוויץ' בראש, להפסיק להיות עקרבים ולהתחיל גם לתת ולא רק לקחת ביחסיכם עם אנשי תעשיית המוסיקה. בטווח בארוך זה ישתלם לכם מאוד.  

ובאותה נשימה, גם אני אשמח מאוד לפרגון על הבלוג שלי, לתגובות, שיתופים, לייקים וכו'. קדימה, אל תהיו כאלה עקרבים! תודה רבה! 

Comments

  1. שגיב לוי says

    מעניין וחשוב! 

    אני רק מתחיל לעסוק במוזיקה ורשמת פה משהו שאני אישית לא ידעתי ואני חושב שעוד המון לא יודעים, איך להתמודד עם המצב שאתה מרגיש שאין לך מה להציע חזרה למישהו שעזר לך.. אז העלת פה נקודות מאד חשובות! 

    תודה רבה ויום נעים 🙂

  2. Loved that this article besides being helpful and insightful, promotes kindness convincingly. Toda

  3. אהבתי מאוד מאוד

  4. ממש יפה וחשוב כמו תמיד…כיף לקרוא והלוואי שיהיה ספר בקרוב. ואפילו ספר מוקלט סטייל ספרים מדברים

    תודה וכבוד,ברק…

    מיוגי

     

  5. פוסט קשה אבל חשוב. מסכים שרובינו איפושהו באמצע. צפרדעים סבבה אבל קרפדות?! 🙂

  6. זו הזדמנות פומבית לציין שוב,שעזרת לי המון כשניהלתי עצמאית להקה בעבר ולקחתי ממך המון טיפים ותשובות על שאלות אליך.

    כמובן שכשאתה מבקש עזרה אני בודק מה ביכולתי וכך אמשיך.

     

    פוסט מעולה עם מסר חזק ליחסי אנוש!

     

    אל תפסיק=)

  7. אני אקנה את הספר הזה ואמרקר לו את הצורה.

  8. וואוו כתבה ממש טובה! 

  9. תמיד תענוג לקרוא.

    לפעמים מתחשק לי לקרוא בפירוט נרחב יותר, משהו בפורמט של מגזין או אפילו ספר

    musician 101   😉

Speak Your Mind

*

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.