‏9 בעיות שיש בכל ג'אם סשן והצעות לפתרונן

את הפוסט הבא כתב לכם הסקסופוניסט הירושלמי אלעד גלרט (Katamon Cherry ו-Hoodna Orchestra)

אלעד גלרט. צילם נדב אריאל

*** 

אהלן אנשים יקרים,

ביקשתי מברק לכתוב לכם על דבר חשוב בסצנת המוסיקה – ג׳אם סשן.

כמובן שכל מה שאכתוב כאן הוא דעתי האישית. אני מקווה שהדברים ידברו אליכם ויתנו לכם השראה.

 

לפני כמה ימים, בעל מקום שאני מאוד אוהב בירושלים, הזמין אותי לג׳אם. החלטתי ללכת כדי להנות קצת.

האמת היא שפשוט סבלתי בג'אם הזה. וזו לא הפעם הראשונה שזה קורה לי. אז החלטתי שאני חייב לשבת עם עצמי ולברר אחת ולתמיד למה.

בפוסט הזה אשתף אתכם במסקנות שהגעתי אליהן.

אז הנה תשע בעיות עיקריות המשותפות לרוב הג'אמים והצעות לפתרונן

בעייה ראשונה: חוסר בתקשורת בין הנגנים

ביותר מדי ג׳אמים, הנגנים מנגנים ״Alone Together״. לא את הסטאנדרט המפורסם, אלא לבד ביחד.

כמה פעמים יצא לכם להיות בסיטואציה שראיתם שאחד הנגנים מנסה לסמן משהו בג׳אם ורק אחד או שניים קלטו אותו ואז זה לא קורה?

כמה פעמים ראיתם שמנסים לסיים קטע ומסמנים לחזור למנגינה ואנשים ממשיכים לנגן? 

זה קורה בדרך כלל כשהנגנים שקועים בעצמם, במקום לתקשר ולהיות נוכחים ברגע, ואז כל המשמעות של ג׳אם סשן הולכת לאיבוד.

אז מה עושים?

• תקשיבו.
• תסתכלו אחד על השני.
• סמנו מוסיקאלית או פיזית.
• אפילו תלחשו במקרה הצורך.
• תתקשרו אחד עם השני תקשורת בסיסית מוסיקאלית ובין אישית.

 

בעייה שניה: אין תקשורת עם הקהל

כמעט בכל ג'אם סשן שהייתי בו (ולפעמים בהופעות) יצא לי לראות מישהו שמנגן עם הגב לקהל.

אשכרה? אתם מנגנים עם הגב לקהל שבא להקשיב לכם? ?

ג׳אמים הם לא מיועדים רק לנו המוסיקאים. ג'אמים הם גם סוג של הופעה עם קהל. אפילו במקרים שהקהל מורכב כולו ממוסיקאים.

כבר אמרו לי כמה אנשים, ״מיילס דייוויס עשה את זה, והוא אמר שהוא לא עושה מוסיקה כדי לבדר, אלה כדי לעשות אמנות״.

צודקים.

מיילס דייוויס גם לקח הרואין, והרביץ לנשים שלו. לא כל מה שמיילס עשה היה קדוש.

אני מת על מיילס אבל זאת טעות תקשורת בסיסית.

אם בא לכם לעשות "אמנות לשם האמנות" שלא מתקשרת עם אף אחד – נגנו לבדכם בבית.  

אז מה עושים?

• תקשרו עם הקהל. לפחות אינטרקציה בסיסית ביניכם לקהל
• נגנו כשאתם פונים לכיוון הקהל. אפשר אפילו להסתפק בחצי גוף מופנה לכיוון.
• צרו קשר עין מידי פעם עם הקהל. תנו להם להבין שאתם יודעים שהם שם ושאתם מנגנים גם עבורם.

 

בעייה שלישית: "בו'נה הוא דפק לי מה זה ווייב!״

למי שלא מכיר את הביטוי, "לדפוק ווייב" זה להתייחס לא יפה או לתת מבט של באסה או להתבאס על מישהו/משהו.

חברים אם אתם באים לג׳אם להתבאס על עצמכם או על נגנים אחרים, אז למה אתם באים?

מוסיקה תלויה באנרגיה שיש בין הנגנים. אם אתם מתבאסים על עצמכם או על נגנים אחרים, אתם עלולים לגרום לסובבים אתכם לחשוד שמשהו לא בסדר, כי הם קולטים את האנרגיה שלכם. וזה משפיע עליהם ועל המוסיקה.

אז מה עושים?

• תתאמנו על לשנות את הפוקוס שלכם למוסיקה.
• תתרכזו בנתינה של מה שיש לכם למוסיקאים שמסביבכם ולקהל שלכם.
• נטרלו את ההשוואות והקנאה שלכם לנגנים אחרים, כי גם אם תרצו וגם אo לא תרצו, אתם במסלול שלכם והם בשלהם. אחרת אתם תבזבזו סתם המון אנרגיה – שלכם ושל כל מי שבסביבתכם ותגרמו לווייב חרא ולאי הבנות.

רוצים דוגמא לווייב טוב שיוצא דרך המוסיקה? ראיתם פעם את הטריו של שי מאסטרו על הבמה? כל כך הרבה אהבה וחיוכים שאפשר להשתגע מהכיף הזה.

שי מאסטרו טריו

 

בעייה רביעית: חוסר פירגון

מוסיקת ג׳אז או גרוב היא רק למוסיקאים וצריך להראות סופר רציניים ופלצנים כדי לנגן אותה??

ממש לא!

אסור להגיד מילה טובה? לצעוק משהו? לרקוד ולהנות?

אז מה עושים?

• תזרקו מילה טובה או חיוך לחברים שלכם! מוסיקה היא קודם כל צורך נפשי של כל בן אדם. בתור מוסיקאים, יש לכם פריבילגיה לבצע אותה ולחלוק אותה עם אחרים.
• אם יש מוסיקאי פחות טוב ממכם, שבו איתו וזרקו לו מילה טובה על איך להתאמן, או על מה אתם חושבים שכדאי לו לעבוד. אל תקטלו, דברו באהבה ובכנות. מקסימום תלמדו משהו ותכירו חבר חדש.
• תעזרו אחד לשני, כי כולנו אוכלים את אותם סרטים בשלב מסויים בחיים.

 

בעייה חמישית: יותר מדי נגנים על הבמה מנגנים בו זמנית

כסקסופוניסט, יצא לי לעמוד על במה בג'אם יחד עם עוד איזה 10-15 נשפנים ולחכות לתורי לנגן סולו.

תגידו לי מה נסגר?!

יותר מידי סולואים על קטע ועוד מאותו הכלי זה כבר לא מוסיקאלי. תסלחו לי על הביטוי, אבל זה פשוט לאנוס את הקטע.

מי רוצה להיות בהופעה עם מאה סולואים על אותו קטע?!

אחרי זה אל תתפלאו שהנגנים של הרית'ם סקשן דופקים לכם ווייב.

אז מה עושים?

• אל תדחפו. בדקו מי מוביל את הג'אם, תקשיבו למוסיקה ואם מתאים – תיכנסו. אם לא – חכו בסבלנות לסוף השיר ותבקשו לעלות.
• אם יש רשימת נגנים אז תירשמו.
• אם הגעתם לג׳אם שיש בוא הרבה נגנים מאותו הכלי, אל תנגנו יותר משני קטעים – זה פשוט לא הוגן.
• אח"כ תרדו ותקשיבו לאחרים. תאמינו לי – תלמדו מזה הרבה!

 

בעייה שישית: סולואים ארוכים מדי

אל תחפרו בסולואים ארוכים ומתישים בייחוד אם אתם לא באמת יודעים את הקטע!

אז מה עושים?

• תתאמנו בבית!
• תקשיבו למה שקורה בג'אם, ואם יש יותר מידי התרחשות, אל תקחו סולו ארוך. less is more, והכוונה היא הכי חשובה!
• אם אתם לא מכירים באמת את הקטע, פשוט אל תעלו ותלמדו אותו לג׳אם הבא.

 

בעייה שביעית : קטעים (שירים) ארוכים מדי

זאת לא רק ההופעה שלכם!

נשפנים + כלים שהם לא לווי: ניגנתם סולו? מעולה. עכשיו תנו גם לכלים המלווים שלכם לנגן.

תמיד הם נשארים לסוף וצריכים לשמוע את כולם מבלבלים להם במוח.

אז מה עושים?

• תנו סולואים קצרים ולעניין, כדי לסיים את הקטע מהר. ככה החברים שלכם יוכלו לעלות לנגן.
• תאווררו קצת את המוסיקה. אל תקחו סולו אם לא צריך.
• אין איזה חובה שהנשפנים חייבים להיות לפני כולם.
• תהיו יצירתיים ומפתיעים – אבל ענייניים.
• אל תנגנו כל הזמן ליינים מוזרים כליווי, מאחורי הסולן. במיוחד אם הסיבה היחידה לזה היא שקשה לכם לעמוד בשקט ולהקשיב.
• לא כל הזמן צריך ליווי מאחורה ולפעמים זה באמת לא מוסיקאלי.

 

בעייה שמינית: מהר יותר חזק יותר מסובך יותר!

אינעל העולם! לכל המתלהבים שבינינו – אל תתנו בראש כל הזמן!

זה שאתם מנגנים מהר יותר, חזק יותר ומסובך יותר, ממש לא אומר שאתם נגנים טובים יותר.

אל תבואו לדפוק את כל השיט שאתם עובדים עליו על הבמה.

הקולטריין צ׳יינג׳ס שלמדתם, או המעבר המסובך על התופים שמסתיים בOne חדש שאף אחד לא מבין מה עשיתם יהרוס ויכשיל את המוסיקה. בייחוד אם אתם לא באמת מגיבים לסיטואציה המוסיקאלית.

אז מה עושים?

• תחשבו על המוסיקה שאתם יוצרים ביחד בתור קומפוזיציה ולא על האני אני אני.
• מתופפים: אם אתם לא שומעים את הנגנים שאתם מנגנים איתם – נגנו יותר חלש! אנרגיה זו לא רק ווליום.
• קחו בחשבון שברגע שהוצאתם צליל הוא כבר לא שייך רק לכם אלה למי שמקשיב לו ולחלל שהוא יצא אליו, אז תתכוונו למה שאתם מנגנים!!!

 

בעייה תשיעית: זימרה זה רע אם לא נדע

הרבה פעמים מגיעים לג׳אמים נגני מיתרי קול (זמרים) לא מנוסים וחוטפים את הווייבים הכי רעים שיש.

לנגן על מיתרי הקול זה הכי קשה, מהסיבה הפשוטה שזה הכי חשוף וזה משהו שהרבה יותר קל לאנשים להזדהות איתו. לכן כל טעות קטנה היא יותר ברורה למאזין. זאת אחת הסיבות המרכזיות שזמרים וזמרות לחוצים יותר.

אז מה עושים (לנגנים)?

• תפרגנו ותנו להם ביטחון. 
• אל תדפקו להם וייב כאילו הם הדבר הכי נורא עלי אדמות!
• לוו אותם פשוט וברור בלי יותר מדי בלגן.

אנשי הקול הנחמדים, זה בשבילכם:

חשוב שתדעו שבדרך כלל נגנים סובלים מהצעות לשירים לא מוכרים ומלהעביר שירים לסולמות אחרים.

זה לא כיף ואפילו מביך, כשאתם לא סגורים על עצמכם ולא בטוחים במילים, במנגינה או במבנה של הקטע.

אם אתם לא טובים בלאלתר ולא מכירים את האקורדים והסגנון כמו שצריך -פשוט אל תקחו סולו, או אל תעלו ותבואו מוכנים לפעם הבאה.

אז מה עושים (לאנשי קול)?

• לימדו קטע או שניים מהקטעים המנוגנים ביותר בסולם המקורי, כולל מנגינה, מילים, אקורדים וסולמות.
• לימדו ללוות את עצמכם ולשיר ביחד לא רק עם פלייבקים.
• לימדו את השיר במהירויות ובסיגנונות שונים
• לימדו לספור לנגנים ולהסביר להם בבסיסיות איך הייתם רוצים שזה יישמע.
• התרכזו ודעו את המבנה של השיר טוב-טוב, כדי שכשמסתיים סולו וצריך לחזור למנגינה תוכלו להכנס  בזמן!

Katamon Cherry – Rock #2

לסיכום: אז מה עושים אחד נוסף 

• לכו לג׳אמים כדי להנות וליצור.
• צרו מוסיקה מרגשת, שתגרום לאנשים להרגיש רגשות שונים ומשונים.
• דברו והכירו מוסיקאים חדשים. פרגנו, לימדו וצרו קשרים אמיתיים.
• תקשיבו אחד לשני ואל תנגנו בצורת הסטאנדרט Alone Together.

הרבה אהבה

הסקסופוניסט הירושלמי שמאמין שיש עתיד לג׳אמים.

אלעד גלרט