עבודה במוסיקה זה דבר קשה. הרבה מוסיקאים משלים את עצמם שיוכלו לפתח קריירה בלי להתייחס ללקריירה שלהם כאל עבודה. בפוסט הזה אספר לכם מה נדרש מכם כדי שתוכלו להתחיל לקדם את הקריירה שלכם.
קראתי כתבה על גולפאים. כאלה שמשחקים גולף. (אל תשאלו אותי למה קראתי כתבה על גולפאים. קראתי).
בכתבה סיפרו כי המוכשרים שבגולפאים, אלה שמשתתפים בתחרויות בינלאומיות חשובות, מוציאים בממוצע 10,000$ בשנה יותר מכמה שהם מרויחים בתחרויות. על טיסות לתחרויות, מלונות, רכישת ציוד, הרשמות לתחרויות וכו'.
אתם מבינים? רוב שחקני הגולף הטובים בעולם משלמים כדי לשחק גולף.
במילים אחרות. עבור חלק גדול משחקני הגולף הטובים בעולם, המשחק אינו הביזנס שלהם. המשחק הוא התחביב הדי-יקר שלהם.
ואחרי שלמדתם כמה דברים שלא ידעתם על גולף, נחזור אליכם:
בדקו את עצמכם, את הקריירה המוסיקלית שלכם, ואת העתיד הנראה לעין ותגידו עם יד על הלב:
האם המוסיקה שלכם היא תחביב או עסק?
זו שאלה בסיסית שאתם צריכים לשאול את עצמכם. האם הקריירה המוסיקלית שלכם היא תחביב או עבודה, האם אתם רוצים להתפרנס ממוסיקה? טוב אלה בעצם 2 שאלות.
ולא, אני לא מדבר על עבודה כמורים למוסיקה, כמוכרים בחנויות לגיטרות, כאנשי סאונד ושאר מקצועות סופר חשובים כאלה (חשובים באמת!), שהם הכל, אבל לא קריירה מוסיקלית. בטח לא הביזנס שלכם.
אם אתם מוציאים יותר ממה שאתם מרויחים על לנגן מוסיקה וככה זה כנראה יימשך בשנים הקרובות – המוסיקה בשבילכם היא תחביב. אל תשלו את עצמכם שמדובר בעבודה או עסק.
ולא, זה לא אומר דבר לגבי האיכות של הנגינה שלכם. אתם יכולים להיות המוסיקאים הכי טובים, ועדיין להוציא כסף כדי לנגן. בדיוק כמו הגולפאים.
הדבר הכי חשוב באבחנה הזו זה להבין איפה אתם נמצאים:
אם המוסיקה בשבילכם היא תחביב – סבבה. זה בסדר לקדם אותה רק כששיש לכם זמן פנוי לכך – בין עבודה אמיתית אחת לשניה וטיפול בילדים. כי ככה זה עם תחביב – כשיש זמן להקדיש – מקדישים, וכשאין זמן – לא מקדישים.
אבל אם המוסיקה בשבילכם אמור להיות העסק שלכם – כזה שאתם מתפרנסים ממנו או מתכוונים להתפרנס ממנו – תתייחסו לכך בהתאם. באותה מידה של מחויבות שיש לכם לעבודות אחרות שלכםץ אפילו יותר.
עבודה משמעה מחויבות עקבית ומשמעותית לאורך זמן ולא פעולה כזו או אחרת בזמנכם החופשי
אין שום דבר רע להיות לעסוק במוסיקה כתחביב.
מה שרע הוא שרבים מכם מייצרים לעצמכם פנטזיה כאילו אתם תוכלו לקדם את הקריירה שלכם כמוסיקאים עצמאים בעוד אתם מתייחסים לכך כאל תחביב.
כל עסק דורש השקעת משאבים – כסף וזמן. והמון אנרגיה.
אם אתם לא מוכנים או לא יכולים להקדיש חלק משמעותי מזמנכם לבניית העסק שלכם – הקריירה המוסיקלית שלכם, עדיף שתפסיקו לומר לעצמכם שאתם תעשו קריירה מוסיקלית. הנפילה אח"כ, אחרי שהאשליות יתנפצו תהיה כואבת.
אם אתם לא מוכנים או לא יכולים להשקיע סכומים משמעותיים בבניית העסק שלכם, בלי לצפות לקבל החזר מיידי, בדיוק כמו שכל עסק אחר משקיע כספים בתחילת דרכו, כנראה לא תהיה שלא תצליחו להתפרנס מהמוסיקה שלכם בעתיד הנראה לעין. זו המציאות וכדאי לכם להכיר בה.
אם המטרה שלכם אינה להתפרנס ממוסיקה בעתיד, אלא להמשיך להנות מתחביב הנפלא שיש לכם, זה הזמן להפסיק לקרוא את המשך הפוסט.
אלה מביניכם שכן מוכנים להתחייב לקדם את הקריירה שלהם מוזמנים להמשיך לקרוא.
קיבעו כמות זמן שבועית מינימלית לקידום הקריירה שלכם ועימדו בהתחייבות הזו בעקביות
הקדישו מחשבה רבה וקיבעו כמה שעות בשבוע אתם יכולים להקדיש לקידום הקריירה שלכם. כמה? זו החלטה שלכם – יותר זמן – יותר פוטנציאל קידום קריירה. (רמז: אף בוס לא היה מעסיק אתכם אם הייתם מספרים לו שיש לכם רק שעה ביום בשבילו.)
ככלל אצבע אומר, שאם אם מס' השעות השבועיות שקבעתם לעצמכם לשבוע אינו דו ספרתי – אתם בבעייה ואולי עדיף שתדחו את השאילות לתקופה אחרת בחיים שלכם.
מעתה מספר השעות השבועיות עליהם התחייבתם הוא "מספר הברזל" שלכם לחודשים הקרובים – בכל שבוע אתם חייבים לעבוד בקידום הקריירה שלכם לפחות את מספר השעות הזה.
עכשיו תכניסו את השעות הללו ללוח השנה שלכם בדיוק כמו שאתם מכניסים לשם את השעות הבית ספריות או את מועדי הגיגים והחזרות.
זכרו: לא משנה את יש לכם גיגים, דדליינים, בחינות, או לחץ בעבודה הנוספת – את מספר הברזל הזה אתם חייבים להקדיש לקידום הקריירה שלכם בכל שבוע.
קבעו לעצמכם מטרות מוגדרות לשנה הקרובה
אני לא מכיר ביזנס אחד שהצליח להתקדם ע"י "זרימה" וקפיצה מפרוייקט לפרוייקט ומגיג לגיג רק לפי מה שבא לו לעשות באותו הרגע. זה עוד הבדל בין תחביב לבין ביזנס
השקיעו כסף בקידום העסק שלכם
אני כמובן לא אומר לזרוק כסף, רק כי צריך אם אתם ביזנס.
אבל כמנהלי עסק אתם צריכים לדעת מה חסר לכם לקידום העסק. מה הדברים שיוכלו לקדם אתכם לכיוון השגת מטרותיכם.
-
לדעתכם בלי אתר יהיה לכם קשה לשכנע לקוחות פוטנציאלים לשכור את שירותיכם? השקיעו כסף ובנו אתר או שדרגו אותו.
-
לדעתכם אתם חייבים תמונות יח"צ איכותיות? שכרו צלם מקצועי
-
לדעתכם אם יהיה לכם קליפ איכותי העסק שלכם יתרומם? זה הזמן ליצור אחד כזה.
- אתם לא יודעים איך לבנות את העסק בצורה כזו שתתפרנסו מהמוסיקה שלכם לאורך זמן או איפה להשקיע את הכסף שיעשה את מקס' האימפאקט? זה הזמן לשכור את שירותיו של יועץ אסטרטגי ושיווקי מתאים שיעבוד אתכם וייצור יחד אתכם תכנית עסקית שאפתנית, אך בת השגה, שבסופה תתחילו להתפרנס מהמוסיקה שלכם.
ספרו הכל לחברים/למשפחה/לאוהדים
לכם, כמוסיקאים עצמאים, אין בוס שנושף בעורפיכם ומכריח אתכם לעמוד במשימות שנטלתם על עצמכם.
לרובנו אין מוטיבציה ומשמעת פנימית בלתי מוגבלות, ולכן רוב ההחלטות שלקחתם מתמסמסות כעבור זמן-מה כשנכנסים כל מיני בלת"מים או פרוייקטים חדשים.
מה שיכול לעזור לזה – הוא לחץ חיצוני. תחשבו על דדליינים שהייתם חייבים לעמוד בהם – ועמדתם.
ולכן, ספרו לחברים, למשפחה ואפילו פרסמו ברשתות החברתיות את ההחלטה שלכם להתפרנס ממוסיקה ולהשקיע בקידום הקריירה שלכם. ה-Accountability (אין לזה מילה מדויקת בעברית) הזה כלפי אחרים תדחוף אתכם להגשת מטרתכם.
ועכשיו – לעבודה!
תמשיכו בשלכם אך המציאות מראה אחרת ואני אומר זאת גם מניסיון! וזה שמי שמצליח לעורר הד אמיתי כזמר יוצר שמתפרנס איכשהו מהמוזיקה שלו זה אומן שזכה לחברת הפקה גדולה ול"מפעל" גדול מאחוריו שדוחף ופותח הזדמנויות גדולות לאותו אומן .
אני מכיר הרבה מוזיקאים עצמאיים אף אחד מהם לא הגיע "רחוק" רק בכוחות עצמו
תודה ברק, אני הבנתי את כוונתך כשהשתמשת במילים מקצוע ותחביב, נראה שזה יכול ללחוץ על כפתורים של אנשים אם הם קוראים אותך לא נכון ורואים בזה שיפוט ערכי. מקצוע = הכנסה כספית. תחביב = לא מכניס כסף. אין כאן שום אמירה ערכית על האיכות או היכולת.
שני הדברים שהכי קשים לי בלהיות עצמאי בדבר הזה הם:
למצוא זמן קבוע בו אני עובד ולא רק מתי שיש לי זמן-
לדעת מה לעשות עם הזמן הזה בצורה יעילה. להמציא לעצמי את העבודה. זה ממש אתגר גדול עבורי במיוחד משום שזה מצריך כל פעם להסתכל במבט על, להבין איפה אני ומה הצעד הבא שצריך לעשות כרגע..
כן. חושב שאלה קשיים מרכזיים של הרבה עצמאיים בהרבה תחומים. גם שלי.
אני חושבת שיש דברים שלא צריך כל כך להתאמץ להגדיר אותם
יש אלף דרכים להיות מוזיקאי
כמובן שהדרך שנתפסת הכי "נוצצת" היא זו של הופעות סינגלים ואלבומים
אבל היא לא נכונה לכולם
אני שמחה לראות פה בתגובות שיש אנשים שפועלים בתחום בכל מיני צורות, משלבים את החיים עם המוזיקה בסינרגיה ולא בטוטאליות ובעיוורון שאני פחות מתחברת אליו
שיהיה לכולם בהצלחה!
הי ליר,
לא כ"כ מכין למה התכוונת ב"לא צריך להתאמץ ולהגדיר."
אם התכוונת שלא צריך להגדיר אם המוסיקה זה המקצוע – כזה שמתכוונים להתפרנס ממנו, או שהמוסיקה היא התחביב – כזה שנפלא לנגן כשיש זמן, אבל גם אם לא, לא יצלצלו אליך מהבנק לספר לך שאת באובר רציני, אז אנחנו חלוקים עמוקות.
מסכימה ולא מסכימה.
מסכימה שרמת ההשקעה וההתייחסות שלך אל המקצוע שלך תניב תוצאות בהתאם.
לא מסכימה, ואני מצטטת:
ולא, אני לא מדבר על עבודה כמורים למוסיקה, כמוכרים בחנויות לגיטרות, כאנשי סאונד ושאר מקצועות סופר חשובים כאלה (חשובים באמת!), שהם הכל, אבל לא קריירה מוסיקלית. בטח לא הביזנס שלכם.
זה ועוד איך קריירה מוזיקלית.
אני מלמדת בבתי ספר, אני עושה סדנאות, שיעורים פרטיים ועוד הרבה דברים אחרים שלא סובבים סביב גיגים והקלטת אלבום. להיות מוזיקאי לא מסתכם רק בלהופיע ולהוציא קליפים וסינגלים. אחד מהמקומות בהם אני הכי לומדת איך להיות מוזיקאית זה כאשר אני מ-ל-מ-ד-ת. אני צומחת מזה. אותו דבר איש הסאונד, ואפילו המוכר בחנות הגיטרות.
שכן האמצעים האלה נותנים לנו פרנסה יחד עם זה שהם משאירים אותנו בעולם המוזיקה, במקום שנלך לעבוד באיזה משרד.
קריירה מוזיקלית מורכבת מהרבה פרמטרים. יצירת החומרים, שיווקם, הופעות וכיו"ב, הם חלק בלתי נפרד, אבל הם לא השלם. והם גם לא תמיד העיקר.
רוני, אין לנו מחלוקת מהותית. רק עניין שבהגדרה. מסכים איתך שכל תחומי העיסוק הללו שמנית – ועוד אחרים – מעשירים ומוסיפים לאומן, ולכן – הם קשורים ותורמים.
למעשה, כל ניסיון חיים שהוא מוסיפים לאומן – צבא, טיול בחו"ל, עבודה בתחומים אחרים לגמרי (סתם למשל – די ברור לי שעבודת חינוך אפילו לא חינוך מוסיקה תתרום רבות למוסיקאים)
אבל מדובר בסוגי עבודות אחרות. סט הכישורים שנדרש לך כמחנכת מוסיקה שונה (לא לגמרי, יש השקה) מסט הכישורים שנדרש לך כאומנית מופיעה. כנ"ל כסאונדמן וכו' וכו'.
עבודות שונות.
את אומרת – כל העבודות הללו הן חלק מ"קריירה מוסיקלית" – ואני לא חושב שאת טועה, אני פשוט מגדיר את זה אחרת.
יש מוסיקאים רבים הפונים אלי ואומרים "אני רוצה להתפרנס מהמוסיקה שלי." הפוסט הזה הוא עבורם. מבחינתם, "להתפרנס מהמוסיקה" משמעו הכנסות מהופעות וממכירת מוסיקה. זהו.
אז נאמר ויש מוסיקאי שרוצה להיות מקצוען
אבל הקריירה המוסיקלית שלו לא מספיקה לו למחייה וכלכלה שלו ושל הילדים.
איך אתה מציע לו להתפרנס ולא למות מרעב?
הצעתי היא פשוטה:
להתחייב על כמות מסוימת של שעות שבועיות לטובת קידום הקריירה – לאורך זמן. לעשות את זה במקביל ליתר העבודות.
אם אי אפשר להתחייב לזה – אני מציע לאפסן את החלום לקריירה מוסיקלית עד שהמצב יאפשר התחייבות כזו. להבין שעד שדברים ישתנו ואפשר יהיה להתחייב לעבוד בזה, המוסיקה היא רק תחביב.
הקביעה שאם אתה עושה מוסיקה שהיא לא מקור פרנסה זה מה שהופך אותך למוסיקאי לא מקצועי היא קביעה לא נכונה,ובעיקר פילוסופית ,והיא משאירה את מספר המוסיקאים הקיימים במדינת ישראל לכ15 בערך שרובם הם אייל גולן ושותפיו
כאמור – עניין הגדרתי ומכאן ההבהרה.
אם תבדוק אחורה – הבלוג כולו עוסק בבניית קריירה מוסיקלית. וכן, בהגדרה זה אומר שהבלוג מופנה למי שמתכנן להפוך את המוסיקה שלו לקריירה שלו. להתפרנס מהמוסיקה.
מי שלא מתכנן קריירה כזו לא חייב להבין בשיווק, לא חייב להשקיע את המשאבים הדרושים כדי להתקדם. הוא בוודאי יכול לעשות זאת, אם הוא רוצה – בזמנו הפנוי. והבלוג שלי יתן לו כלים לעשות זאת.
אבל עדיין, מי שעוסק במוסיקה שלו רק בזמנו הפנוי ולא מתייחס למוסיקה שלו ולקידומה באותה רמה של רצינות כמו העבודה "הרגילה" שלו, הוא לא בונה קריירה מוסיקלית.
. אשמח להציע הגדרה שנובעת מהמציאות מוזיקאי חובב שמפרנס משפחה מנגינתו באופן מלא או חלקי ולא משנה אם בשאר עסקיו הוא מורה ליוגה מלמד פסנתר או עובד כשליח בפיצה יש לו סיבות לשאוף להתנהל נכון ובמקצועיות
כל מוסיקי הוא בראש ובראשונה חובב אף אחד לא נולד עם קריירה לדעתי המונח התמקצעות ואיתה העצה המאוד סבירה להקדיש זמן מוגדר ורשום ביומן כעבודה לכל דבר נכונה לכל חובב ששואף להתפרנס ממוזיקה כבסיס כלכלי קיומי . עיסוק נוסף אינו קללה או תעודת עניות רון קרטר וגם שלמה ארצי כדוגמאות מאוד שונות זו מזו שניהם אנשי עסקים טובים והרבה ממצבם הכלכלי נובע מהתנהלותם הכלכלית שאין קשר בינה לבין פועלם כאמנים
אמיר
וואו חברים נראה לי שקצת פספסתם את כוונת המשורר מה שנקרא…
א' – נתחיל בזה שממש אהבתי את הפוסט (אז כן, אני לא אובייקטיבית…) אבל כשניסיתי להיות אובייקטיבית אז באמת הצלחתי להבין שזו לא ביקורת על חיי משפחה/דיי ג'וב
(DAY JOBׁ)
רציני או וואטאבר..
לפי מה שאני הצלחתי להבין – להיות עצמאיים ממוסיקה זה נטו לנהל עסק לכל דבר וזה הבוטום ליין של המאמר.
נשקיע זמן ושעות ומחשבה ותכנון? נצליח! לא נשקיע? לא נראה שום תוצאות בשטח יזומות ונהייה תלויים בחסדי האל והמזל…
אני רואה את זה המון אצלי בהרכבים שאני חלק מהם – גם יוזם וגם עורפי.
וכן, גם אני תמיד – אם לא רוב הזמן ''בין עבודות'' ולא תמיד עושה מספיק לדעתי. אבל לאחרונה (ברוך ג'ה) הגעתי למסקנות שברק תיאר לעיל.
הייתי שמחה להיחשף אליהן מוקדם יותר בחיי…
אבל גם עכשיו זה מעולה, אז אחל'ה הכל.
ב' – כמובן שהכל אינדיבידואלי ושתמיד יש מקרים שיוצאים ממקריי המאמר. וכל הג'אז הזה…
מיטל
הי מיטל,
שמח שקראת! תודה על ששיתפת מניסיונך!
לצערי הפוסט הזה פחות מוצלח
נראה שאתה כועס על הבן אדם הזה שהחליט להביא ילדים לעולם ולפרנס אותם ,אני לא חושב שמוסיקאי צריך לקבל החלטה כזאת שבה הוא מוותר על דברים בסיסיים כמו גידול ילדים ופרנסתם ומה לעשות לא כולם הספיקו עד גיל שלושים לדפוק טורים בחול ולהתפרנס רק מהופעות ואומנות
ההגדרות החד משמעיות האלו של מה זה "מוסיקאי מקצוען" ומה זה "מוסיקאי חובבן" הן ארטילאיות ואין להן שום אחיזה במציאות,מוסיקאי לא חייב להיות רווק ניצחי חסר כל בדירה מסריחה בתל אביב…
מוסיקאי אמיתי חי את החיים שלו ולא את החיים של הקלישאה של האומן המיוסר והעני והוא צריך לעשות ג'אגלינג בין ה"עולם האמיתי" ל"חלום" כך שהם נפגשים ומתנתקים אחד מהשני לסרוגין
מצטער על התגובה הלא תומכת אבל אני חושב שהוא יכול להשפיע על אנשים בכיוונים שהם יצטערו על כך אחר כך
גיל, קראת את הפוסט הזה לא נכון.
אין לי שום בעייה או טענה אם בחירות של אנשים. יש לי בעייה עם אנשים שבוחרים במסלול חיים מסוים ולא מוכנים לקבל את המשמעויות של הבחירות הללו בחייהם. הדיסוננס הזה הופך את הבנאדם ליותר מריר ופחות מאושר ושלם. וחבל.
לגבי ההגדרה של מוסיקאי מקצועי: אין כאן שום הגדרות ונקודות מבט שונות. אין כאן שום קביעה איכותית.
ההגדרה פשוטה: מוסיקאי מקצועי הוא כזה שהמוסיקה היא המקצוע שלו. דהיינו – הוא מתפרנס ממנה.
בנאדם שעושה מוסיקה – ולו האיכותית ביותר – שאינה מקור פרנסתו והוא לא מתכנן שהיא תהיה מקור פרנסתו – הוא בנאדם שהמוסיקה היא בשבילו תחביב. בוודאי לא מקצוע.
ואין בכך שום רע. מוסיקה היא תחביב נהדר.
אין פה שום דבר חדש
דברים נכונים !