4 סיבות שבגללן האסטרטגיה השיווקית שלכם לא עובדת

אני שומע המון תסכול מהרבה מוסיקאים, על כך שהם לא מצליחים להתקדם בעולם המוסיקה. לא מגיע להם קהל להופעות, אנשי תעשיית המוסיקה לא סופרים אותם, ואנשי התקשורת מתעלמים מהם. 

ואני מדבר על מוסיקאים שבאמת עובדים בכל יום בצורה אינטנסיבית לקידום המוסיקה שלהם, לא כאלה שיוצרים מוסיקה ומחכים בצורה פסיבית "שיגלו אותם" באיזושהי צורה פלאית.

אז כן, תמיד אפשר להאשים את הטעם הרע של הקהל, או את השחיתות והפרוטקציה בעולם המוסיקה, או סתם את ההצפה של מוסיקאים שיש היום, ואפשר גם לקבוע בצורה נחרצת שאי אפשר להתפרנס היום ממוסיקה.

אבל לפני שאתם מצביעים על כל האחרים שאשמים במצב, עיצרו שנייה וקיראו את זה: 

4 סיבות שבגללן האסטרטגיה השיווקית שלכם לא עובדת לכם

 

1.  אתם לא עושים פולו-אפ

אתם לא עושים פולו-אפ

לפני שבוע קיבלתי מייל ממוסיקאי שלא הכרתי. ז"א, הוא חשב אחרת. במייל שלו הוא הזכיר שנפגשנו בכנס ג'אזאהד בגרמניה בשנת 2014 ורצה לבדוק איתי אפשרות שיופיע בפסטיבל ג'אז תל אביב.

הוא בטח צודק שנפגשנו בשנת 2014, אבל אין לי שום זכרון לגביו – מי הוא, איך הוא נראה, מה המוסיקה שלו. בכל זאת, עברו עלי הרבה שנים ומאות ויותר פגישות מאז.

מאחר ואין לי יותר מידי זמן בתקופה האחרונה, לא התעמקתי במייל ולא לחצתי על הלינקים כדי להבין מי הוא, מה הוא ומה המוסיקה שלו. עברתי הלאה.

הסיפור הקטן הזה בא להדגים את הנקודה: אם אותו מוסיקאי היה עושה לי פולו-אפ בזמן אמת, כמה ימים אחרי שפגש אותי, ומאז היה מעדכן אותי מידי כמה חודשים מה קורה איתו, רוב הסיכויים שהייתי יודע מיהו ומה המוסיקה שלו, ואם המוסיקה שלו היתה מתאימה לי לפסטיבל, ועדיין הייתי מחפש הופעות, הייתי שוקל את ההצעה שלו ברצון.

הנה דוגמה לאסטרטגיה נכונה וטובה שיורדת לטמיון:

מצד אחד, האסטרטגיה השיווקית שאתם פועלים לפיה הגיונית נכונה: להכיר כמה שיותר אנשי תעשייה ושאר אנשים שיכולים לפתוח לכם דלתות בעתיד. שזה אומר להסתובב במקומות בהם אותם אנשים נמצאים – כנסים, שואוקייסים, השקות וכד'.

אבל מצד שני, אבל אם לא תעשו פולו-אפ בזמן סביר אחרי המפגש ותמשיכו לשמור אח"כ על קשר, האסטרטגיה השיווקית הזו לא תצליח.

לקריאה נוספת: למה הם לא עונים למיילים? המדריך (הכמעט) מלא לקבל תגובות מאנשי תעשיית המוסיקה

 

 

2.  אתם מתייאשים מהר מידי

אתם מתייאשים מהר מידי ולא ממשיכים את האסטרטגיה השיווקית שלכם

תשאלו את כל המוסיקאים שהצליח. רובם יספרו לכם שרגע לפני שהגיעה להם ההזדמנות הגדולה, הם היו על סף שבירה וכמעט הרימו ידיים ועזבו הכל.

כמעט כל מוסיקאי שהצליח יספר לכם על תקופות בהם הופיע מול מינימום קהל, על אלבומים שנכשלו, על התעלמות מצד התקשורת.

אני מכיר הרבה מוסיקאים שהתייאשו ואפילו הפסיקו, אחרי שהסינגל או האלבום שהוציאו לא עשה את הרעש שציפו שיעשה, שהרימו ידיים אחרי כמה הופעות כמעט בלי קהל.

בהרבה מקרים, ההבדל בין המוסיקאים המצליחים לבין האנונימיים, הוא לא שלמצליחים היתה מוסיקה טובה יותר, או שהם נקטו באסטרטגיה שיווקית נכונה יותר. במקרים רבים ההבדל מסתכם במילים – התמדה וכח רצון. הם המשיכו עם האסטרטגיה השיווקית שלהם ולא ויתרו ולא הרימו ידיים.

לקריאה נוספת: הדרך הבטוחה לוודא שלא תצליחו בקריירה המוסיקלית שלכם (על התמדה)

אבל חשוב שתקראו גם אז זה: אתם מתמידים או סתם נודניקים?

 

3.  אתם חושבים רק על עצמכם ולא על הקהל שלכם

אתם חושבים רק על עצמכם ולא על הקהל שלכם

אם האסטרטגיה השיווקית שלכם בקשר עם הקהל שלכם מתמצה בבקשות בסגנון "תנו לי" – קנו את המוסיקה שלי, בואו להופעה שלי, תירמו למימון ההמונים שלי – אתם תיכשלו.

הקהל שלכם מצפה שתיצרו איתו קשר אמיתי, לא שתתייחסו אליו כאל ארנק מהלך שכל תפקידו הוא לממן את שגעון המוסיקה שלכם.

לצפות שאנשים יתנו לכם מכספם ומזמנם רק בגלל שזה מה שמתאים לכם כרגע – זו לא אסטרטגיה שיווקית שעובדת.

כשאתם מבקשים ממישהו את כספו את זמנו, השאלה הראשונה שהוא שואל את עצמו היא "מה ייצא לי מזה?". אם לא תהיה לכם תשובה אמיתית ומשכנעת לשאלה הזו, או אם כל התשובות שלכם יסתובבו רק סביבכם וסביב התשוקה שלכם ליצור מוסיקה, אתם לא תקבלו את כספו ואת זמנו.

כל אסטרטגיה שיווקית חייבת להכיל את חלק הבקשה מהקהל – שיתן מכספו או מזמנו. זה החלק המשמעותי לכם. אבל כל אסטרטגיה שיווקית חייבת להכיל גם את הנתינה שלכם – מה אתם נותנים לקהל שלכם שיהיה משמעותי לו.

אולי יעניין אתכם: איך תבנו לעצמכם קהל אוהדים ב-10 צעדים פשוטים

 

4.  אתם יורים לכל הכיוונים

אתם יורים לכל הכיוונים

יש מוסיקאים שמנסים להיות בכל מקום – בפייסבוק באינסטגרם, במיילים, ביוטיוב, בעיתונות, ברדיו, בבלוגים, בספוטיפיי, באפל מיוזיק, במועדונים, בפסטיבלים, במופעי סלון, באירועים של עיריות, בבתי ספר ובקיבוצים.

הרצון שלכם להיות בכל מקום נובע מ-FOMO  – הפחד להחמיץ משהו. זה נובע מכך שאתם בונים את מה שאתם חושבים שהוא אסטרטגיה שיווקית ע"י כך שאתם מסתכלים מה מוסיקאים אחרים עושים:

להוא יש אלפי צפיות ביוטיוב – אז נלך על יוטיוב; לאחר היו כמה כתבות מפרגנות בעיתונות – נלך על זה; ההיא מתפרנסת מעולה ממופעי סלון – אז בוא ננסה; את האחרת מזמינים כל הזמן להופעות שמפיקות עיריות – אז גם אנחנו; והרשימה אינסופית.

מוסיקאים יקרים, להיות בכל מקום זו לא אסטרטגיה. זה פחד טהור ובלבול. ואין שום סיכוי שתצליחו ככה.

אתם צריכים לבנות את האסטרטגיה השיווקית הייחודית לכם, המבוססת על המטרות שלכם, הייחודיות של הקהל והמוסיקה שלכם והמשאבים העומדים לרשותכם. וכן, אסטרטגיה אומר לוותר במודע על הרבה כיווני פעולה אפשריים ולהתמקד.

ואולי גם זה: עוד דרך בטוחה לוודא שלא תצליחו בקריירה המוסיקלית שלכם (על התמקדות)

 

לסיכום:

אם אתם עובדים קשה לקידום המוסיקה שלכם, ושום דבר לא קורה, חשוב שתבדקו אם "חטאתם" באחת (לפחות) מארבע הסיבות שמניתי. אם כן – חבל על העבודה הקשה שלכם, האסטרטגיה השיווקית שלכם לא תעזור לכם להתקדם:

  1. אתם לא עושים פולו-אפ

  2. אתם מתייאשים מהר מידי

  3. אתם חושבים רק על עצמכם ולא על הקהל שלכם

  4. אתם יורים לכל הכיוונים

 

בהצלחה!

Comments

  1. עלמה קלברמן says:

    ואם אני לא עושה אף אחד מאלה אני אמורה כבר להיות כוכבת עולה מחר בבוקר?

    • הי עלמה, 
      קודם כל תלוי בהגדרה שלך ל"הצלחה". לא כ"כ יודע מה זה "כוכב עולה", ולא מכיר דרך אמיתית בה מגיעים למטרות בזמן קצרצר. דם יזע ודמעות מובטחים לך בכל מקרה 🙂
      אבל אם תבני תוכנית עבודה (שאפתנית אך ריאלית) שמותאמת למטרות שלך, לפי הקהל שלך, הייחודיות שלך בעיני אותו קהל, והמשאבים שעומדים לרשותך, תוכלי להגיע למטרות שקבעת לעצמך. 

Speak Your Mind

*

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.