את הפוסט הבא כתב לכם אורי גלילי. אורי הוא זמר, יוצר ומפיק וגם עוסק בשיווק דיגיטלי. אורי עשה הפקות מוזיקליות רבות, בין היתר לדנה אינטרנשיונל ולסטפן, עשה רמיקסים לשירים בינלאומיים והחתים כמה קטעי טכנו בלייבלים אירופאים.
אורי מגדיר את הסגנון שלו כפולק-האוס, כמו wake me up של אביצ'י, רק, קצת יותר בחיים ממנו (טפו, חמסה)
תוכלו לעקוב אחריו בפייסבוק או באינסטגרם
תקראו מה שיש לו לומר זה חשוב! (אבל תתעלמו קצת מהמחמאות המוגזמות שהוא נותן לי)
**
שלום, שמי אורי גלילי ואני רוצה לספר לכם על שיר מחאה שכתבתי ועל 6 הדברים שלמדתי מהכישלון שלו, ושחשוב לכולם ללמוד.
לפני הכל, תודה רבה לברק ויס המלך על האירוח בבלוג שלו. אני עוקב אחריו כבר כמה שנים, והבלוג שלו הוא האורים ותומים של כל מוסיקאי באשר הוא. גם לזה, שרק אתמול למד לפרוט את האקורד ג'י על הגיטרה, וגם זה שכבר נמאס לו מלהופיע מול אצטדיונים מלאים. אם אתם נמצאים כאן וקוראים את השורות הללו, אז רק שתדעו שאתם במקום הנכון לכם!
בסוף 2016, אחרי עוד פרשייה פוליטית מרתיחה, אני כבר לא זוכר איזו – הצוללות, סגירת התאגיד, חוק הנאמנות, הגלידה, העלאת משכורת הפוליטיקאים על חשבון תקציבים חשובים אחרים – אחת מאלו – עלתה בי התחושה הנואשת להפיק שיר מחאה פוליטי.
הסיפור כולו ארוך וסבוך עד שהוא יצא לאקרנים, אבל אקצר ואומר, שבמשך זמן מה ניסיתי לעניין כותבים ואמנים מכל הקשת המסחרית/אמנותית/פוליטית לעשות שיר מחאה. חלקם כאלו שידוע לכל מהן הדעות הפוליטיות שלהם. אבל אף לא אחד רצה להיכנס להרפתקה הזאת, מחשש שיסמנו אותם כאויבי העם והם ייפגעו כלכלית. (שזה קצת משונה, כיוון שאביב גפן, הדג נחש, עמיר בניון ואריאל זילבר משמיעים את דעתם חדשות לבקרים, והקריירה של כולם בסדר גמור.(
לבסוף, החלטתי לכתוב ולהוציא שיר מחאה בעצמי. השיר המקורי הראשון שאי פעם הוצאתי. החלטתי לעשות זאת, כיוון שגם אני מאמין במסר שמאחוריו וגם כי לטעמי זו אחלה הפקה כיפית ומקפיצה. תוכלו לראות את הקליפ בסוף הפוסט.
כמה כסף השקעתי?
בגלל שבמקצועי אני עוסק בהפקות מוסיקליות, וידאו ושיווק דיגיטלי, יצא לי הרבה פחות משמעותית ממה שהיה יוצא למי שלא מתעסק בכל אלו. אני מאמין שסך כל הפרויקט של הסינגל הזה לא עבר את ה-4,000 ש"ח. התשלומים שלי היו למיקס/מאסטר, מייסונג, פה ושם גרפיקות שהייתי צריך וקידום ממומן.
אני מאמין שלמוסיקאי "רגיל" הפרויקט היה יכול להגיע בקלות למינימום 10,000 ₪, כיוון שהיה צריך לשלם גם על הפקה מוסיקלית, (אולי גם על נגנים), איש קידום ממומן ואולי אפילו יחצ"ן.
התייעצתי עם כמה גורמים בתעשייה, שגם הם האמינו בשיר וביחד ניסינו לדחוף אותו בכל מקום ולקבל כמה אייטמים שיקפיצו אותו למימדים ויראליים.
היחיד שהרים את הכפפה היה אלדד יניב, שבאותם הזמנים התחיל את סדרת ההפגנות שלו בתל אביב כנגד השחיתות, והיה לי העונג להתארח בכמה מהן ולהופיע עם השיר. ואפילו .
כאן, פחות או יותר, הסיפור נגמר.
הפריצה הענקית לה ייחלתי, החזון שכל חתונה בישראל תפציץ עם השיר הזה, שלא יהיה ערב במועדון בלעדיו, ששום הפגנה כנגד הממשל לא תעבור בלי שהשיר יתנגן בריפיט – שום דבר מזה לא התגשם.
כמובן שלא חיכיתי יותר מדי זמן בשביל להמשיך אל השירים הבאים שלי.
אבל מכל הפרשיה הזאת למדתי המון המון המון ואשמח לחלוק עם כל המוסיקאים והאמנים באשר הם את החוכמה הזאת, שאולי תעזור למישהו מכם להתמקד על המוסיקה שלו ולהוציא אותה לפועל בצורה נכונה יותר:
1. אתה אף-פעם לא יכול לדעת מה יהיה ויראלי
לא משנה אם השיר שלך באמת לא יוצא לאנשים מהראש בקטע חיובי – זה עדיין לא אומר שהוא יפרוץ או שיעשה אותך כוכב.
לא משנה אם זה נשמע בול החומרים מהם עשויים אייטמים ב-"צינור לילה". מוסיקה זה כמו כל עסק אחר. צריך לעבוד בצורה ממוקדת, נכונה ולשווק כמו שצריך.
לקריאה נוספת: 6 סיבות למה הפוסטים שלכם בפייסבוק לא נהיים פוסטים ויראליים
2. כמה מיילים וקמפיין ממומן בקטנה לא מספיקים
קמפיין של מיילים וסמסים:
לא היתה לי תוכנית מאורגנת של משלוח מיילים וסמסים.
שלחנו – אני וכמה מכרים מהתעשייה שאני עובד איתם, ולהם יש קשר אישי לכמה אנשי מפתח (יותר ממני, לפחות) – סמסים ומיילים לכמה שיותר אנשים: סלבס, פוליטיקאים, עורכים ברדיו, עורכים בטלוויזיה ועיתונאים. צינור לילה התעניינו לעשות אייטם וירדו ממנו. נוי אלוש, איש שאני מעריך אותו מעל ומעבר, כתב לאחד המכרים שזה אחלה שיר מחאה וקליפ, ושהייתי צריך להוציא אותו באיזור הבחירות, אבל לא שיתף/שידר אותו.
קידום ממומן:
הוצאתי בערך 1,500 ₪ על קידום ממומן – פייסבוק/אינסטגרם/יוטיוב. אני חושב שזה לא היה מספיק כדי שהשיר "יתפוס".
אני חושב שהייתי צריך לשים יותר כסף על ממומן, במיוחד בפייסבוק, כי שם אפשר לטרגט ביתר קלות קבוצות שיזדהו עם השיר, או להיפך – קבוצות שהשיר ירגיז אותם ולקוות שישתפו אותו בטון זועם.
גימיק:
אני חושב שחוץ מלשלוח מיילים, צריך למצוא איזה גימיק שיכול להיות אייטם.
ניסיתי לשבור את הראש עם איזשהו גימיק שיכול היה לעבוד. חשבתי ללכת לשוק הכרמל בדמות שיצרתי ולחלק לאנשים 'לחם ושעשועים'. או ללכת לכנסת עם חמגשיות (אז היה את הקטע של שרה והחמגשיות) שיש בתוכם את הדיסק של "דוואי" ולחלק לחברי כנסת. אני חושב שמלבד לשלוח מיילים לאנשים עם כל מיני כותרות קליק בייטס, הייתי צריך להוסיף איזשהו גימיק שיכול להיות אייטם.
באופן אישי, וכאחד שעושה שיווק דיגיטלי לאמנים, אני תמיד מחפש את הגימיק או האייטם, כי לכתוב בפרסום "השיר החדש של אורי גלילי!" לא באמת מעניין מישהו.
במקרה שלי הייתי בטוח שהאייטם הוא שיר המחאה בעצמו, עם הדמות שיצרתי, אבל כנראה שזה לא היה מספיק.
מסקנה:
כדי ששיר יעבוד אתם צריכים לשלב קמפיין מאורגן של מיילים וסמסים + תקציב רציני לקידום ממומן + גימיק שימשוך תשומת לב
3. זה שבהפגנות אנשים קופצים איתך, זה לא אומר שכל העם יקפוץ איתך
נכון, אם יש לכם נישה וקהל אוהדים של הנישה הזאת, אתם כבר בכיוון טוב, אבל זה מדגיש את הסעיף הקודם – אתם חייבים להרביץ בשיווק.
אני דיי בטוח שאף אחד מההפגנות הללו לא זוכר את השיר או אפילו את השם שלי.
אולי יעניין אותך לקרוא: 9 עקרונות ההצלחה שכל מוסיקאי שרוצה להצליח חייב לאמץ
4. אסור, בשום פנים ואופן, לשים את כל הביצים בסל אחד
אל תתקעו על דבר אחד, גם אם אתם מאמינים שהוא מה שיביא לכם לפריצה הגדולה. גם לאמנים מוכרים, מפורסמים ועשירים מאיתנו זה לא עובד.
לא נכון לשפוך ים כסף על שיר אחד, הקליפ שלו, יח"צ ושיווק, כי אתם לא יכולים לדעת אם זה יעבוד.
עדיף לחלק את התקציב בצורה כזאת שתוכלו להוציא מקסימום שירים במינימום השקעה.
אם תתמידו ותוציאו כמה שיותר שירים – באיזשהו שלב תגיע ההצלחה. בטוח שהיא תגיע הרבה יותר מאשר מישהו שמוציא שיר מחאה אחד ומתבאס שאחרי כמה חודשים לא קרה איתו כלום, כשבזמן הזה היה יכול לשגר מבול של סקיצות חדשות וזולות הרבה יותר.
אנשים יאהבו את השירים שלכם בגלל האופי הייחודי שלכם והשירים שלכם, ולא בגלל שהבאתם רביעיית חצוצרנים טיבטית ושכרתם את רועי כפרי לעשות לכם קליפ.
5. לעולם, אבל לעולם, אל תעשו אמנות על-פי מה שאתם חושבים שעשוי לעבוד
בשום פנים ואופן. זה פשוט לא עובד. השיר שלי, "דוואי"? אני מת עליו. זה אחלה שיר מחאה. אבל בינינו, יש דברים בחיים שלי שיותר דחופים לי מאשר פוליטיקאים שלא עושים את העבודה שלהם כמו שצריך.
אז אם אכפת לי מהמסר, אבל לא מספיק בשביל להציק לכל העולם על השיר הזה, למה שלהם יהיה אכפת?
הקלישאה מספר אחת היא "לך עם האמת שלך", אבל אין דבר יותר נכון ממנה. כשאתה מנסה להיות מישהו שאתה לא, או שאתה משכנע את עצמך שהדבר הנכון לעשות עבורך זה משהו שבתוך תוכך אתה לא באמת מרגיש שהוא הוא הדבר הנכון, אז אותו הדבר אותו אתה מנסה להשיג פשוט לא יצליח.
חשוב לקרוא גם את זה: 4 טיפים שיווקיים שיהפכו את שנת 2019 לשנה מוצלחת במיוחד
6. חשיפה זה לא מספיק. צריך לשמור על קשר ישיר עם אנשים ששמעו אתכם
בהפגנות ציינתי את השם שלי כמה פעמים, כמו שראפרים עושים בשירים, וגם ציינתי את שם השיר כמה פעמים ואיפה אפשר למצוא אותו.
המחשבה היתה שאלה ששמעו את השיר יחפשו אותי ברשת. זה לא קרה.
אבל במבחן התוצאה אני לא חושב שמישהו מהם זכר את השיר או רץ לחפש אותו בזמן או אחרי ההפגנה.
נסו אתם למצוא דרכים בהם אתם תוכלו לשמור על קשר עם אלה ששמעו ואהבו אתכם ולעדכן אותם על דברים חדשים שלכם.
לקריאה נוספת: על הקשר בין קיצורי דרך לבין העובדה שאחרים מצליחים ואתם לא
++
ממליץ לכם לקחת את כל העצות האלו ולחרוט אותם בליבכם. תעשו את המוסיקה שאתם רוצים, שהכי מדברת אליכם, עם השירים שנכונים לכם, תוציאו כמה שיותר ממנה, ותתייחסו אל זה כאל מסע כיפי ומרגש. באיזשהו שלב, כבר יהיה לכם מספיק קהל בשביל להצדיק את כל מפחי הנפש שחוויתם עד אז
אני בטוח שאתה הרבה יוצר מקצועי ממני, אבל הייתי מוסיף עוד הערה – קח בחשבון שהשיר שלך לא טוב. קשה ליוצר לשפוט שירים שלו וגם קשה לחברים שלו מהסביבה הקרובה לשפוט אותו בצורה אובייקטיבית (הם מחבבים אותך אז הם יאהבו גם שיר שלך). לטעמי הקליפ צבעוני ומושך אבל השיר כתוב ומבוצע רע, במיוחד האקורדיון.
בכתבה היו אחלה תובנות. פחות התחברתי לסגנון המוסיקלי והקליפ ויש דברים שהייתי משנה אבל היה חשוב לי להגיב שהתכנים חשובים וראויים ושלדעתי האקורדיון כן מבוצע טוב (: