איך להופיע על במה: 7 דברים שפשוט אסור לכם לומר על הבמה
חשוב לדעת מה עושים ומה אומרים, וחשוב לא פחות – מה לא עושים ומה לא אומרים.
הכנתי לכם 7 דברים שפשוט אסור לכם לומר על הבמה. יש יותר משבעה כמובן, אבל אלה המובילים אצלי נכון להיום:
1. סליחה על הטעויות
לעולם אל תתנצלו! רוב הסיכויים שאף אחד לא שם לב לטעויות חוץ מכם. מי שכן שם לב – ה"סליחה" לא תעזור לו, ועל הדרך תעבירו מסרים של חוסר בטחון עצום על הבמה.
2. יש לכם חרא של עיר!
כן, נכון, אני גר בירושלים. אבל אפילו ירושלמים מזוכיסטים שכמונו לא אוהבים שיורדים להם על העיר. בוודאי חוצניים כמוכם. זה נכון לכל עיר שתבקרו, אגב.
3. אנחנו נשמעים טוב?
אם כבר להעליב את הסאונדמן, לא עדיף לקלל אותו וזהו?
לקריאה נוספת: 13 דברים שמומלץ לעשות לסאונדמן כדי שהוא יהרוס לכם את ההופעה
4. יש לנו בעיות טכניות
זה הורג את הוייב. הציוד הטכני זה הבעייה שלכם, לא של הקהל. דאגו שהכל יהיה תקין לפני ההופעה.
לקריאה נוספת: המדריך המלא לדיבור בפני קהל מעל הבמה
5. שכחתי את המילים
לשכוח מילים זה יותר גרוע ממילים גרועות. תכירו בזה – אתם לא אלה. וכל מי שאינו אלה אסור לו לומר/לשיר את המשפט האמור. ולא "לה לה לה" זה לא פתרון. תביאו לבמה דף על המילים למקרה הצורך. או תמציאו. כמו אלה הגדולה:
6. אני רוצה להודות לחברה שלי
כמה חדר אורחים אתם יכולים לעשות את ההופעה? לא מבינים שזה מביך בדיוק כמו "אני רוצה להודות להורי שהביאוני עד הלום"? ואגב, אם החברה שלכם צריכה תודה פומבית יש לכם בעיות זוגיות יותר רציניות ממה שהבלוג שלי יכול לפתור
7. אתם קהל קשה!
לא משנה כמה הקהל אוכל, שותה ומדבר בזמן שאתם מנגנים, אף פעם אל תעליבו את הקהל. גם כל אלה שמקשיבים לכם כמוסיקת רקע.
רק מתי כספי הגדול אומר לקהל שהוא מציג את הנגנים שלו בתחילת הערב כשהם בשיא ועוד לא עשו טעויות….. חחחחח
יש עוד מגוון רחב של שטויות שכבר יצא לי לשמוע, מצרף למובילים שלך עוד כמה פנינים:
1. ״את השיר הזה כתב…, אני לא זוכר״ – את
הבורות וחוסר הכבוד למחברים ומלחינים עדיף לשמור בלב ולא להפוך נחלת הכלל.
2. ״ובכלל לא עשינו על זה חזרות..״ – אם יש דרך לזלזל בקהל שלכם – זו אחת המוצלחות, ככה הוא ממש מבין היטב כמה השקעתם בו..
3. פה מלוכלך – ברור, יש אנשים ואמנים וסגנונות מוסיקליים שאתם פחות מחוברים אליהם. הבמה היא ממש לא המקום להביע את העמדות האלה. זה מלוכלך, מרושע ומיותר (וסביר שחלק מהקהל שלכם ממש לא מרגיש כמוכם).
4. ״בחוזה שלי/הכריחו אותי לשיר את…״. אם יש משהו מחפיר, שפוגע גם בכם וגם במי שהזמין אתכם להופיע, אלה משפטים בסגנון הזה. זה לא עניינו של הקהל אם אתם עושים את מה שאתם עושים מאהבה גדולה וחדוות יצירה או ממצוקה כלכלית / תאוות בצע / חוזה דרקוני של חברת ההפקה שלכם. בתחילת הדרך ובסופה עומדת החלטה עצמאית שקיבלתם לקחת חלק בפרויקט/מופע בין אם מדובר בקרנגי הול או בערב שירה בציבור בקרית עקרון. קחו אחריות על כל הופעה ציבורית שבה אתם משתתפים, קטנה כגדולה. לברבר על כמה אתם בענין של אותו אירוע או לא מוציא, בעיקר אתכם, הכי קטנים שאפשר.
אני לגמרי מסכים עם ארנון ויכול להוסיף שזה נגע בי אישית כאשר
חזרתי לנגן אחרי 9 חודשים ולא התאפקתי ואמרתי לקהל שרובו בכלל לא מכיר אותי
שהרבה זמן לא ניגנתי כי היו לי דלקות …..זה עניין שם אולי 2 אנשים
וגם, זה הזכיר לי את הרסיטלים שהיו שבוע שעבר שם העלתי זמרת לבמה וציינתי שהיא היתה חולה כמה ימים לפני כן
אני חושב לעצמי היום…..אולי לא הייתי צריך לאמר את זה…אז מה אם זו במה של תלמידים?
תודה ברק 🙂
פוסט קצר וקולע. הייתי מסכם את זה אולי במשפט אחד, שנשמע קצת טרחני, אבל קל לזכור
להתרכז במוסיקה ולתת הופעה טובה.
כל השאר אלה הסחות דעת…