7 שאלות עם אווה אלקסיו-ריו מנהלת חברת בוקינג

אווה אלקסיו-ריו Eva Alexiou-Reo היא המנכ"לית והמייסדת של חברת הבוקינג וניהול האומנים  FATA מפילדלפיה, המתמחה בבוקינג ובסיבובי הופעות לאומני אינדי ורוק. החברה עושה בוקינג לכמעט 30 הרכבים. כמה מהלהקות ש-FATA  עבדה הם: Jimmy Eat World, Flogging Molly, Elliott, ועוד.

החברה בעיקר מארגנת סיבובי הופעות בצפון אמריקה, אבל מידי פעם היא מארגנת תורים ברחבי העולם, במיוחד במזרח אירופה, בדרום מזרח אסיה ואפילו באוסטרליה.

שאלתי אותה 7 שאלות

1. איך מועדונים מחליטים את מי להזמין להופיע אצלם? מה השיקולים שלהם?

יש כ"כ הרבה להקות שמנסות להופיע בכל מועדון ולכן להקה חייבת לבלוט בדרך כלשהי.

דבר ראשון, המועדון יבדוק אם המוסיקה מתאימה לקהל שלו.

שנית, המועדון תמיד יחפש להקות מושכות קהל. לכן הוא יזמין להקות מקומיות או להקות שהצליחו בקנה מידה ארצי או אפילו להקות שכבר הופיעו באזור ו"יש להן קבלות" שהן מושכות קהל.

שלישית, גם אם אין קבלות כאלה וכלל לא ברור שהלהקה תמשוך קהל, עדיין לא הכל אבוד. אם מועדון יחשוב שללהק מסוימת יש נוכחות תקשורתית ואם היא תופיע אז יהיה כיסוי תקשורתי ברמה נאותה להופעה, אז יש סיכוי טוב שהלהקה תוזמן להופיע למרות שאין לה קבלות בעניין הקהל.  

2. מה ההבדל בין בוקינג למוסיקאים עצמאיים לבין בוקינג למוסיקאים שחתומים בלייבל רציני?

היום לכולם יש בעיות לעשות בוקינג, גם ללהקות שחתומות בלייבלים גדולים וגם למוסיקאים עצמאיים. כולם היום נדרשים להוכיח שיש להם קהל. העבודה שלהקה חתומה בלייבל גדול לא הופכת אותה לחסינה מהדרישה הזו. גם היא תצטרך להוכיח אותו דבר בדיוק. המועדונים היום רוצים לדעת שהם לא יפסידו על הלהקות.

אבל בגל זאת יש הבדל. יש ללהקה שחתומה בלייבל משמעותי – מיינסטרימי או לייבל אינדי גדול – יתרון עם מוסיקאים עצמאיים בכל הקשור בלהשיג הופעות.
ללהקה חתומה יש אנשים שעובדים איתה, עובדים בשבילה והם יעבדו במקביל למועדון בשיווק ובפרסום ההופעה כדי להביא קהל.

והמועדון, שיודע את זה ומצפה לזה, יעדיף במקרים רבים להקה כזו על פני להקה עצמאית בלי גב ובלי אנשים מאחוריה.

3. אז איך בכל זאת אומנים עצמאיים יכולים להתגבר על החיסרון הזה שלהם מול אומנים חתומים?

מוסיקאים עצמאיים צריכים לעבוד יותר קשה בשיווק ובפרסום עצמי. אין אף אחד שיעשה את זה בשבילם. והם גם צריכים להשקיע יותר מכספם כדי לקדם את עצמם ואת ההופעות שלהם.

כדי להתגבר על החסרון הזה של אומנים עצמאיים לעומת אומנים עצמאיים אני ממליצה ללהקות שלי שיתחייבו לפרסם ולשווק את ההופעות בעצמם, בנוסף לעבודה של המועדון ובכלל ישקיעו מאמצים גדולים מאוד להביא קהל.

וזה לא רק מסתכם בפרסום איוונט בפייסבוק. להקה עצמאית שמגיעה לאזור בו היא לא מוכרת חייבת להשקיע כסף בפרסום ממוקד בפייסבוק וב- Bandsintown, ועוד דרכים שונות לקדם את ההופעה.  במקרים רבות, מועדון שרואה שלהקה עצמאית עובדת קשה ורציני ומשקיעה הרבה אנרגיה ומשאבים לקידום ההופעה, יעבוד גם הוא יותר קשה לקדם את ההופעה. באופן כללי זה עושה רושם מצוין על המועדון ויאפשר ללהקה לחזור למועדון בעתיד.   

4. האם לדעתך להקה עצמאית צריכה לדעתך לקחת בוקינג אייג'נט? ואם כן – מתי?

לדעתי להקה צריכה להתחיל לעבוד לבד, צריכה לארגן בעצמה כמה תורים, לאסוף סביבה קהל אוהדים בגדול סביר ברמה הארצית (ז"א בכלל ארה"ב. לעומת להקה המוכרת רק באזור מסוים בארה"ב. ב.ו.) ורק אז לקחת סוכן בוקינג.  

אני חושבת שבלי שלהקה תעשה את העבודה הראשונית הזו יהיה קשה לסוכן לארגן הופעות ללהקה, מה שאומר שזה לא יהיה משתלם לסוכן לעבוד עם הלהקה ומתסכל מאוד ללהקה שתשלם לסוכן בלי לראות תמורה אמיתית.

5. מה השיקולים שלהקת אינדי או בוקינג אייג'נט שעובד איתה צריכים לקחת בחשבון כשמתכננים  תור?

מבחינתי, סיבוב הופעות יכול להיות מוצדק מבחינה עסקית רק אם התשובות לשאלות השאלות המרכזיות הבאות יהיו התשובות הנכונות

למה: כסף. הכנסות. סיבוב הופעות אמור לתמוך ולהגדיל מכירות אלבום (פיסי או דיגיטלי), מכירות כרטיסים ומרצ'נדייזינג.  

היכן: סיבובי הופעות עושים היכן שיש סיכוי להביא קהל. שזה אומר במקומות שיש הפצה של אלבומי הלהקה, שבו יש כבר ללהקה קהל אוהדים, או לפחות קהל אוהדי פייסבוק מאותו אזור,  ומקומות בהם יש סיכוי גדול לכיסוי תקשורתי.

חשוב לבחור את המועדונים הנכונים. לכן חשוב מאוד להבין מי הקהל של הלהקה ומה מאפייניו ולחפש מועדונים של אותו קהל. חשוב לבחור מועדון עם תפוסה ריאלית , כדי שלא יגיעו 30 במקום עם תפוסה של 200, וחשוב לבחור מועדון שיהיה נגיש לאוהדי הלהקה.

מתי: כשרוצים לקדם משהו. זה יכול להיות סינגל, אלבום, וידאו קליפ חדש וכד'. בלי זה – לא יהיה סיכוי רב לכיסוי תקשורתי ולעניין של הקהל הפוטנציאלי.

חשוב לבחור תקופה בה האומנים הגדולים יותר לא עושים תורים. בתקופה הזו ההופעה שלכם יכולה לעשות אימפאקט הרבה יותר משמעותי.

אחרת, התקשורת תעסוק במופעים הגדולים ולא יהיה לה זמן אליכם וגם האוהדים יעדיפו להגיע למופעים של הגדולים ולא אליכם.  

6. מה הקשיים המיוחדים לכניסה לשווקים בינלאומיים לעומת השווקים בארה"ב?

חדירה לשוק הבינלאומי יכולה להיות מאוד קשה, מאוד ארוכה ועם עלויות משמעותיות ללהקה.

הלהקה חייבת להיות פנויה לתור ולא שלכל אחד מהחברים יהיו התחייבויות קודמות.

חייבת להיות הפצה של האלבומים של הלהקה במדינה המיועדת לחדירה לפני שיוצאים לתור.

ובנוסף, הלהקה חייבת לדעת ולהיות מוכנה לכך שתור בחו"ל לא מכניס כסף, נהפוך הוא – יש הוצאות רבות לתור בחו"ל.    

7. נראה שהיום סוכנים כבר לא לוקחים להקות צעירות ומטפחים אותן, אלא מצפים שהלהקות יעשו את כל העבודה בעצמם ונכנסים אחרי שהלהקות יוצרות בעצמם את מוניטין וקוטפים את פירות ההשקעה שלא הם עשו.

אני בטוחה שככה זה נראה מבחוץ, אבל האמת רחוקה מכך. המצב הוא שהיום ההכנסות של רוב הלהקות, כולל אלה שצברו לעצמן מוניטין, הן לא גדולות בלשון המעטה.

מה שאומר שגם אחרי שיש את המוניטין הבסיסי הזה עליו דיברת ושרק אחריו סוכנים מוכנים לעבוד עם להקות, יש עוד שנים ארוכות ל הכנסות נמוכות ללהקה לצד השקעת זמן ומשאבים גדולים מצד הסוכנים.

ואפילו אחרי השקעה של כמה שנים, רוב הלהקות לא עושות את הפריצה הגדולה ומתחילות להרויח כסף גדול.  

אני לא יכולה להרשות לעצמי לקחת להקות שעושות את תחילת דרכן. זו תהיה פשוט התאבדות כלכלית לחברה שלנו.

אני כן מצפה מכל להקה שתעשה את ההתחלה בעצמה – תארגן לעצמה תורים, תגדיל את קהל האוהדים שלה – האמיתיים ואלה שברשתות החברתיות – ותביא את עצמה למצב שסוכנים יוכלו לקחת אותה ולהשקיע בה את עוד שנים עד שיראו החזר, אם בכלל.