7 שאלות עם גיל רוביו

תמונה לפוסט 7 שאלות עם גיל רוביוגיל רוביו הוא המפיק הראשי לשעבר בתחנת הרדיו קול הקמפוס וכיום הוא מנהל התקשורת של פסטיבל ירושלים למוסיקה מקודשת. הוא ממשיך לערוך ולשדר בקול הקמפוס תכניות מוסיקה ובהן ג'אז, מוסיקה מן העולם, אינדי וכל מה ש"תופס לו את האוזן" כלשונו.

שאלתי אותו 7 שאלות:

  1. ספר לנו על קול הקמפוס

קול הקמפוס היא תחנת רדיו חינוכית המופעלת במסגרת בית הספר לתקשורת של המכללה למנהל. היא משדרת בתדר 106FM ובאינטרנט. רוב מפעילי התחנה, עורכיה ושדריה, הם סטודנטים לתקשורת של המכללה למנהל. בקול הקמפוס אנחנו מתמקדים בסגנונות אלטרנטיביים ולא נותנים במה למוסיקת מיינסטרים. לזה יש מספיק מקום בתחנות רדיו רגילות.

כל שדרן אצלנו משדר את המוסיקה שהוא אוהב. אין שום הגבלה על בחירות השדרן.

אין לנו נתוני רייטינג אבל אני יודע שאנשים פנו לחברות הכבלים והלווין בדרישה לכלול אותנו בתחנות הרדיו שהן משדרות. בשנה האחרונה החשיפה אלינו עלתה בשל שיתוף הפעולה שלנו עם עיתון "הארץ".

  1. מה אומן שרוצה שהמוסיקה שלו תשודר אצלכם צריך לעשות?

אומנים יכולים לפנות אלינו כמו שפונים לכל תחנת רדיו: דרך האתר, מייל או בפייסבוק. אם אומן רואה ששדרן מסוים מנגן את הז'אנר של המוסיקה שלו, הוא מוזמן לפנות אליו ישירות.

אני ממליץ לפנות גם לתחנה באופן כללי בנוסף לשדרן ספציפי. משתי סיבות: ראשית, מי שמקבלת את הפניות היא העורכת הראשית והיא יודעת לאילו שדרנים המוסיקה תוכל להתאים, ככה שאולי היא תפנה גם לשדרנים נוספים. שנית, העורכת הראשית אחראית גם על ה-Music Rotation שלנו. זהו מאגר מוסיקה ענק המתעדכן כל הזמן וממנו משדרים מוסיקה ב"טייס אוטומטי" בשעות בהן אין תכניות.

תמונה לפוסט 7 שאלות עם גיל רוביו

  1. באיזה פורמט אומנים צריכים לשלוח את המוסיקה?

אנחנו מעדיפים קובץ אודיו הניתן להורדה למחשבים שלנו ובאיכות שידור טובה. אל תשלחו לינקים לסטרימינג כמו סאונדקלאוד או יוטיוב.

אפשר לשלוח לנו דיסק פלסטיק, אבל אנחנו מעדיפים קובץ דיגיטלי.

לקובץ רצוי מאוד לצרף קומוניקט ובו כמה מילים על האומן, ועל יתר האומנים שהשתתפו בהפקה. הרבה פעמים דווקא אומנים אחרים המשתתפים בהקלטה גורמים לי להאזין, אפילו אם אני לא מכיר את הסולן. למשל, אם חלק מההפקה הם תמיר מוסקט או האחים תלמודי – אני אאזין. ככה נחשפתי למוסיקה של מרינה מקסימיליאן. ראיתי שמנגנים איתה ה-Layerz – יונתן אלבלק, גלעד אברו ואביב כהן.

  1. אתה חושב שאומנים צריכים להשתמש בשירותי הפצת סינגלים דיגיטליים כפטיפון ולינקטון כשהם שולחים מוסיקה לתחנות רדיו?

אני ממליץ. הפלטפורמות הללו ממש מתאימות לנו ואנחנו משתמשים בהם כל הזמן. הן מגיעות בצורה הכי נוחה לנו עם כל המידע. אני משתמש בהן כל הזמן ותמיד מוצא דברים מעניינים למרות שיש בהן הרבה בררה.

אבל אומנים יכולים גם לשלוח לינק לדף בנדקאמפ החינמי עם קבצים להורדה. כמובן בלי שנאלץ לקנות אותם.

תמונה לפוסט 7 שאלות עם גיל רוביו

  1. יש טעם גם לג'אזיסטים או אומני מוסיקת עולם להוציא סינגלים לרדיו?

לגמרי. במיוחד אם רוצים לפרוץ את תכניות הגטו של הז'אנרים. לדוגמה – האלבום Sunrise של עמית פרידמן. הסינגל בלינקטון היה של השיר עם תמר אייזנמן. ככה "גילו" אותו שדרנים אחרים שלא מתעניינים באופן רגיל בג'אז ומהסינגל הזה הם גילו את כל האלבום והשמיעו גם קטעים אחרים ממנו. זה כמובן לא קורה תמיד ואני מניח שכשיש קטע ווקאלי זה הרבה יותר קל לשדרנים לעיכול.

  1. מה דעתך על כך שאומנים יפרצו לתודעה באמצעות קאבר של שיר מוכר?

זו בהחלט אופציה. בהחלט יש פוטנציאל שבגלל שזה שיר מוכר הקאבר יזכה להשמעות וככה אולי יכירו את כלל היצירה של האומן. אבל אם הקאבר לא יהיה קשור אומנותית ליתר המוסיקה של האומן, אז הסיכוי שבגלל הקאבר יתחילו להשמיע גם מוסיקה אחרת שלו היא קטנה.

תמונה לפוסט 7 שאלות עם גיל רוביו

  1. בוא נדבר על יחצ"נים. עד כמה הם חשובים לאומנים?

יח"צ זה תחום אפור ופרוץ. יש יחצנים מעולים שבהחלט יכולים לסייע לאומן להיות מושמע, ויש כאלה שפועלים שאפילו יכולים לפגוע באומנים. לכן אני ממליץ לאומנים לבדוק טוב טוב את מי הם לוקחים כיח"צ.

הרבה יחצנים פועלים על אוטומט. מנסחים קומוניקט משעמם ומלא סופרלטיבים והרבה פעמים חסר במידע חשוב, ושולחים אותו לתפוצה שיש להם. זהו בעצם. יחצנים כאלה יכולים לא רק לא לקדם את המוסיקאי, אלא גם לפגוע בו. הם יכולים לגרום לנו תחושה שלילית כלפי האומנים "שלהם" עם קומוניקטים מלאי סופרלטיבים.

אנחנו בקול הקמפוס פיתחנו ציניות כלפי המון הקומוניקטים שאנו מקבלים מיחצנים. אפילו פיתחנו לעצמנו את "המילון השלם ליחצן". אנחנו נזהרים מקומוניקטים שבהם יש סופרלטיבים כמו: "הלהיט הגדול של הקיץ", "הדבר הבא שירגש אתכם", וכו'

יש סיכוי גדול שכשאני מקבל קומוניקט מיחצן שאומר ש"זה הדבר הכי גדול שישטוף את המדינה", אני אשמע 30 שניות ואעבור הלאה.

לעומת היחצנים הללו, יש כמה יחצנים רציניים ואיכותיים. כאלה שכשאני מקבל משהו מהם אני יודע שזה עבר את "תו האיכות" שלהם ואני אקשיב. לקומוניקטים של יחצנים כאלה אני קורא ומאמין. למשל נורית כרמל או מורן פז או לירון פנחסי. אם הן אומרות שמדובר במשהו טוב – אני אאמין ואקשיב.

אותם יחצנים גם משקיעים זמן באומנים שלהם ובקומוניקטים שהם שולחים. יחצן טוב יידע לספר לי  מי מנגן בהרכב ומי המפיק המוסיקלי. וכמו שאמרתי, אם אני רואה בין האומנים מישהו שאני מכיר ומעריך, אני אקשיב למוסיקה גם אם אני לא מכיר את הסולן.

מבחינתנו אפשר גם בלי יח"צ. קורה המון שפונים באופן אישי. אני אפילו אוהב כשזה קורה. גם השדרנים האחרים אוהבים. למשל, יעל הורביץ פנתה אלי דרך הפייסבוק והדביקה לי לינק על הוול שלי. שבוע אח"כ הם היו בתכנית כי כ"כ אהבתי.

אם אהבתם את הפוסט, עשו לו לייק בכפתורים הממוקמים בתחילת ובתחתית הפוסט. רק ככה חברים שלכם יוכלו להחשף לתכנים היחודיים של הפוסט הזה בפרט ולבלוג שלי בכלל. תודה! 

תמונה גדולה לפוסט 7 שאלות עם גיל רוביו

Comments

  1. בעניין הזה אני חושב שאתה עושה עבודה מאוד חשובה כי אתה מלמד את היוצרים איך לעשות את העבודה הזאת בעצמם 

    תמשיך כך

    תודה

    • תודה גיל, אני הייתי מנסח את זה אחרת:
      אני מנסה להסביר לאומנים איך לנהל את הקריירה שלהם בעצמם. כולל גם להציג להם את פלטפורמות השיווק השונות, על התועלות והעלויות שלהן. אחר כך כל אומן יוכל לקבל החלטה מושכלת ככל הניתן, במה כדאי לו להשקיע את תקציב השיווק שלו. אה.. וכן – לכל אומן חייב להיות תקציב שיווק מוגדר מראש.

  2. אני חושב שלגבות יותר מ300 שקל לשרות מהסוג הזה זאת חזירות,ועוד בימים אלו שישנה עליה במודעות כלכלית וחברתית בכל התחומים דוקא בתחום היצירה המקורית יש השתוללות חסרת מעצורים 

    ובכל זאת אני ממש ממש חייב לדעת מה ההבדל בין לקבל קובץ מוסיקה בבאנדקאמפ או jumbomail  (אם מתעקשים על איכות של wav) לבין לקבל את אותו קובץ בדיוק דרך פטיפון או לינקטון הייתי שמח לקבל תגובה משדרן או נציג של החברות האלו ,ונוחות זאת תשובה ממש גרועה.כי על נוחות משלמים 300 שקל 

    1500 שקל לקובץ זה לשלם על הגשמת חלום של משהו אחר להתעשר בקלות וזה בדיוק כמו הלוביסטים שמסתובבים לנו בכנסת ומסדרים לנו כאן חיי עבדות 

  3.  

    פטיפון ולינקטון זה השטראוס ותנובה של עולם המוסיקה המקורית הישראלית 

    דורשים מחירים מופקעים תוך כדי תיאום עם תחנות הרדיו ומשרדי היחצ ,המחירים שהם דורשים לא תואמים בכלל את השירות שהם נותנים וחבל מאוד לשמוע בכל פעם מחדש שמנהל תחנה או שדרן מעדיפים רק בגלל שזה " יותר נוח" ,אז תוציא עוד 2000 שקל רק בגלל שזה "יותר נוח"

    הרי ברור שאין שום הבדל בין הורדה בפטיפון או לינקטון הזה או באנקאמפ או כל אתר חינמי אחר

     בקיצור הון-שלטון-עולם תחתון

    חוצמזה אחלה פוסט

     

    • גיל תודה על הפרגון. 

      גיל, אני כמובן לא קשור לפטיפון או ללינקטון ולכן לא יכול להגיב בשמם. אין ספק, ההוצאה על השירות שלהם – גדולה ודי כואבת למוסיקאים עצמאיים. 

      אבל אני לא הייתי מתעלם מהעובדה שפחות או יותר כל השדרים בכל תחנות הרדיו – כולל תחנות רדיו אזוריות, וכל עיתונאי המוסיקאי – מקושרים לפלטפורמה הזו. מה שמאפשר פוטנציאל חשיפה מירבי לסינגל חדש שיוצא. 

      אם זה מצדיק או שווה את הכסף שהם גובים – זו כבר שאלה שאני לא יכול לענות עליה, אלא כל מוסיקאי ומוסיקאי באופן אישי. 

      כל זה כמובן לא אומר שאי אפשר למצוא לשירות הזה תחליפים עצמאיים. כמו תמיד, זה מצריך עבודת איסוף מידע מפורטת ומאורגנת. כמו שגיל אמר בראיון – אין לו שום בעייה לקבל את המוסיקה בדרכים אחרות. 

      סתם מעניין אותי – באיזה מחיר שירות כזה של פטיפון או לינקטון היה משתלם לך?

  4. אחלה פוסט ברק ושאלה מהירה – אני למשל לא ידעתי על פלטפורמה כמו פטיפון, מה המקבילה הבינלאומית הכי נפוצה לכך?

     

Speak Your Mind

*

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.