הטרומבון השמח של בני גרין 1923-1977
היחס לחלוצים בכל תחום, הוא יחס מעט אמביוולנטי. אנחנו זקוקים להם כדי לפרוץ דרכים, לשנות דפוסי מחשבה, לגלות עולמות חדשים. אבל במשך השנים, מכל מיני סיבות, חלק מאותם חלוצים הופכים לאגדה ולסמל, אבל חלקם, אולי רובם, נשכחים מן העין ומן הלב. ההיסטוריה, שהיא למעשה זכרון סלקטיבי, פשוט מוחקת אותם ואת תרומתם.
גם ההיסטוריה של הג'אז מלאה בחלוצים נשכחים כאלה.
הטרומבוניסט בני גרין הוא אחד מהם.
רבים מראשוני הג'אז מספרים שהוא היה הראשון או בין הראשונים לתרגם את שפת הביבופ לטרומבון. ההיסטוריה זוכרת רק את ג'יי ג'יי ג'ונסון הגדול.
אנשים אהבו להקשיב לבני גרין, ואכן קל להבין מדוע. גרין, שמקורותיו היו הבלוז, ה R&B והסווינג, שילב סגנונות אלה בנגינתו בדרך עליזה וקליטה.
הסולואים שלו היו מלודיים מאוד עם אלמנטים אנרגטיים שמקורם בעולם ה- R&B. דרך נגינתו בלדות היתה דומה יותר לשירה אנושית מנגינה בבראס.
הצליל שלו היה צליל מלא וחם אך גם עם יסוד מחוספס ואסרטיבי. אמרו על הצליל שלו שזה הצליל שמשמיע אריה כשהוא מגרגר בהנאה.
כשג'יי ג'י ג'ונסון וממשיכי דרכו הבופרים ניגנו בטרומבון, אנחנו שומעים חצוצרה עם צליל נמוך יותר. כשבני גרין ניגן – אנחנו שומעים את הצליל הייחודי שיש לטרומבון. עם סאונד שקרוב לצליל אנושי, עם השפעות של מריחות הצלילים והסליידים של הטרומבונים של ניו אורלינס והג'אז המוקדם.
בני גרין – Fluke בפי חבריו ומעריציו, נולד בשנת 1923 בשיקגו למשפחה מוסיקלית.
בביה"ס התיכון DuSable החל לנגן בטרומבון. אגב התיכון הזה, ובמיוחד מנהל מחלקת המוזיקה שם Walter Dyett, היו לשם דבר בהיסטוריה של הג'אז. וולטר דייאט גידל וחינך דור מופלא של מוזיקאי ג'אז, וביניהם: ג'ין אמונס, דיינה וושינגטון, ג'וני גריפין, ווילבור וור, נאט "קינג" קול וכמובן – בני גרין.
במקביל ללימודיו בתיכון, בני גרין ניגן כמעט בכל לילה בגיגים ובג'אמים ברחבי שיקגו.
בשנת 1942 כשהיה בן 19 הצטרף לתזמורת של ארל היינס. התזמורת הזו היתה מעבדה ליצור כשרונות צעירים: צ'ארלי פארקר, דיזי גילספי, בילי אקסטין, שרה ווהאן ועוד רבים. (רובם, אגב, הצטרפו לבילי אקסטין כשזה הקים את להקתו)
עבור בני גרין זו היתה האוניברסיטה של החיים. הוא ניגן ולמד מהגדולים באמת את השפה החדשה שהחלה להיווצר בג'אז – הביבופ.
אחרי שעזב את ארל היינס בשנת 1943, הוא הצטרף לתזמורת של פלטשר הנדרסון, אך עד מהרה גויס לצבא, שם ניגן בתזמורת צבאית במשך שנתיים. בשנת 1946 השתחרר וחזר לנגן עם ארל היינס, אותו עזב שוב ב 1948.
בערך בתקופה הזו החלה התמכרותו להרואין. התמכרות שגרמה לתקופות ארוכות של חוסר פעילות מוסיקלית בשנות ה-50 וה-60, לעליות ומורדות בקריירה המוזיקלית שלו ולהכרזות חוזרות ונשנות כמוBennie is Back או Back on the Scene – שמות שניים מאלבומיו.
בשנים 1948-1950 ניגן בני גרין בהרכב של צ'ארלי ונטורה שכונה Bop for the People. זה היה נסיון של חברת RCA לקרב את הביבופ להמונים, במידה רבה ע"י "התנחמדות" הביבופ בצורה שתהיה נוחה יותר לעיכול להמונים.
בשנים 1951-1953 בני גרין ניגן בהזדמנויות שונות עם דיזי גילספי, ארל היינס ואפילו עם קאונט בייסי. בתקופה הזו של ראשית שנות ה-50, הוא היה מוזיקאי מבטיח ופופולרי. לראייה – הלייבל החשוב פרסטיג' הקליט לבני גרין סשן עם כלי מיתר בשנת 1952. (בעידן של לפני הסינתיסייזרים, הקלטה עם חטיבת כלי מיתר אמיתיים עלתה הרבה יותר מהקלטת אולפן רגילה.) תוכלו להאזין לארבעת השירים שהוקלטו בסשן הזה באלבום הנקרא Kai and Jay Bennie Green with Strings.
בשנת 1954 החל בני גרין להנהיג הרכב משלו.
סוף סוף היה יכול לנגן ולהקליט מה שהוא אהב לנגן – תערובת מחייכת ועליזה של Jump Blues (שנקרא אח"כ רית'ם אנד בלוז), בלוזים, בלאדות וסטנדרטי ג'אז עם "נגיעות" לטיניות.
ההרכב של בני גרין היה מאוד פופולרי במועדונים ובג'וקבוקס של השכונות השחורות של אותם הימים. בני גרין הנהיג הרכבים שונים עד 1957. במשך השנים הללו, פרסטיג' הקליטה אותו לא מעט פעמים. בין הסקסופוניסטים שחלקו עם בני גרין את ה-Front בהרכב היו היו Charlie Rouse (לפני שהצטרף למונק), Jimmy Forrest (שהלחן המוכר ביותר שלו הוא Night Train), וחברו עוד מהתיכון בשיקגו Billy Root.
אבל השנים הללו שפעו גם הזדמנויות מוחמצות, בשל ההתמכרות של גרין להרואין. גרין היה מבטל הופעות ברגע האחרון, מאחר להגיע ובצורה כללית עשה לעצמו שם כנגן לא אמין.
אם כל ההחמצות היתה כשפשוט לא הגיע לאולפני Savoy שם תכנן המפיק אוזי קאדנה הקלטת הרכב יוצא דופן עם שני טרומבונים – ג'יי ג'יי ובני גרין. כשהבין המפיק שבני גרין לא מגיע, גויס הטרומבוניסט קאי ווינדינג לבצע המלאכה במקום גרין – וההמשך ידוע – ההצלחה הגדולה של ההרכב Jay & Kai.
מעבר לאובדן ההזדמנות להשתתף באחד מהרכבי הג'אז הפופולריים בשנות ה-50 וכך להגיע לתודעה הציבורית, מבחינה אומנותית אני אישית מרגיש שזו היתה החמצה גדולה. בניגוד לקאי ווינדינג, שניגן בסגנון דומה מאוד לג'יי ג'יי ג'ונסון, בני גרין ניגן בסגנון שונה לחלוטין מג'יי ג'יי. חיבור כזה בין השניים שייצגו גישות שונות מאוד לנגינה בטרומבון היה מסקרן ביותר וחבל שלא יצא לפועל.
בשנת 1957 בני גרין נכנס לכלא בעקבות ההתמכרות שלו. הוא השתחרר אחרי כשנה. המאסר והמוניטין של מוסר עבודה שיצר לעצמו, גרמו לכך שאיש לא רצה להעסיק אותו. למזלו הרב, חברו הסקסופוניסט אייק קוויבק, שהיה באותה העת איש ה A&R (צייד הכשרונות) של הלייבל בלו נוט, שכנע את אלפרד ליון ופרנסיס וולף לתת לגרין צ'אנס נוסף, אחרון.
בני גרין הקים הרכב חדש והתחיל להקליט לבלו נוט. בין השנים 1958 עד 1962 בני גרין הקליט 5 סשנים נהדרים לבלו נוט. ארבעה ראו אור במהלך השנים תחת שמו, ואחד – תחת שמו של אייק קוויבק.
חמשת הסשנים האלה היו לטעמי פסגת הקריירה המוסיקלית של בני גרין, העולה אף על ההקלטות (המצוינות) שהקליט לפרסטיג' בשנים קודמות.
הנגנים המעולים שבלו נוט העמידה לרשותו וסביבת העבודה הנוחה של בלו נוט, הוציאו מבני גרין את המיטב.
אחרי 1962 בני גרין היה נווד. הוא הוא היה נודד מעיר לעיר, ומנגן עם נגנים מקומיים. גם בשנים הללו הקליט אלבומים מצוינים. בין היתר עם סוני סטיט, ג'ורג' בנסון, בוקר ארווין ואחרים.
בשנת 1968 הצטרף בני גרין לתזמורת של דיוק אלינגטון לתקופה קצרה. אפשר לשמוע אותו באלבום Second Sacred Concert.
עבור בני גרין התקופה שלו עם אלינגטון חוויה מדהימה. במיוחד כי הוא ניגן, סוף כל סוף, עם האליל שלו – לורנס בראון.
אבל החוויה לא האריכה ימים.
כשהתזמורת של אלינגטון הגיע ללאס וגאס, בני גרין פגש את הטרומבוניסט ביל האריס (עוד טרומבוניסט שחשוב שתכירו. אולי אעשה כן בהזדמנות). בלהט השיחה שהתפתחה ביניהם, גרין שכח את ההופעה – ולא הגיע אליה. הוא פוטר מייד. אחרי ארבעה חודשים בלבד בתזמורת של אלינגטון.
בני גרין נותר לגור בלאס וגאס, ובה הופיע עד יום מותו בשנת 1977.
בני גרין ניגן כל חייו מוסיקה שמחה ומחייכת' שעושה לכל שומעיה טוב בלב ובנשמה. הוא הצליח לעשות זאת בלא לדלל את האיכויות בנגינתו.
מסיבה, שלי אישית אינה מובנת, חלק משמעותי של הג'אז של ימינו לא ניחן בשמחת החיים והחיוך האלה. משום מה התקבעה התודעה אצל מוזיקאי ג'אז רבים, שג'אז איכותי = ג'אז רציני וכבד-ראש.
אני מקווה שמוזיקאים אלה היו מאזינים מעט יותר לבני גרין ולטרומבון השמח שלו. ועד שזה יקרה – אתם מוזמנים להאזין לטרומבון השמח של בני גרין.
