לין האלידיי Lin Halliday

East of the Sun (Lin Halliday album) קרדיט: ויקיפדיה

לין האלידיי  1936-2000

סקסופוניסט הטנור לין האלידיי הוא אחד מאגדות הבופ של העיר שיקגו, ששמעו כמעט לא יצא מחוץ לגבולות "עיר הרוחות". אני חושב שראוי להכיר אותו
**
לין האלידיי Lin Halliday נולד בשנת 1936 בארקנסו. אחרי שגמר את התיכון עבר ללוס אנג`לס. בל.א. האלידיי החל לנגן בסקסופון הטנור באופן מקצועי עם האלטיסט ג'ון מייני בג'אמים מקומיים.
מאז ועד יום מותו, ההשפעה העיקרית על נגינתו היתה סוני רולינס. 

אחרי מספר שנים, עזב האלידיי את החוף המערבי ועבר לגור בניו יורק, שם החליף את וויין שורטר בתזמורת של מיינארד פרגוסון.
שם גם התמכר להירואין.
ההתמכרות הזו, וההסתבכות עם שלטונות החוק שבאה בעיקבותיה, גרמה לו לאבד את ה-Cabaret Card שלו, מה שאמר – אובדן היכולת להופיע במועדונים בניו יורק, ולמעשה להתפרנס מנגינה בניו יורק.
בעקבות זאת האלידיי נאלץ לעזוב את ניו יורק.

בשנות ה-60 האלידיי חי באזור נאשוויל טנסי, שם ניגן מעת לעת – בזמנים הקצרים בהם ההתמכרות לא הפכה אותו לחסר תועלת לחלוטין.
באמצע שנות ה-60 הצליח האלידיי להגמל סוף סוף מהסם. הוא נישא, גידל ילדה והחל לעבוד בצורה מסודרת כמוסיקאי הקלטות ביום ובמועדונים בלילה.

אבל צרותיו של האלידיי היו רחוקות עדיין מכדי סיום. בשנת 1978 הוא נפגע ברגליו והיה מרותק למיטה במשך כמעט שנה. שנה אח"כ אישתו מתה והוא נותר עם ביתו היחידה.
המשברים האלה הובילו את האלידיי לעזוב את נאשוויל ולעבור לשיקגו בשנת 1980.

בשיקגו האלידיי גר וניגן עד מותו 20 שנים מאוחר יותר.

בשיקגו הקריירה המוסיקלית שלו תפסה תאוצה. הוא היה נגן הבית במועדון קטן בשם Get Me High Lounge. במועדון הזה נגני הבופ של שיקגו, ונגנים אחרים שהגיעו במסעי ההופעות שלהם לעיר, בילו וניגנו.

עד מהרה הפך השם לין האלידיי לשם מוכר בפי מוסיקאי שיקגו וחובב הג'אז של העיר. שמעו הגיע גם למוזיקאי הבופ מרחבי ארה"ב. סיפרו להם שבשיקגו יש טנור נהדר – ביום טוב.
כתבתי "ביום טוב", כי לא היו להאלידיי ימים טובים רבים.
האלידיי היה טיפוס בלתי צפוי לחלוטין, שנבע מבעיות נפשיות חמורות מהן סבל.
פעמים רבות הוא איחר להגיע להופעותיו. היו אף מקרים בהם היה עומד על הבמה ופשוט לא מצליח להפיק צליל מהטנור שלו. פעמים רבות עוד יותר היתה נגינתו פשוט רעה וחסרת השראה.
מה שתמיד היה צפוי אצל האלידיי היה הזלזול שלו בקודים של לבוש. האלידיי היה ידוע בכך שהיה לבוש בגדים בלויים. הנרתיק של הסקסופון שלו היה מחובר בקושי עם סרטי דבק או מהודק בחגורה.
אם זה לא היה מספיק, הרי שהאלידיי היה חולה כרוני במחלות לא מעטות. מצב שגרם לו לבטל הופעות רבות.
האלידיי סבל מחרדת קהל נוראה, ומחוסר יכולת יכולת לעמוד במצבי לחץ.
לעיתים היה קופא מול קהל גדול בהופעה או באולפן הקלטות. לפעמים לא אזר עוז בנפשו להגיע למקומות בהם היה אמור לנגן או להקליט.
עבור מי שרצה בטובתו וניסה לעזור לו להופיע ולהקליט, עבודה עם האלידיי היתה בלתי צפויה לחלוטין. כל מפיק ובעל מועדון ידעו – מלין האלידיי צריך לשמור מרחק.

עכשיו, אחרי שקראתם את הפסקה האחרונה, אתם ודאי כבר מבינים מדוע לין האלידיי היה אלמוני לחלוטין מחוץ לגבולות שיקגו, ובשיקגו עצמו היה לאגדת ג'אז צבעונית, כזו שמוזיקאי וחובבי מספרים עליה, עוד בחייו.

אבל כשלין האלידיי היה מצליח להתגבר על כל הבעיות שלו, והיה מנגן כמו שידע, הוא היה נגן נפלא: יצירתי, מלא רגש, "משפריץ" את הסולואים המהירים באסרטיביות ובביטחון עצמי רב, עוגב על הבלאדות, ומפיק מהן יצירות מרגשות.
כבר כתבתי שמקור ההשראה העיקרי שלו עד יום מותו היה סוני רולינס, אבל האלידיי מעולם לא היה העתק של האליל שלו. היה להאלידיי את הצליל המיוחד מאוד לו ואת הגישה המיוחדת לו לנגינה. תקשיבו למוזיקה ותבינו.

ההקלטות הגיעו מאוחר מאוד.
ההקלטה הראשונה של האלידיי כסיידמן, אחרי 32 שנים של אפס הקלטות, היתה כשהיה בן 52. את אלבומו הראשון הקליט כשהיה בן 55. שניהם בלייבל השיקגואי Delmark.
אלבום הבכורה נקרא בשם הראוי מאוד – Delayed Exposure.
האלידיי המשיך להקליט עוד שני אלבומים כמוביל, ועוד אחד בו חלק את שרביט ההנהגה עם סקסופוניסט הטנור השיקגואי אריק אלכסנדר. כולם הוקלטו ע"י הלייבל Delmark.

למרבה הצער, את ההקלטה שהאלידיי הכי אהב, הקלטה, שגם לטעמי היא פסגת ההאלידיי המוקלט, הוא לא זכה לראות יוצאת לאור.
בשנת 1988, כשלוש שנים לפני שהחל בהקלטת שלושת אלבומיו בדלמארק, המתופף טומי קרונקוויסט, חברו הטוב של האלידיי, הקליט הקליט סשן פרטי בהובלת הטנור.
נראה שהאוירה הנינוחה, הביתית והידידותית, ששררה בעת ההקלטה, השפיעה לטובה על האלידיי והוא הצליח להוציא תחת ידיו הקלטה, העושה חסד עם יכולותיו, ומצליחה להעביר בצורה מוחשית מדוע האלידיי נערץ כל כך ע"י חובבי הג`אז משיקגו.
האלידיי מבריק בהקלטה זו. הוא שופע ביטחון ואסרטיבי בנגינתו. המוסיקה כולה אומרת הארדבופ של שנות ה-50, בלי קישוטים ובלי התייפיפות. בופ חזק וטוב. הבלאדות שבאלבום שופעות חום, יופי ורוך.
רק לאחר מותו הלייבל Delmark קנה את סרטי ההקלטה והוציא את הסשן הזה באלבום בשם Airegin.

בינואר 2000 העיר שיקגו הפסידה את אחד מגיבוריה המוכשרים ביותר והצבעוניים ביותר. לין האלידיי היה בן 63 שנים במותו.