הארולד ויק Harold Vick

הארולד ויק. קרדיט תמונה: ויקיפדיה

Harold Vick 1936 – 1987

ניו יורק, כידוע, היא מרכז הג'אז העולמי. נהוג לחשוב שמי שמצליח בניו יורק – מתפרסם בעולם.
לא בדיוק. לניו יורק יש צד מוזיקלי אחר. גם בניו יורק, כמו בהרבה ערים אחרות בארה"ב, יש אגדות ג'אז מקומיות. אגדות, שכל מוזיקאי ניו יורקי מכיר, אבל העולם וקהל חובבי המוזיקה – הרבה פחות.
אגדת ג'אז ניו יורקית כזו, היא הארולד ויק.

הארולד ויק נולד בשנת 1936 בעיר הקטנה רוקי מאונט בצפון קרולינה. אגב, 19 שנים לפניו, נולד באותה עיר קטנה ממש, ת'לוניוס מונק.
בגיל 13 הארולד קיבל במתנה קלרינט, מדודו, פרינס רובינסון. פרינס רובינסון היה מוזיקאי מוערך מאוד בשנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת. הוא ניגן בהרכבים של אלינגטון, ארמסטרונג ורבים אחרים.
בגיל 16 ויק החליף את הקלרינט בסקסופון טנור, והחל לנגן בהרכבי R&B מקומיים.

כשהיה בן 18 ויק עבר לחוף המזרחי – לוושינגטון דיסי. ביום הוא למד פסיכולוגיה בהאוורד יוניברסיטי, ובלילות ניגן עם להקות R&B מקומיות.
עד מהרה, שמעו של הסקסופוניסט מהרכבי ה-R&B הוושינגטוניים, הגיע לסצינת הסול-ג'אז הניו יורקית, והארולד ויק נקרא לדגל.
בצורה פשטנית אפשר לתאר Soul Jazz כשילוב של הארדבופ עם אר אנ בי. כך שמי שגם ידע לנגן אר אנ בי וגם ידע "לתת בראש" בסולואים של ג'אז – מקומו בסול ג'אז היה מובטח.

במהלך כל שנות ה-60 הארולד ויק כיכב בהרכבים מובילים של סול ג'אז, במיוחד בהובלת נגני האורגן המובילים – "בראדר" ג'אק מקדאף, שנתן לו את ההזדמנות הראשונה להופיע באלבום בשנת 1961, ג'ימי מקגריף, "ביג" ג'ון פאטון, שירלי סקוט ואחרים.
אלבום הבכורה של ויק Steppin' Out, הוקלט בשנת 1963 ללייבל בלו נוט, ובו מנגנים ביג ג'ון פאטון על ההאמונד B3גרנט גרין ובלו מיטשל.
האלבום נבחר פעם אחר פעם, כאחד מעשרת אלבומי האורגן הטובים ביותר.

במקביל, הקליט בהרכבי ג'אז יותר מיינסטרימיים (שכונו אז Straightahead Jazz), שחיפשו להוסיף למוזיקה שלהם סקסופוניסט עם צליל קשוח עם השפעות של קולטריין, אבל כזה שיש לו גם הרבה גרוב ופ'אנק.
עוד השפעה קולטריינית באותה התקופה על ויק היה סקסופון הסופרן, בו החל לנגן בשנים אלה, כמו גם בחליל.

אחרי שנת 1974, ויק הפסיק להקליט אלבומים משל עצמו. הוא העדיף את הבטחון בעבודות קבועות. תחילה היה חבר באנסמבל המוזיקלי של תיאטרון אפולו המיתולוגי בהארלם, ואח"כ היה שכיר בהרכבים ובסיבובי ההופעות של כוכבי סול כריי צ'ארלס, קינג קרטיס, ארת'ה פרנקלין ולנה הורן. בתקופה הזו הוא הלחין גם מוזיקה לסרטים.
אבל למרות שלא הקליט כמעט אלבומים בהובלתו, ויק המשיך להקליט גם בשנות ה-70 באלבומים של אומני ג'אז אחרים.
אלה היו גם אלבומים של הרכבי פוסט-בופ כגון הוראס סילבר, מקוי טיינר, פרעה סנדרס, וולטר בישופ ועוד, וכמובן גם של סול ג'אז וג'אז-פ'אנק.
ויק גם תרם לז'אנר החדש שפרח בשנות ה-70 – הג'אז-רוק (פיוז'ן), והוא היה חבר בהרכב הפיוז'ן המצוין "קומפוסט" בהובלת ג'ק דג'ונט.

הארולד ויק מת מהתקף לב בדירתו במנהטן בשנת 1987. בן 51 היה במותו.

ויק היה דמות נערצת על מוזיקאי הג'אז הניו יורקיים, ובמיוחד על הסקסופוניסטים שבהם, אבל קהל חובבי הג'אז לא ממש הכיר אותו.
הארולד ויד הקליט רק 9 אלבומים כמנהיג. רובם לא זמינים בספוטיפיי. אגב, את אחד מהאלבומים הוא הוציא בפסבדונים Sir Edward.
בשנת 2000, סוני רולינס הנציח את הארולד ויק עם  הלחן Did You see Harold Vick? שיצא באלבום This is What I do.

עטיפת האלבום This is What I do של סוני רולינס. מקור: אמזון