הביו הקצרצר והפורמלי של ברק ויס:
ברק ויס (LL. M., M.B.A.) ירושלמי חובב מסעות, מוזיקה וחתולים ושונא עכבישים. ברק הוא גם אחד מהקולות המובילים בתעשיית המוזיקה בישראל.
ויס הוא המקים והמנהל האומנותי של שני פסטיבלי ג'אז – סאמרטיים ג'אז פסטיבל ופסטיבל הג'אז הפולני בתל אביב מאז 2020, עומד בראש קהילת הג'אז הישראלית: התארגנות חובבי הג'אז הישראלים, והוא יוזם ומפיק מאוד הופעות בתחום ג'אז ומוזיקת עולם בישראל וברחבי העולם. ויס היה המנהל האומנותי של פסטיבל ג'אז תל אביב בשנים 2006-2020 והיה היוזם והמנהל האומנותי של פסטיבל החשיפה למוזיקה מראשיתו בשנת 2010 ועד לשנת 2020. ויס חבר בועדות שיפוט בינלאומיות בשואוקייסים ובועדות פרסים שונות.
ויס מתמחה ביעוץ שיווקי ועסקי לאומנים ולמוסדות תרבות בארץ ובעולם.
לברק תואר MBA עם התמחות במימון ובשיווק. בעבר הוא ניהל עמותות וארגונים בתחום התרבות. ועוד יותר בעבר עבד כעו"ד בתחום העסקי.
הביו הארוך יותר שלי. או למה אני כותב את הבלוג הזה:
לפני כ-24 שנה התחלתי את המסע המקצועי-אומנותי שלי. עבדתי כעורך דין בתחום העסקי. החלטתי שמספיק. אני חייב לעסוק ולקדם דברים שאני מאמין בהם באמת.
אז עברתי לעבוד בעמותות ובארגוני תרבות. בהמשך התחלתי גם לנהל עמותות כאלה.
במקביל טיפחתי את אהבתי למוסיקה. במיוחד לג'אז, ל"מוסיקת עולם" ולמוסיקה יהודית. חוץ מאלפי אלבומים שהעמסתי על קירות חדרי (מה שגרם מידי פעם לעימותים עם בת הזוג) והליכה להופעות – גם בישראל וגם בארה"ב, שם גרתי תקופת-מה – התחלתי לנהל פורום ג'אז אינטרנטי אותו אני מנהל עד היום, וגם שימשתי כמבקר הג'אז של "נענע" – עיתון אינטרנטי.
בשנת 2006 קיבלתי הצעה שלא יכולתי לסרב לה – לנהל אומנותית את פסטיבל הג'אז בתל אביב. מאז, ועד לסגירת הפסטיבל בשל מגיפת הקורונה הייתי שם.
במהלך השנים, ההכרות שלי עם תעשיית המוסיקה הלכה וגדלה. הכרתי קולגות רבים מרחבי העולם – מנהלי פסטיבלים, פרומוטרים, מנהלי מועדוני מוסיקה וכו'. הכרתי את הפרומוטרים ומנהלי האומנים הישראלים. כמובן הכרתי עוד ועוד מוסיקאים ישראלים המנגנים מוסיקה מצוינת ומגוונת.
בשנת 2010 התקדמתי צעד נוסף במסע האישי שלי. עזבתי תפקידי כמנהל עמותה והפכתי לעצמאי. ידעתי שרק כך אוכל להגשים את הרעיונות והשאיפות המקצועיים והאישיים שלי.
זה היה הזמן ליזום את הקמת החשיפה הבינלאומית לג'אז ולמוסיקת עולם. אלי הצטרף מועדון הצוללת הצהובה בירושלים ויחד צירפנו אלינו את משרד החוץ כשותף אסטרטגי חשוב. לאחר מאמצים גדולים השקנו בשנת 2011 את החשיפה הבינלאומית לג'אז ולמוסיקת עולם לראשונה בהיקף מלא (לימים הפסטיבל שינה את שמות לפסטיבל החשיפה למוזיקה). במשך 10 שנים שימשתי כמנהל האומנותי של החשיפה והבאתי בכל שנה עשרות אנשים משמעותיים בתעשיית המוסיקה העולמית לישראל כדי שייחשפו להופעות של עשרות הרכבים ישראלים.
בשני הפסטיבלים שימשתי כמנהל אומנותי, אבל לא הייתי "בעל הבית". ההחלטות ההפקתיות והתקציביות הגדולות הוחלטו ע"י אחרים. במקרים רבים – הן לא היו לרוחי. ההחלטות האלה גם השפיעו על החלטות אומנותיות.
ולכן בשנת 2016 הקמתי יחד עם חברים את "קהילת הג'אז הישראלית" – התארגנות של חובבי ג'אז להפיק בעצמם ולעצמם הופעות ג'אז איכותיות מהארץ והעולם. בלי התערבות מפיקים שלא באמת אכפת להם מהמוזיקאים ומחובבי המוזיקה. מאז ועד היום אנו ארגנו והפקנו בעצמנו מאות הופעות של אומנים בינלאומיים.
בשנת 2020 ו-2021 הקמתי שני פסטיבלי ג'אז עצמאיים ובינלאומיים, שלא נשענים על מימון ציבורי ישראלי, אלא בעיקר על רכישת כרטיסים. ככה נולדו גם Summertime Jazz Festival וגם פסטיבל הג'אז הפולני.
וככה יום אחרי יום אני מוכיח כי אפשר להתפרנס ממוזיקה – בצורה עצמאית, בלי להיזקק לטובות של מממנים גדולים, ומבלי להתפשר על האיכות.
"אתה חייב לכתוב בלוג על זה" אמרו לי רבים מהם שוב ושוב.
אז הנה אני כותב.
מוזמנים ליצור איתי קשר במייל: barak.weiss@gmail.com
